בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה לשינוי גובה המזונות שהגישה אישה נגד אבי שלושת ילדיה, מאחר שבהסכם הגירושין נקבעה משמורת משותפת, אך כיום לא מתקיימים זמני השהות בינו לבין שני הבנים הגדולים. השופטת שושנה ברגר דחתה את טענת האב שלפיה הבנים הם סרבני קשר, וחייבה אותו לשלם 1,650 שקל בחודש לכל אחד מהם.
בני הזוג נישאו לפני כ-20 שנה ולהם שלושה ילדים, שניים מהם עדיין קטינים. ב-2017 הם חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין ובו נקבעה אחריות הורית משותפת. ב-2020 הגישה האם תביעה למזונות הקטינים ומדור. האב טען שיש לבטל או להפחית את המזונות בשל סרבנות קשר של שני הבנים הגדולים.
השופטת ברגר הבהירה שאין מחלוקת שחל שינוי מהותי ומשמעותי בנסיבות ממועד החתימה על ההסכם, מה שמצדיק התערבות על דרך של הגדלת דמי המזונות. היא הוסיפה שראוי לתת ביטוי לעובדה שהבנים שוהים אצל האם כל הזמן, כשיש לכך השלכה כלכלית.
בהתאם להלכת בע"מ 919/15 היא בחנה את היכולות הכלכליות של ההורים וצורכי הבנים, וכתבה שברקע הפער המשמעותי בהשתכרות הצדדים לטובת האב, יש לחייב אותו במזונות כל אחד מהבנים בסך של 1,650 שקל לחודש.
השופטת כתבה כי הפסיקה הכירה באפשרות לבטל מזונות ילד במקרה של סרבנות קשר, במקרים חריגים ביותר, מתוך הבנה שמדובר בצעד קיצוני שככלל יש להימנע ממנו. נקבע שבמקרה זה לא התקיימו התנאים המחמירים שנקבעו בפסיקה לביטול המזונות.
עו"ד אלינור ליבוביץ'השופטת ציינה שהסרבנות לא נובעת אך ורק מרצונם האמיתי והעצמאי של הבנים וקיימת אשמה מצד האב והאם למצב שנוצר. לדבריה, מחומר הראיות עלתה התמונה כי בשל התנהלות האב והחוויות של הבנים עימו לאורך השנים, ותחושת הפגיעה המתמשכת, המפגשים הופסקו.
הבנים הביעו במפגשים הטיפוליים חוויות ותחושות דומות וחוסר בנוכחות הורית מגינה ומיטיבה. זאת ועוד, בפגישות עם ההורים ניכר כי רמת הקונפליקט ביניהם גבוהה ביותר. לא מתאפשר שיח בונה וכל עניין הופך מהר מאוד לקונפליקט חריף. בנסיבות אלה הם מתקשים לייצר מענה לקשיים הקונקרטיים והרגשיים של הילדים. בנסיבות אלה, קבעה השופטת, לאב אשם תורם למצב שנוצר ולא הוכח כי ראוי להטיל את האשם על הבנים.
עוד לדבריה, אמנם האב נקט פעולות לצורך חידוש הקשר ושיתף פעולה עם הגורמים הטיפוליים, אך הפעולות ננקטו מאוחר מידי. בין היתר, הוא פנה לבית המשפט בתביעה לחידוש הקשר רק לאחר שהאם הגישה את תביעת המזונות כנגדו.
עם זאת השופטת קבעה שבעניין הבת לא חל שינוי מהותי שכן זמני השהות מתקיימים באופן שוויוני באותה המתכונת שנקבע בהסכם. בסיכומו של דבר חייבה השופטת את האב במזונות של 1,650 שקל לכל אחד מהבנים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד הדס כהן פרידמן
• ב"כ הנתבע: עו"ד רחלי אסולין
• עו"ד אלינור ליבוביץ' עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
