דרום הארץ וגם צפונה יידרשו לשיקום משמעותי לאחר המלחמה. בדרום התמונה מתבהרת בהדרגה, אך בצפון מוקדם לדעת מה יוליד יום. מעבר לשיקום, המלחמה שינתה גם את המשוואה של הביקוש וגם של ההיצע. נשאלת השאלה האם נפתחות כעת הזדמנויות חדשות ומה צפוי לקרות בצפון ובדרום בהיבט הנדל"ני.
כדי להבין את היקף השיקום הנדרש, יש להבין תחילה את הנזק. מי שמכיר את המספרים טוב מכולם הוא שי אהרנוביץ', מנהל רשות המיסים, שבכנס נדל"ן שהתקיים לאחרונה הסביר כי באזור דרום הארץ "צריך לחלק את המספרים לנזק עקיף ולנזק ישיר. נזק עקיף - מעל 11 מיליארד שקל ולדעתי, יש עוד כמה מיליארדים טובים, כי לא כל התשלומים של נובמבר-דצמבר עברו במלואם. לפי החישובים שלנו, זה יכול להתקרב ל-20 מיליארד שקל נזק עקיף וקרוב למיליארד שקל נזק ישיר. זה חסר תקדים".
אהרונוביץ' התייחס גם לצפון הארץ ואמר: "אחת הבעיות הגדולות היא שזה אירוע שטרם הסתיים, ואנחנו מקווים שזה יקרה מהר. ההערכות לגבי הפגיעה שם עומדות על מעל מיליארד שקל בנזק עקיף וכמה מאות מיליוני שקלים נזק ישיר".
שלום שטרית, מנכ"ל ובעלי חברת שתית, מתייחס למציאות שנכפתה עלינו: "האסון של אוקטובר והמלחמה המתמשכת בכל הגזרות תפסו את כולנו לא מוכנים והשפיעו על כל ענפי המשק, אולם השפעה ניכרת במיוחד ניתן לראות בתחום המגורים, הבנייה והנדל"ן. יישובים שלמים פונו, כ-2,300 בתים נפגעו ומאות בתים מיועדים להריסה. אם נוסיף לכך את העיכובים בהתחלות הבנייה, הדשדוש של ועדות התכנון, מחסור חמור בפועלים, מחסור בחומרי גלם מיובאים וריבית גבוהה במיוחד, נראה כי קיים משבר אמיתי שאילץ את הממשלה להציע את תוכנית הדיור לשנת 2024, שבה הוחלט על נקיטת צעדים אשר חלקם יועילו לעידוד הבנייה ביישובי הנגב והגליל".
שלום שטריתצילום: גיל נחשתןשטרית אומר כי "בין היתר אושרו הקלות על ועדות מקומיות כדי לזרז קבלת היתרי בנייה, הוחלט על צעדים לעידוד התחדשות עירונית בפריפריה, ובנוסף, כדי לעודד השתתפות של יזמים במכרזי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בפריפריה, הוחלט כי הוצאות הפיתוח, שמהוות חלק מהעלות ברכישת הקרקע ומייקרות אותה בצורה ניכרת, יסובסדו ברמה גבוהה יותר על ידי המדינה. מדובר בהגדלת סבסוד בשיעור של עד 70% מהעלות באזור הגבול הצפוני, והגדלת הסבסוד על קרקעות שנמצאות במרחק של עד 9 ק"מ מהגבולות עם עזה, לבנון וסוריה. החלטה משמעותית זו תפתח הזדמנויות חדשות ותעודד יזמים לבנות ביישובי עוטף ישראל".
