"אם מסתכלים על המגמות הדמוגרפיות מבינים ששוק העבודה הישראלי לא יכול לוותר על החברה החרדית - והחברה החרדית לא יכולה לוותר על שוק העבודה הישראלי". כך מסבירה יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה במשרד העבודה, שאמון על הגדלת שיעור ואיכות התעסוקה של אוכלוסיות מגוונות בישראל.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בשבוע החולף המתח בין החברה החרדית לממשלה החדשה עלה שלב, לאחר ששר האוצר אביגדור ליברמן הודיע כי יבטל את סבסוד המעונות לגיל הרך לילדים של תלמידי ישיבה - כבר החל בשנת הלימודים הקרובה.
התגובות למהלך לא איחרו להגיע, ולאחר שבש"ס ובהיהדות התורה מיהרו לכנות את ליברמן "רשע" ו"מטורף", ואף יצאו בקמפיין שכותרות "ממשלת בנט-ליברמן מרעיבה את ילדי ישראל", גם נציגים מהשמאל הסתייגו מהרעיון: "אני רוצה שחרדים ישתלבו בשוק העבודה, אבל לגבי השיטה - לא יודע", אמר שר הבריאות ניצן הורוביץ. מרצ גם יצאה בקמפיין: "לא לפגיעה בילדים חרדים".
בין אם אתם מתנגדים להחלטה, חושבים שאופן הביצוע שלה דרסטי מדי או מאמינים שמדובר בצעד חשוב ומתבקש - צללנו לשיעורי התעסוקה של החברה החרדית ב-20 השנים האחרונות כדי להבין על מה מתבססת ההחלטה, ולראות מה רמת ההשתתפות של החברה החרדית בשוק העבודה היום.
בשנים 2015-2003 חל מפנה חיובי בשיעורי התעסוקה באוכלוסייה החרדית, שהפסיקו לרדת אחרי כמה שנים של ירידה והחלו לצמצם את הפער בינם לבין שיעורי התעסוקה באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. אחרי הדשדוש של שיעור תעסוקת החרדים שנע סביב 40% בסוף שנות ה-90, עד 2019 הגיע שיעור התעסוקה שלהם ל-65% (לעומת 86% תעסוקה אצל היהודים לא-חרדים באותה שנה).
אם מסתכלים על שיעורי התעסוקה לאורך השנים, בעיקר של הגברים החרדים, ניתן לראות שמ-2003, עת בנימין נתניהו נכנס למשרד האוצר ושינה את מערך התמריצים לחברה החרדית - בין היתר דרך קיצוץ בקצבאות ובהטבות למי שלא עובד - שיעור התעסוקה זינק.
ב-2013, אז החרדים מצאו עצמם באופן חריג מחוץ לממשלת נתניהו, יאיר לפיד נכנס למשרד האוצר ונפתלי בנט כיהן כשר הכלכלה, גם חל זינוק בשיעור התעסוקה של החרדים, בעיקר אצל הגברים. ברקע - החלטה שקיבלה אז הממשלה, שדומה לזאת שליברמן מבקש לבצע כעת וקבעה כי סבסוד גבוה יותר למעונות יקבלו ילדים למשפחות שבהן שני ההורים עובדים, ולא רק האם.
ב-2015, כאשר חזרו החרדים לממשלת נתניהו, בוטלה ההחלטה שהתקבלה שנתיים קודם לכן (על אף שהובילה לזינוק בתעסוקה) ושונו התנאים לזכאות כך שאלה מסתמכים עד היום על מבחני הכנסה, בעוד שרק האם מחויבת לעבוד - מה שמאפשר לאבות להמשיך ללמוד, למשל בישיבה. מאותה שנה ועד 2019 העלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים נתקעה סביב 52%, אחרי שיפור באמת דרמטי ב-15 שנים שלפניהן. יעד הממשלה לשנת 2020 עומד על שיעור תעסוקה של 63% בקרב הגברים החרדים - יעד שבוודאות לא הושג - רחוק מכך.
