הבדלי גישה בין בית משפט לרשם ההוצאה לפועל: המדינה ביקשה לפתוח תיק בהוצאה לפועל 7 שנים לאחר שניתנה פסיקה המורה לאדם להשיב כספים למדינה. מזכירות לשכת ההוצאה לפועל החליטה שלא לפתוח התיק בנימוק שהמדינה המתינה 7 שנים בטרם פנתה לפתיחת תיק ואף לא פנתה קודם לכן לחייב ולמעשה "ישבה בחיבוק ידיים".
הרשם סבר כי בנסיבות האלה אין מקום לאפשר למדינה לנקוט בהליכי הוצאה לפעול נגד החייב, וציין בהחלטתו כי "לא מצאתי שום הצדקה לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד המשיב בהפתעה גמורה ולאחר שאפילו מכתב לא נשלח אליו". המדינה לא השלימה עם ההחלטה של הרשם והגישה ערעור לבית משפט השלום בחיפה - שקיבל את ערעורה.
1 צפייה בגלריה
הוצאה לפועל
הוצאה לפועל
הוצאה לפועל
(צילום: רשות האכיפה והגבייה)
המקרה עוסק באדם שלפני כ-16 שנים הוגש נגדו כתב אישום והוא שהה במעצר. לאחר 37 ימי מעצר הודיעה התביעה על חזרתה מכתב האישום נגדו והוא זוכה. אותו אדם הגיש תביעה אזרחית נגד המדינה ונפסקו לטובתו פיצוי כספי. המדינה פעלה בהתאם לפסק הדין ושילמה את סכום הפיצוי, אולם במקביל הגישה ערעור לבית המשפט העליון. בשנת 2017 העליון החליט לקבל את ערעור המדינה. המשמעות הייתה כי אותו אדם היה צריך להשיב למדינה חלק מהכספים ששולמו לו. למרות ההחלטה, אותו אדם לא השיב את הכספים, ורק 7 שנים לאחר פסיקת העליון, כאמור, הגישה המדינה להוצאה לפועל בקשת פתיחת תיק נגדו בטענה כי הוא חייב.
אחרי שבהוצאה לפועל קבעו כי אין מקום לאפשר למדינה לנקוט הליכי הוצאה לפועל נגד אותו אדם, המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד דן סביון ועו"ד ג'קי ברקוביץ ממשרד יוסף ישורון ושות', עירערה והשופטת רויטל באום קיבלה הערעור וקבעה כי פסק דין כספי סופי מתיישן בחלוף 25 שנה ואין מקום לקיצור תקופה זו שנקבעה בחוק. "משמעות החלטת כבוד הרשם היא כי בחלוף 7 שנים ממתן פסק דין חלוט (סופי - ל"ד) - זוכה (נושה - ל"ד) לא יוכל לגבות את חובו הפסוק, והדבר לטעמי מנוגד להוראות חוק ההתיישנות או למדיניות משפטית רצויה שבה אנשים משלמים את חובותיהם לנושיהם".
"מעבר לכך, החובה להשיב כספים שנגבו ביתר מוטלת על מי שקיבל את הכספים לידיו. היפוך הנטל והעברת האחריות למי שחייבים לו כספים לפעול לגבייתם מאת מי שחב לו אינה מוצדקת לטעמי", קבעה. השופטת הוסיפה בהחלטתה כי "החובה לשלם חוב פסוק מוטלת על החייב. הגישה לפיה על הזוכה 'לרדוף' אחר החייב כדי לגבות ממנו את חובו הפסוק שגויה לטעמי. היא מסירה אחריות ממי שעל פי דין יש לו אחריות לדבר ומטילה אחריות על מי שלא אמורה להיות לו כל חובה כאמור".
עו"ד סביון שותף בכיר ביוסף ישורון ושות' עורכי דין שייצג הפרקליטות מסר בתגובה: "אנו שבעי רצון מפסק דין של בית המשפט השלום".