נתנאל שוכנר, מרצה במסלול לשמאות מקרקעין בבית הספר לכלכלה במכללה למינהל ומנכ"ל חברת רם מוגרבי ארדיטי ארז תירוש, מאמין שהמדינה תשקיע רבות בשיקום: "בטווח הארוך יש אמונה שלאחר שנים ארוכות של אי השקעה מספקת, המדינה אכן תשקיע באזורים אלו משאבים רבים ותגדיר את הנושא כפרויקט אסטרטגי מרכזי, וכפועל יוצא, ככל הנראה, גם ההיצע בהם יגדל. מבחינת הביקוש, מצד אחד בטווח המיידי מובן שהוא נותר נמוך מאוד, אם בכלל מתאפשר לגור באזורים אלו עקב המגבלות הביטחוניות, אך מאידך בטווח הארוך יש צפי לביקוש גבוה משתי סיבות עיקריות; הראשונה - מטעמי ציונות ואף עליית יהודים מחו"ל. השנייה - אם יוסר האיום הביטחוני על אזורים אלו, שהעיב עוד לפני 7 באוקטובר והשפיע זמן רב על הביקוש בהם, יש צפי לעלייה גדולה בביקוש בקרב תושבים שלא גרו שם עד היום".
"לוודא שהדרום יהפוך לפנינה"
אמיר כהן, סמנכ"ל שיווק בחברת י.ח. דמרי, סבור שהביקוש יחזור במהרה: "כחברה שהחלה את פעילותה בדרום ומשרדיה ממוקמים גם היום בנתיבות, אנחנו מאמינים בפריפריה ובפוטנציאל הטמון בה. מי שעקב אחר עליות המחירים לאורך השנים, יודע שערי הפריפריה חוו קפיצת מחירים גדולה בשנים אחרונות. כך למשל נתיבות, קריית גת, אשקלון או נהריה וערי הקריות. חשוב לזכור שהנגב נהנה מפריחה טרום 7 באוקטובר, ערי הדרום כיכבו בצמרת טבלאות הביקושים בשנים האחרונות, לכן ככל שהמצב הביטחוני יתבהר והסיכון יצומצם משמעותית, צפויה לחול קפיצה בביקושים ובמחירים. הנגב צפוי ליהנות מהשקעות של מיליארדים רבים לשיקומו מצד המדינה וארגונים נוספים, מה שיתרום לפריצתו קדימה בכל הכוח".
אמיר כהןצילום: אפרת מזורכהן מוסיף כי "השקעה מסיבית בשנים האחרונות בתחומי החינוך, הקהילה והתרבות יצרה שינוי דרמטי והובילה לביקושים מצד אוכלוסיות מהמרכז, שרואות בפריפריה בחירה ראשונה לשדרוג איכות החיים. נוסף על כך, ישנן היום תשתיות תחבורה מפותחות, כמו רכבת וכבישים חדשים, אזורי תעסוקה שמתפתחים, אז אין סיבה שהאזור לא ימשיך להתפתח ושאנשים לא ירצו להגיע, בפרט שאותן תשתיות ממשיכות להתפתח". עם זאת, הוא מדגיש כי "על המדינה לוודא שהדרום לא רק יחזור לקדמותו, אלא יהפוך לפנינה. זו החלטה אסטרטגית חשובה לביטחוננו הלאומי. על המדינה לוודא בכל דרך שהדרום חוזר להיות מבוקש, ולעודד מעבר משפחות וזוגות צעירים ליישוביו. יש לה כלים לכך בצורת תמריצים כלכליים, כמו הטבות מס לתושבים ולעסקים, מענקי רכישה ועוד".
אחת הדרכים להפוך את הדרום והצפון לאטרקטיביים יותר לרוכשים היא שימוש בכלי הטבות המס. דורון אבקסיס, משנה למנכ"ל קבוצת בראל, מסביר: "עבור זוג צעיר שרק מתחיל את דרכו בחיים וגם למשפחה שמעוניינת לשפר דיור, מדובר בהטבה כספית משמעותית ששווה עשרות אלפי שקלים בשנה".
לדברי מנכ"ל חברת סלעית, שייקה נפחא, יש לעודד משקיעים להגיע לאזורים אלו, ובמקביל לכך רוכשי דירות למגורים רואים גם היום את אזור הדרום כאלטרנטיבה טובה לרכישה: "אנחנו פוגשים במשרד המכירות גם משקיעים וגם מי שמתכוונים להתגורר באזור הדרום. אלה ואלה מזהים הזדמנות. מבחינת הרוכשים למגורים, אנו רואים זוגות צעירים שמחפשים בית עם נגישות למרכז של עד שעה ובמחיר של לא יותר מ-16-15 אלף שקל למ"ר. בין היתר, פגשנו זוגות צעירים ששבעו מלהמתין לתוכנית מחיר מטרה, בפרט כשכבר אין שם הנחות משמעויות".
