בית המשפט למשפחה בתל אביב הכריע לאחרונה בסכסוך ירושה בין אחים סביב ביתם במרכז הארץ של הוריהם המנוחים: השופט ארז שני קיבל את עמדת הבת, שהנכס הוענק לה במתנה בזמן שהוריה היו בחיים, ודחה את האחים שלה שטענו שהבית צריך להתחלק בין כולם שווה בשווה.
באוגוסט 2003 חתמו ההורים על הסכם להעברת הבית לבתם ללא תמורה, אך מסיבות שיפורטו להלן הנכס לא נרשם על שמה בטאבו עד עצם היום הזה. בהליך המשפטי שהחל במאי 2022, אחרי מות ההורים, היא טענה שהם רצו להבטיח את מגוריהם בבית עד אחרית ימיהם, וזאת על רקע עוגמת הנפש שהסבו להם ילדיהם האחרים ונוכח עיקולים שרבצו על הנכס בגלל כישלונותיהם העסקיים.
לדבריה, הסיבה לאי-רישום הבעלות על שמה במשך שנים כה רבות נבעה בין היתר מהתנהלות מרושלת מצד עורך הדין שטיפל בעסקה. לפיכך היא ביקשה מבית המשפט לרשום את הבית בטאבו על שמה ולקבוע שאינו חלק מעיזבון הוריה.
מנגד טענו האחים שהבית מהווה חלק מעיזבון ההורים שצריך להתחלק בין כלל היורשים שווה בשווה. לעמדתם יש לראות בעסקת המתנה כהסכם למראית עין או מתנה לאחר המוות, הנעדרים תוקף משפטי.
אבל השופט שני קיבל את הסבריה של האחות לשיהוי הניכר ברישום הבעלות על שמה. בפסק הדין היא ציטט חלקים מחקירת עורך הדין שהיה אמור לבצע את העברת הבעלות, וציין כי נוכח התנהלות בלתי תקינה הוא הושעה מלשכת עורכי הדין לתקופה ארוכה ואף ריצה מאסר. נקבע שעורך הדין היה מנוע מלעסוק בהעברת הבעלות לפחות עד לשנת 2017.
עו"ד גיא אבידן על רקע טענותיה האחרות של הבת ביחס לסיבת העיכוב – כגון העיקולים שהוטלו על הבית בגלל התנהלות אחיה, ודרישת רשות מקרקעי ישראל להרוס בנייה בלתי חוקית ולשלם חוב של הוריה בסך כ-100 אלף שקל – נחה דעת השופט שמקור העיכוב בסיבות הגיוניות.
אשר לטענת האחים שמדובר במתנה לאחר המוות נפסק שהענקת מתנה בחיים תוך שימור זכותו של ההורה לגור בנכס אינה נדירה במחוזותינו, ואינה נחשבת מתנה לאחר המוות. יתרה מזו, אם צודקים האחים בטענתם, הרי שאין היגיון במוכנות אחותם לשאת במשכנתה על הנכס ולבצע שאר תשלומים ביחס אליו.
נדחתה גם טענתם שלפיה עסקת המתנה היא בגדר הסכם למראית עין. אמנם הנכס הועבר לאחות עם חובות באופן המקים חשש להברחתו מפני נושי ההורים, אלא שלדברי השופט "לא דומה הברחה מובהקת של רכוש, רק כדי לחמוק מנושים ומתוך כוונה שחייב יישאר בעלים אמיתי בנכס ויחזור להיות בעלים עם חלוף סכנת הנשייה - למצב בו הורים מבוגרים מחליטים, גם אם זה בניגוד לאינטרס הכלכלי הפשוט שלהם, להעביר את הנכס לתובעת".
בנסיבות אלה קבע השופט שמלוא הזכויות והחובות בבית הן לאחות בלבד, ועל אחיה לשלם לה הוצאות משפט בסך 80 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד גיא אבידן עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
