בית המשפט המחוזי מרכז לוד דחה לאחרונה ערעור שהגישו שלושה אחים על פסק דין של בית המשפט למשפחה שפסל את צוואת סבם עקב מעורבות מצידם. שופטי המחוזי לא מצאו בסיס להתערב בקביעה שלפיה הנכדים יזמו את עריכת הצוואה, אחד מהם ניסח והקליד אותה, וכולם פעלו יחד כדי לזכות ברכוש, תוך נישול בתו האחרת של סבם.
המנוח הלך בגיל 91 והותיר אחריו שתי בנות (לאחת מהן שלושה ילדים, המערערים בתיק). בחייו חתם הסב על שתי צוואות: בראשונה, צוואה בעדים מינואר 2014, הוא הוריש לבתו מחצית מעיזבונו שכלל דירת מגורים בשווי של כ-1.1 מיליון שקל, ואת המחצית השנייה לנכדיו.
הצוואה השנייה נערכה בפני נוטריון במרץ 2015 ובה הוריש הסב את כל עזבונו לנכדים, תוך הדרתה המוחלטת של בתו השנייה. הוא אף ציין בצוואה כי מאחר שבתו (אם הנכדים) נתונה בקשיים כלכליים, הוא מצווה את רכושו להם כדי שיוכלו לתמוך בה כלכלית.
הבת שנושלה התנגדה לקיום הצוואה המאוחרת ופנתה לבית המשפט למשפחה. היא טענה שאחותה וילדיה היו מעורבים בעריכת הצוואה והפעילו על אביה השפעה בלתי הוגנת. הנכדים הכחישו וציינו שבין אימם לבין סבם היה קשר קרוב ביותר, שכן היא היחידה שטיפלה בו ודודתם נמנעה מלבקרו.
עו"ד מרינה גורודצקיאבל בית המשפט למשפחה פסל את הצוואה המאוחרת (ובאופן לא שגרתי, גם את הצוואה המוקדמת), והורה כי הרכוש יחולק בהתאם לחוק הירושה באופן שווה בין כלל היורשים. בפסק הדין נקבע כי שתי הצוואות נערכו ונעשו במעורבות חריגה של הנהנים ממנה, ובעיקר אחד הנכדים. נקבע שהוא פנה לסבו ושכנע אותו לערוך צוואה, שבה יוריש את החלק שייעד לבתו (אמם) ישירות לילדיה. בית המשפט קבע שאותו נכד, כעורך דין, ערך למנוח את הצוואה המוקדמת "ונזרעו הזרעים הראשונים של ההתנהלות הבלתי תקינה". בקשר לצוואה המאוחרת נקבע כי היא לא הוכנה על ידי הנוטריון אלא נשלחה אליו במייל מהנכד המעורב.
בערעור למחוזי טענו הנכדים כי סבם היה כשיר לערוך את הצוואה המאוחרת, הבין את תוכנה ומשמעותה, חתם עליה בפני נוטריון והביע את רצונו המפורש שהם יירשו את עזבונו מטעמים לגיטימיים.
אבל השופטים צבי ויצמן, יעל מושקוביץ וצבייה גרדשטיין פפקין הבהירו כי עורך הצוואה הוא מי שעסק בניסוחו של המסמך או בכתיבתו. במקרה זה לא מדובר בהדפסת חלק טכני, אלא בעריכתה של הצוואה כולה והגשתה לנוטריון על ידי הנהנה שערך אותה או מי מטעמו. הם הדגישו כי ברור שמי שהכין את קובץ הוורד של מלוא תוכן הצוואה, הדפיס אותו ומסר את המסמך לעורך הדין או לנוטריון, נחשב לעורך הצוואה או לכל הפחות כמי שנטל חלק בעריכתה.
לנוכח קביעותיו העובדתיות של בית המשפט למשפחה קבעו שופטי המחוזי שהנכד ערך את הצוואה ובהיותו נהנה יש בדבר להביא לבטלות הצוואה. עוד נקבע כי האם וילדיה פעלו יחד "כולם עבור אחד – אחד עבור כולם", ובנסיבות אלה יש מקום לפסול את הצוואה כולה ולא רק את החלק המתייחס לנכד שערך אותה. הנכדים חויבו בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד מרינה גורודצקי עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