ישי רוטצילום: פרטיישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, מדגיש כי נדרש פתרון הן לסוגיית המיגון והן למימון: "לרבים מאוד בעוטף ישראל אין ממ"דים, ולכן על המדינה לקחת אחריות ולעודד את השוק לקדם התחדשות עירונית בשני מישורים עיקריים - לסייע ליזמים להגיע לרווחיות על ידי מענקים, ולסייע לצעירים במימון, מענקי מקום ובהטבות מס נוספות כדי לאפשר להם לרכוש דירה במחירים סבירים".
"אנחנו עדיין במלחמה, והביקוש כבר חזר. הנתונים מעידים גם על עליית מחירים. אנחנו במחסור בדירות, וכבר ראינו איך המדינה לא יודעת לספק קרקע להגדלת ההיצע. גם כאן ההתחדשות העירונית היא הפתרון"
גם יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה ומנכ"ל חברת אאורה, סבור שהשיקום חייב לכלול התחדשות עירונית מסיבית. "המדינה חייבת שיקום, והתחדשות עירונית היא הכלי המשמעותי לכך", הוא אומר. "במקומות עם היתכנות כלכלית השוק יפעל בעצמו, אבל איפה שלא מתאפשר, על המדינה לתת מענקים כדי לאזן את הכלכליות. זה חיוני לשיקום היישובים, ואנחנו מוכנים להירתם וללא ספק אחרינו יבואו עוד. צריך להשקיע את כל המאמץ שם. באזורי הביקוש הממשלה צריכה רק לא להפריע. וגם העזרה בדרום ובצפון היא זמנית, כי אחרי שיתחילו הפרויקטים, יהיה פיתוח ותהיה צמיחה".
לדבריו, "אנחנו עדיין במלחמה, והביקוש כבר חזר. הנתונים מעידים גם על עליית מחירים. אנחנו במחסור בדירות, וכבר ראינו בשנים האחרונות איך המדינה לא יודעת לספק קרקע להגדלת ההיצע. גם כאן ההתחדשות העירונית היא הפתרון גם לכך. התחדשות עירונית מאפשרת הטבות מס לבניינים שנבנו עד 1980. החל מ-1990 החלו לבנות ממ"דים בבנייני המגורים. אבל יש עשור שלם שאין בו ממ"ד ואין בו גם הטבות מס. אם יקבעו שההטבות יחולו על בניינים שנבנו בעשור המדובר, ייכנסו עוד המון בניינים לתוכנית. זה יגדיל את מספר הדירות שראויות להתחדשות עירונית מ-660 אלף ל-11.3 מיליון. זה יפתור את מצוקת הדיור בשלבים ולאורך זמן, אבל זה צו השעה".
יעקב אטרקצ'יצילום: ראובן קפוצ'ינסקיאטרקצ'י אומר עוד כי "שיקום הצפון והדרום חייב לכלול גם שיפור משמעותי בתחבורה ובחיבור למרכז מצד אחד, אך גם מתחמי תעסוקה. למה, למשל, משרדי ממשלה לא יעברו לצפון או לדרום? זה יביא אנשים ויפתח את האזורים הללו. נזכיר שיש גם הטבות מס, אז זה גם ישתלם להם. בכך יש להתמקד עכשיו. הפתרונות של מחיר למשתכן ומחיר מטרה וכל הפטנטים האלו לא מועילים. אנשים מחכים ולא זוכים, והמחירים עולים. בנוסף לא כל מי שזכה, באמת ראוי שיעזרו לו. צריך פתרונות אמת".
