בית משפט השלום בכפר סבא קיבלה לאחרונה באופן חלקי בלבד תביעה שהגישה בתה של מטופלת שמתה בבית החולים בילינסון ב-2017, אחרי שהגיעה עם התקף לב חריף אך הצוות החליט לא לנתח אותה על רקע מצבה הקשה. השופטת רחל קרלינסקי דחתה את טענת הבת לרשלנות רפואית, אך קבעה שהרופאים היו צריכים לקבל את הסכמתה לאי-ביצוע ההחייאה, ולכן היא תפוצה ב-100 אלף שקל.
המנוחה, אז בת 83, אושפזה בבית החולים עם אבחנה של אוטם שריר הלב ובמהלך אשפוזה בוצע צנתור עקב אוטם חריף תחתון. לאחר בדיקת אקו לב נמצא כי כתוצאה מהאוטם נגרם חור אחורי במחיצה בין חדרית בלב שלה. הצוות החליט לא לנתח בנימוק שסיכויי ההצלחה נמוכים. המשך הטיפול היה שמרני ובהתייעצות בין הרופאים הוחלט לתת לאישה מורפיום ולא להחיות אותה במקרה בו לבה יידום. כמה ימים לאחר מכן, לאחר דום לב, לא בוצעה החייאה והמטופלת נפטרה.
בתביעה שהגישה בתה נגד שירותי בריאות כללית שבבעלותה בית החולים ונגד שני הרופאים שטיפלו באם היא טענה לרשלנות בהחלטה לא לנתח משום שהיה סיכוי סביר להציל אותה. לדבריה, הנתבעים הסתפקו בטיפול תומך שמשמעו היה לשלוח את המנוחה למותה הוודאי. היא הוסיפה שהייתה פגיעה באוטונומיה מאחר שהצוות לא קיבל את הסכמתה לאי-ביצוע החייאה.
הנתבעים טענו כי הרופאים פעלו על פי הפרקטיקה המקובלת וכי מצבה הסופני של המנוחה הוסבר לה ולבני משפחתה ואף תועד כמה פעמים בגיליון. הם הסבירו כי ניתוח לא עמד על הפרק לאור המצב הקליני הקשה שבו נמצאה המטופלת, ושהוא לא היה מאריך את חייה ואף היה עלול להאריך את סבלה.
עו"ד אורן דטלתמי בר ישיהשופטת רחל קרלינסקי קבעה שלא הייתה התרשלות בעצם ההחלטה לא לנתח. "נראה כי בנתוני המנוחה מעת הגעתה לביה"ח, במהלך האשפוז ועד לפטירתה המצערת המסקנה היא שהחלטת הצוות הרפואי הייתה סבירה בנסיבות ולא נגועה באבק רשלנות", כתבה.
בנוגע להחלטה שלא להחיות את המנוחה ציינה כי אחד הרופאים הודה שההחלטה לא התקבלה בהסכמת המשפחה. זאת ועוד, הרשומה הרפואית מצביעה על כך שההחלטה התקבלה כ-10 ימים לפני שהמנוחה נפטרה.
השופטת הדגישה שקדושת החיים ורצונו של אדם להמשיך לחיות הם עקרונות יסוד בשיטה המשפטית, ואף נקבעו כחזקה בחוק החולה הנוטה למות. לכן החובה לא מתמצית בהחתמה על טופס כזה או אחר אלא בקבלת ההסכמה בפועל. ככל שזו לא התקבלה מדובר בפגיעה באוטונומיה.
לעניין גובה הפיצוי היא שקלה מצד אחד את העובדה שסופה הוודאי של המנוחה היה ידוע לבתה, ומאידך את הפגיעה בניהול מהלך סיום חייה. בסיכומו של דבר חויבו הנתבעים לפצות את הבת ב-100 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אורן דטל עוסק ברשלנות רפואית
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
