הייטקיסט חילוני וחסר ניסיון בחקלאות יקבל לידיו משק חקלאי במושב הדתי שבו חיו הוריו, וזאת בכפוף לפיצוי תשעת אחיו – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט למשפחה בבאר שבע. השופטת אפרת שהם דליות מצאה שחרף חוסר ההתאמה לכאורה, אחיו מסכימים לכך בכפוף לפיצוי.
ההורים המנוחים לא קבעו בחייהם מי מילדיהם יתמנה כ"בן ממשיך" בנחלה ואף לא הותירו אחריהם צוואות. בנוסף, אף לא אחד מהיורשים מתגורר בנחלה ולא בנה את ביתו שם. מאז פטירת האם ב-2016 בית ההורים במושב עומד נטוש, כאשר את הקרקעות החקלאיות של הנחלה מעבד בן דודם של היורשים.
באוקטובר 2019 הוגשה לבית המשפט תביעה שבמסגרתה עתר אחד האחים – בתמיכת שלושת אחיו – לקבל את הנחלה לידיו. לטענתו, הוא היחיד מבין ילדי המנוחים שמעוניין לקבוע את מושבו בנחלה ולקיים אותה כמשק חקלאי, כך שיש לראותו כ"בן המוכן והמסוגל" לכך לפי סעיף 114 לחוק הירושה. הוא סיפר כי גדל והתחנך במושב, תמיד עסק בטיפוח הנחלה, סייע לאביו המנוח בעבודתו שבה ובמקביל גידל עדר עזים בו השקיע את זמנו וכספו – כך שיש לראותו כמתאים למשימה.
מנגד עתרו ששת האחים הנותרים לפירוק שיתוף בנחלה ומכירתה בשוק החופשי למרבה במחיר. לטענתם, ניסיונו של אחיהם בחקלאות קטן וכיום הוא אינו עוסק בתחום. מלבד זאת, בהיותו חילוני, הוא אינו מתאים לצביון המושב ולדבריהם ממילא הוא מתכנן למכור את המשק למרבה במחיר אחרי שיקבל אותו.
השופטת שהם דליות הסבירה שבהתאם לפסיקה, על מנת להכיר ביורש כ"בן המוכן והמסוגל" לקיים את המשק יש לשאול, בין היתר, אם יש לו ניסיון בחקלאות, אם הפעיל את המשק אחרי פטירת הוריו ואם הוא מתכוון להתגורר בו.
עו"ד אירם גללדבריה התובע אינו עומד בקריטריונים הללו: "אין חולק שהתובע אינו עוסק כיום בחקלאות והוא בעלים של חברה לפיתוח טכנולוגי. גם לא הוכח כי עסק בחקלאות באופן רציני בעבר כל שכן בעיבוד נחלת ההורים לפני או אחרי מותם".
יתרה מזאת, "התובע לא היה מעורב במשק, וגם כאשר המנוחים ביקשו עזרה בערוב ימיהם אף לא אחד מהתובעים נרתם לסייע להם. בנוסף המשק נטוש מזה שנים רבות כאשר התובע לא פעל באופן מעשי לשנות ממצב הדברים", הגם שקיבל אישור מאחיו לעבד את השטחים.
למרות אי ההתאמה לכאורה, השופטת ציינה שדקדוק בעמדת הנתבעים מעלה שהלכה למעשה הם אינם מתנגדים להעברת הנחלה לאחיהם, כאשר המחלוקת היא ביחס לגובה הפיצוי שישולם להם בלבד. היא קבעה שבנסיבות אלה המשמעות של "הבן המסוגל לקיים את המשק" היא למעשה "הבן המסוגל לפצות את אחיו בתמורה הולמת".
לדבריה האחים הביעו הסכמתם להעביר את הנחלה לתובע בכפוף לפיצוי עוד במהלך המשפט, כאשר חזרתם בהם מעמדתם בשלב הסיכומים עולה כדי חוסר תום לב. לפיכך קבעה שבוא יקבל את הנחלה לידיו, בכפוף לרכישת חלקם של אחיהם בהתאם להערכת שווי שמאית אשר תוגש לתיק בית המשפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד רוית ווקס סלוקי
• ב"כ הנתבעים 6-1: עו"ד תמיר יחיא
• עו"ד אירם גל עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