מאור דואק, מנכ"ל מניף שירותים פיננסיים, מציין כי "אירועי המלחמה, להערכתי, צפויים להגדיל עוד יותר את היקף ההשקעות והתמריצים השונים של הממשלה באזור הדרום. בקרב גורמים בענף הנדל"ן קיימת הבנה, שמצב הביטחון בדרום צפוי להשתפר ולעודד את הגדלת ההשקעות והתקציבים הגדולים, ובהם תקציבי שיקום יישובי עוטף תקומה. לכך יש להוסיף משתנים משפיעים נוספים, כמו הצורך למצוא פתרונות שיכון לעובדי ענף התשתיות והנדל"ן שיעבדו בדרום, והגברת ודאות התושבים ביחס להארכת תוקף קבלת הטבות המס ליישובים מזכים".
הביקוש עדיין קשיח
ובאמת, נראה שאזור הדרום לא נפגע כפי שהיינו חושבים. אוהד אסרף, מנכ"ל ארי מגורים לשיווק נדל"ן, מציין כי ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מראה שבכל הקשור למחוז הדרום, המלחמה לא פגעה במספר העסקאות ביחס למחוזות אחרים. "בחודשים נובמבר 2023 עד ינואר 2024 נרכשו 1,742 דירות חדשות במחוז דרום, שהיוו 21.6% מכלל העסקאות בארץ, כאשר רק במחוז המרכז נמכרו יותר דירות. מחוז הדרום גם ריכז 20.2% מעסקאות יד שנייה. כלומר ב-3 החודשים מאז המלחמה כל עסקה חמישית בישראל בוצעה באזור הדרום, וזה מעיד על ההערכה של רוכשי הדירות, שבטווח הארוך מחוז הדרום לא ייפגע מהמלחמה ואולי להיפך", הוא אומר.
מארק זאבי, מנכ"ל ומייסד חברת BMBY, מציין שגם על פי נתוני החברה, הביקושים לדירות בדרום לא ירדו אחרי המלחמה, ובאזור העוטף נרשמה התעניינות רבה ונחתמו עסקאות. זאבי מציין כי "כבר בחודש דצמבר, במסגרת יריד דירות וירטואלי שערכה החברה, הוצג למשתתפים פרויקט בעיר שדרות, שנבנה על ידי חברת מצודות מיסודה של תנועת אור הפועלת לקידום הנגב והגליל. הפרויקט ריכז עניין רב, ועל אף שמשרד המכירות היה סגור והבנייה נעצרה לתקופת המלחמה, המכירות נמשכו באמצעות מערכת DREAMS, ובוצעו מספר רב של עסקאות".
אלי גבאי, בעלי קבוצת גבאי, מסכים גם הוא שהביקוש עדיין קשיח: "גילינו שבאשקלון, שטווחה רבות במלחמה, רמת הביקושים לא ירדה. לראיה, רק במהלך חודש פברואר נחתמו 12 חוזים בעיר. כחברה שהתחילה את פעילותה באשקלון לפני שנים רבות, מעולם לא יצאנו ממנה. אנחנו נמצאים בשלבים שונים של הקמת מספר פרויקטים בעיר, הכוללים מאות יחידות דיור. רק לאחרונה פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר נתונים שמחזקים את העובדה שהמלחמה לא פגעה באזור הדרום, אפילו להיפך. הנתונים הראו, שלמרות המלחמה והמציאות המורכבת, רמת המכירות הגבוהה ביותר נרשמה באזור באר שבע, וכי העיר המובילה ביותר במכירות באזור זה הייתה נתיבות".
עפרה חדד, סמנכ"לית ומבעלי יורו ישראל, אומרת כי "היישובים בדרום מתחילים לחוות פריחה מחודשת. אנו פועלים למשל בנתיבות, שנפגעה במלחמה. זכינו לאחרונה בשני מכרזי רמ"י לבנייה בנתיבות, ובחודשים האחרונים אנו מקבלים הרבה פניות ממתעניינים מכל רחבי הארץ. כשאנו שואלים את המתעניינים שנרשמו על מטרתם בדירה, להפתעתנו, מעל 50% מהם משיבים שבכוונתם להתגורר בה מטעמי ציונות וחיזוק עוטף עזה".
