בחמש השנים האחרונות גדל מספר הסטודנטים שלומדים תארים בתחומי ההייטק בלמעלה מ-50%, והביקוש צפוי להמשיך לגדול בשנים הקרובות. כך עולה מדו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, שמציג את התחזיות, האתגרים והפוטנציאל למספר הסטודנטים שיהיו מסוגלים ומעוניינים ללמוד תואר ראשון באחד מתארי ההייטק.
לפי הדו"ח, כדי שענף ההייטק ימשיך להתפתח ולצמוח יש צורך בגידול נוסף ומשמעותי של בוגרי תארי הייטק המסוגלים להשתלב בתפקידי מחקר ופיתוח. על מנת לאמוד את הפוטנציאל להרחבת כמות הסטודנטים הלומדים תארי הייטק מצד הביקוש, דהיינו את הפוטנציאל למספר הסטודנטים שיהיו מסוגלים ומעוניינים ללמוד תואר ראשון באחד מתארי ההייטק, פיתחה המועצה הלאומית לכלכלה מודל תחזיות המתבסס על הגידול הדמוגרפי, התפלגות שיעורי הזכאות לבגרות במתמטיקה, העדפות הסטודנטים והתפלגות הגילאים של סטודנטים לשנה א'.
מהדו"ח עולה כי בשנת הלימודים תשפ"א החלו ללמוד בשנה א' 11,638 סטודנטים לתארי הייטק, ולפי ההערכות, עד שנת 2030 הביקוש ללימודי תארים אלה יהיו בין 15,600-24,900 סטודנטים בשנה א' - גידול של 40% בתרחיש השמרני ועד 125% בתרחיש המרחיב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כותבי הדו"ח מסבירים כי על מנת להגדיל בצורה ניכרת את מספר הסטודנטים לתארי ההייטק וכדי שהמציאות תהיה קרובה ככל הניתן לתרחיש המרחיב, יש להאיץ את תהליכי שילובם של נשים, ערבים וחרדים בתארי ההייטק באמצעות חשיפה מוגברת ללימודי ההייטק בתיכון והגדלת שיעור הלומדים 5 יח"ל במתמטיקה. זאת משום שכיום, שיעור הגברים היהודים הלא חרדים בקרב סטודנטים לתארי הייטק גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה, ולכן הפוטנציאל הגדול לצמיחה מצוי באוכלוסיות אחרות.
בתוך כך, ניתן לראות כי בשנת 2021 שיעור הסטודנטים הערבים בשנה א' בתארי ההייטק עמד על כ-16% ואילו שיעור החרדים על כ-3% - שיעורים נמוכים משמעותית מחלקם בגילאים השכיחים של הסטודנטים. אם נתבונן רק על תלמידים שסיימו כיתה י"ב בין השנים 2010-2019, שיעור האוכלוסייה הערבית הוא 28% והאוכלוסייה החרדית הוא 15%. על אף שיפור שחל בשנים האחרונות, קבוצה נוספת שנמצאת בתת-ייצוג היא הנשים, שהיוו רק 30% מהסטודנטים לשנה א' בתארי ההייטק בשנת 2021. על אף שאין נתונים מפורטים לגבי נשים יהודיות לא חרדיות, מבדיקות שערכה המועצה הלאומית לכלכלה עולה כי חלקן מקרב הסטודנטים היהודים הלא חרדים עמד גם כן על כ-30%.
יאיר פינס, מנכ"ל משרד רה"מהמאגר הרלוונטי ביותר לצמיחה: נשים יהודיות לא חרדיות
לפי הדו"ח, המאגר הזמין והמשמעותי ביותר להגדלת כמות הסטודנטים לתארי הייטק הוא בקרב נשים יהודיות לא חרדיות. שיעורי הזכאות לבגרות של נשים יהודיות לא חרדיות זהים למדי לאלו של גברים יהודים לא חרדים, נתון המלמד שלפחות מבחינת היכולות ההתחלתיות נקודת הזינוק של שתי הקבוצות דומה. אף על פי כן, שיעור הסטודנטיות היהודיות לתארי הייטק הינו כאמור רק כ-30% מכלל הסטודנטים היהודים הלא חרדים לתארי ההייטק. על מנת לתת מענה לגידול בביקוש, תידרש הערכות של המועצה להשכלה גבוהה על מנת שהם יוכלו לקלוט את כל הביקוש הגובר לסטודנטים להייטק.
עוד עולה מהדו"ח כי שכר העובדים בחברות הייטק שהינם בוגרי אחד מתארי הייטק גבוה פי 1.5 מאשר עובדים שאינם בוגרי תארי הייטק - מה שמלמד על כך שעובדים אלו מפיקים את הערך הגבוה ביותר עבור החברה. במקביל, שכרם של בוגרי תארי ההייטק הוא באופן עקבי גבוה יותר באופן משמעותי מהשכר של בוגרי תארים אחרים, לאורך ההתפתחות של הקריירה המקצועית. פערים אלו נותרים משמעותיים גם לאחר צבירת שנות ניסיון, ואף לאחר 15 שנה מסיום התואר בוגרי תארי הייטק משתכרים כ-125% יותר מאשר בוגרי ביולוגיה וכ-50% יותר מאשר בוגרי תארים בכלכלה ומשפטים.
עוד מצויין בדו"ח כי לאור הגידול המשמעותי בכמות בוגרי 5 יחידות לימוד במתמטיקה בשנים האחרונות - שאותה הוביל נפתלי בנט כשר חינוך - גדל בהתאם גם הפוטנציאל למספר הסטודנטים שיכולים ללמוד תארי הייטק.
בתוך כך, יש לציין כי במועצה הלאומית לכלכלה לא מכהן יו"ר מאז עזב פרופ' אבי שמחון את התפקיד, עם כניסת ראש הממשלה החדש נפתלי בנט.
יאיר פינס, מנכ"ל משרד רה"מ: "ידוע שענף ההייטק הוא אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים במשק הישראלי. המודל הכלכלי של המועצה הלאומית לכלכלה ממחיש שגם בעתיד הקרוב הענף צפוי לגדילה משמעותית עוד יותר. למרות הגידול הטבעי הצפוי, לממשלה יש אתגר להאיץ את השתלבותם דווקא של נשים, ערבים וחרדים בענף, בכל הכלים האפשריים".