"הפער בין היצע לביקוש יעמיק"
מול הקבוצה האופטימית, יש הסבורים שההתנהלות בחודשים האחרונים בכל הקשור לשיווק קרקעות ולמהלכים אחרים של המדינה לא מבשרת טובות לענף. חנה שוורץ, סמנכ"לית שיווק ומכירות בקבוצת י.ד ברזאני ואבני דרך, שבונות ומשווקות את רובע נחלים בקצרין, מסבירה כי "לאור העובדה ש-2023 הייתה שנה עם שיעורי הצלחה נמוכים יחסית בשיווק מכרזים, אין מנוס מלהעריך שהפער בין היצע לביקוש יעמיק ויביא להתייקרות של דירות ונכסים. זה נכון לא רק למרכז הארץ, אלא גם ליישובי הצפון והדרום, גם אלו הסמוכים לאזורי הלחימה. מניסיון העבר, לאחר הלחימה מגיעה רגיעה, והתושבים חוזרים לבתיהם. גם קהל המתעניינים חוזר, והשיקול של מגורים במחיר נגיש בשילוב איכות החיים מוביל לבחירה באזורים הללו".
נקודה נוספת להתייחסות היא היכולת הפיזית לשיקום על ידי המדינה ועל ידי גופים פרטיים, כמו הקבלנים והיזמים, שסובלים כיום ממחסור חמור בכוח אדם. נועם שצ'לקה, מנכ"ל קבוצת אינרום לייצור מוצרים ופתרונות בענף הבנייה, מעניק דוגמה ממקור ראשון: "ההנחה שלנו היא שהביקוש נמצא במצב המתנה, כשבהסתכלות לטווח הבינוני ובוודאי הארוך צורכי השוק צפויים להמשיך ולגדול. היסטורית, לאחר כל מלחמה יש בדרך כלל צמיחה של ענף הבנייה, שיכול לשמש גם הפעם כקטר שמוביל הרבה מאוד מעגלים של בנייה, תעשיות תומכות, משכנתאות ופיננסים, שירותים מקצועיים ועוד".
לדבריו, "ככל שהמדינה תשכיל לתמוך בענף ולפתור חסמים, בעיקר בדמות ידיים עובדות, ההתאוששות תהיה מהירה יותר. לצערנו, בהתמשכות המלחמה והשלכותיה קיים צורך שרק הולך וגובר לשקם את הבניינים והתשתיות 'ביום שאחרי', ולספק פתרונות דיור ותעסוקה חדשים לאוכלוסיות שלמות שהועתקו ממקומותיהן. אנחנו באינרום חווינו בשבת השחורה אירוע לא פשוט: מפעל נירלט, חברה בבעלותנו שבקיבוץ ניר עוז, נשרף ברובו הגדול. אולם זה לא עוצר אותנו, ואנחנו ממשיכים עם הפנים קדימה להקמת המפעל מחדש. התקומה של נירלט היא חלק בלתי נפרד מתקומת העוטף, וכגודל ההרס, כך גודל התקומה. אנו נקים במקום המפעל שנהרס אחד גדול, משוכלל וטכנולוגי הרבה יותר מזה שהיה".
צפו: מחירי הדירות ממשיכים לעלות - יגיעו לשיא?
(צילום: ליאור שרון)
במקביל לבחינת דרכי הפעולה המתאימות, יש מי שמציג תוכניות של ממש. גל ליפשיץ, חוקרת בכירה במכון לרפורמות מבניות, וד"ר שגית אזארי-ויזל, סמנכ"לית אסטרטגיה וקשרי חוץ במכון, מציגות את עמדת המכון בכל הקשור לשיקום: "מיד לאחר שהתגלו ממדי האסון, המכון הציע תוכנית לשיקום חבל התקומה, מתוך האמונה כי זוהי הזדמנות היסטורית לקידום ולפיתוח האזור ולא רק לשיקומו. המכון מציע תוכנית מרחבית אסטרטגית המבוססת על עקרונות העיר-כפר. מטרת התוכנית, שעוצבה בשיתוף עם קולקר-קולקר-אפשטיין אדריכלים, היא קידום התחדשות עירונית וכפרית, המבוססת על מיצוי היתרונות היחסיים לעיר והכפר".
לדבריהן, "מודל מתאים לשימור אורח החיים והנוף האזורי של חבל העוטף, המשמשים גם כמוקד משיכה לתיירות והכנסות, ולוקח בחשבון כי כיום חקלאות כבר איננה מקור התעסוקה המרכזי באזור העוטף. עוד ב-2017 ארגון ה-OECD ציין כי בישראל יש היתכנות גבוהה ויתרון ליישום מודל עיר-כפר, ולראייתנו, חבל העוטף הוא מיקום אידיאלי לכך: האזור מושתת על מערכת קיימת של ערים ויישובים כפריים, הממוקמים בצורה לוויינית. המרחקים ביניהם קרובים באופן יחסי, מה שמאפשר חיבוריות לא ממונעת".
עוד הן מציינות כי "במסגרת התוכנית, אין להתעלם גם מהסוגיה המשפטית והכללית של בעלות על דיור. לראייתנו, רק התייחסות לסוגיות אלה תעודד את השיבה לאזור. לשם כך, לתפיסתנו, יש לדאוג גם לחקיקה לשיקום ופיתוח האזור, באמצעות הגדלת שטח השיפוט של הרשויות המקומיות; הענקת זכויות קניין למרחב הבנוי של היישובים הכפריים, זאת ללא שינוי ייעוד הקרקע החקלאית; קידום התחדשות עירונית על ידי בינוי-פינויבינוי, תוך מתן קרקע משלימה ועסקת קומבינציה, כאשר הרשות המקומית תקבל תוספת שטח לטובת הייזום של שטחים אלו; וכן קידום של דיור בהישג יד במכר".
משימה בלתי אפשרית?
האדריכלים בני פרי וטלי דראל, שותפים במשרד V5 אדריכלים ומתכנני ערים, מסבירים מדוע דווקא התושבים הם אלה שצריכים לנהל את תהליך השיקום. "אחרי ההרס, האובדן והחורבן שחוו, על התושבים לחוות בעצמם את תהליך ההתחדשות מראשיתו. ניהול עצמי של תהליך ההתחדשות יחזק אותם, יגביר בהם את המוטיבציה ויחזיר להם את תחושת השייכות למקום מגוריהם. בד בבד, ניהול התהליך יאפשר לתושבים לבצע שינויים, שיחזקו את היישובים המשוקמים ויהפכו אותם לאיכותיים יותר".
לדבריהם, "אחת הבעיות בישראל היא הביזור: הוקמו הרבה יישובים קטנים, ולא נערכנו לכך שהמדינה תצטופף במהירות. מסיבה זו, לדעתנו, יש לאחד תקורות ולהקצות את משאבי האנוש לניהול ענייני היישובים במרוכז במישור האזרחי וגם במישור הביטחוני, כלומר לכל יישובי העוטף צריך להיות מרכז ניהולי אחד חזק ודינמי. על המדינה להעמיד לרשות תושבי העוטף את כל האמצעים הנדרשים לתכנון השיקום, ולסייע להם בניהול ובייעוץ, אך ההחלטות צריכות להיות שלהם ורק שלהם".
פרי ודראל מוסיפים כי "יש שורת שאלות נוספות, שלגביהן יצטרכו התושבים לגבש את עמדתם כבר בראשית התהליך: האם ישמרו את המבנה החברתי והקהילתי הקיים או יקימו קהילה חדשה ומשודרגת, כיצד ירצו לשמר את זכר אירועי 7 באוקטובר, וכמובן, מה יהיו סידורי הביטחון החדשים שלהם? כמו כן, כדי להבטיח את איתנות היישובים לאורך זמן, יהיה נכון לחשוב מחדש גם על אמצעי הקיום של התושבים. לתפיסתנו, יישובים חזקים הם יישובים שמציעים גיוון תעסוקתי, כך שגם בעיתות משבר יהיה קשה לערער אותם. למשל יהיה נכון להקים עבור קבוצת היישובים מרכז תעסוקתי אזורי, לפעול להקמת חממות סטארטאפים ולדאוג ליצירת מקורות תעסוקה באזור".
רוני מזרחי, יו"ר ובעלי קבוצת מזרחי ובניו, סבור שיש לנקוט דרך משמעותית יותר לעידוד חזרת מתיישבים: "הדרך הטובה ביותר לשקם את הגליל והנגב המערבי תהיה באמצעות הענקת חצי דונם קרקע חינם לכל משרתי המילואים ומשוחררי הסדיר, שנלחמו במלחמה האחרונה, כולל חיילים קרביים ותומכי לחימה. בד בבד, על המדינה להעניק הלוואה עומדת למימון הקמת בית על אותה קרקע, שתהפוך למענק כעבור 5 שנים. ההישג כאן יהיה כפול ומכופל: גם להגשים את חלום הבית לכל מי שתרם לביטחון המדינה, וגם להביא רבבות צעירים בחתך גבוה לאותם אזורי מלחמה ששוקמו, ובכך לחזקם ולהפוך אותם לחלק בלתי נפרד מהמדינה".
שיר טורםצילום: בועז רבינוביץ'עו"ד שיר טורם, ממתגת ערים ונדל"ן, אומרת כי "לא הייתי כורכת כעת את הצפון והדרום יחד. המציאות בנגב המערבי תהיה טובה לאין ערוך מזו שהייתה בטרם המלחמה. הדאגה העיקרית שלי נתונה לערים, דוגמת קריית שמונה, מעלות תרשיחא, צפת ונהריה. מעבר לפתרונות הביטחוניים והמדיניים שעל הפרק, על מקבלי ההחלטות לשריין תקציב גדול במיוחד לשיקום הערים והיישובים שנפגעו".
"כל צפי לחזרה מהירה לשגרת בנייה נטולת קשר למציאות. הקבלנים לא יוכלו לבצע את המשימות האלה ללא התערבות הממשלה, שחייבת למנות פרויקטור אחד שיוביל את ענף הבנייה והתשתיות חזרה לפעילות"
ובזמן שהשיקום יצריך כוח אדם ואת חברות הבנייה והתשתיות, נציגי החברות הללו מזהירים שבצל המחסור בפועלים, לא בטוח שיהיה מי שיבנה או ישקם את נזקי המלחמה. "פעילות שיקום עוטף עזה והגליל, שצריכה להתבצע לאחר המלחמה, תהיה משימה שכעת לפחות נראית בלתי אפשרית", מזהיר צביקה דוד, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "המדינה יצרה מצב שבו התלות - של הענף בכלל ושל הקבלנים הבונים בנייה ציבורית ותשתיות בפרט - בעובדים פלסטינים משתקת מעל חצי מהפעילות בענף. קבלני הביצוע מכל הסוגים נמצאים בנקודת שפל עמוקה. חברות רבות נמצאות בקשיים כלכליים, המאיימים על שרידותן ועל יכולת הענף לעמוד במשימות הבנייה האדירות שעומדות בפני המדינה, וזה צריך להדאיג כל ישראלי".
"הממשלה משחררת בכל שבוע הצהרות על מציאת פתרון למשבר", הוא ממשיך, "אבל המחסור בעובדים רחוק מלהיפתר, התלות במימון יקר עם ריביות בשמיים רחוקה מלהיפתר, והליכי חיתוך עמוק בתקצוב הבנייה הציבורית והתשתיות מתרחבים. זיהינו את הידרדרות המצב כבר בחודש אוקטובר והתרענו מאז בלי הפסק, עד שהגענו למצב שבו איבדה המדינה את היכולת לבצע את המשימות הבסיסיות ביותר בתחום שלנו. כל צפי לחזרה מהירה לשגרת בנייה נטולת קשר למציאות. הקבלנים לא יוכלו לבצע את המשימות האלה בחודשים הבאים ללא התערבות הממשלה, שחייבת למנות פרויקטור אחד שיוביל את ענף הבנייה והתשתיות חזרה לפעילות".
הכתבה פורסמה במגזין "ידיעות הנדל"ן" של "ידיעות אחרונות"
פורסם לראשונה: 06:00, 19.04.24