יוליה איתןצילום: חורחה נובומינסקישיעור התעסוקה של הנשים החרדיות המשיך לטפס באופן מרשים לאורך כל אותה התקופה, עד ל-77% בשנת 2019 - קרוב מאוד לשיעור התעסוקה של הנשים היהודיות הלא-חרדיות (84%), וגבוה מיעד הממשלה שעומד גם לגבי הנשים על 63%. "נשים חרדיות עשו קפיצת מדרגה מדהימה בעשור האחרון מבחינת מוכנות לשוק העבודה, כולל הכנסת לימודי הנדסאות לתוך הסמינרים, ואנחנו רואים עלייה משמעותית גם בשיעורי התעסוקה וגם באיכות התעסוקה שלהן", אומרת איתן.
חשוב לציין שיש השפעות רבות נוספות על השינויים בשיעורי התעסוקה, והמדיניות של הממשלה בכללותה היא לא המשפיעה הבלעדית על המגמות - אבל ניתן לראות שאלו משתנות, לפחות בין היתר, בהתאם לתמריצים שקובעת הממשלה. עוד חשוב לציין ששיעורי התעסוקה של 2020 עדיין לא פורסמו על ידי זרוע העבודה, אך בשל השפעת הקורונה הם צפויים להיות נמוכים יותר מ-2019.
ה-OECD, מבקר המדינה ומחקרים ודו"חות שונים מזהירים כבר שנים כי אחת הבעיות המהותיות של המשק הישראלי הוא השילוב הנמוך של חרדים וערבים בשוק העבודה. אם בשנת 2020 שיעורה של האוכלוסייה החרדית בישראל היה 12.6% מכלל האוכלוסייה, ב-2030 הוא כבר צפוי לעבור את ה-16%, ובאותה שנה מספר החרדים מתחת לגיל 20 יגיע למיליון - ויהווה 25% מכל שכבת הגיל הזאת בארץ. לפי התחזיות לטווח ארוך - ב-2065 האוכלוסייה החרדית תהווה 32% מכלל האוכלוסייה בארץ, וכ-40% מהאוכלוסייה היהודית.
בתוך כך ובהקשר של ההחלטה של ליברמן יש לציין כי שיעור הילודה בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי, ועומד על 3.2 ילדים לאישה, כאשר שיעור הפריון הממוצע של נשים חרדיות עומד על 6.6 ילדים לאישה, בעוד שכמחצית מהאבות בגילי העבודה במגזר זה לא עובדים.
לפי ההערכות, מדינת ישראל לא תוכל להמשיך לעמוד בסיוע הזה כשהאוכלוסייה החרדית תגדל. כבר היום, אם מסתכלים על הנתונים משנת 2018, ניתן לראות שההכנסה ברוטו של משק בית חרדי בממוצע מתחלקת ל-66% מעבודה (לעומת 78% במשק בית יהודי לא-חרדי) ו-24% מקצבאות ומתמיכות (לעומת 9% במשק בית יהודי לא-חרדי). בתוך כך, ההוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומים כמו מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות - עומדת על כשליש בלבד מההוצאה של משקי הבית הלא-חרדיים (הוצאה של 1,524 שקל למשק בית חרדי לעומת 4,461 שקל למשל בית לא-חרדי). מצב זה לא יוכל להמשיך כאשר שליש מהאוכלוסייה בארץ תהיה חרדית.
"נכון שבשנים האחרונות העלייה באחוז התעסוקה של גברים חרדים נעצרה, אבל חשוב להבין שהגידול הדמוגרפי של האוכלוסייה הזאת כל כך גדול - שזה כמו לרוץ אחרי מטרה נעה. זה ששיעור התעסוקה של הגברים עומד במקום משמע שהמספר האבסולוטי של גברים חרדים שעובדים מטפס", מסבירה איתן, מנהלת מינהל תעסוקת אוכלוסיות. "אם לא היינו עושים את המאמצים לשילוב - היינו רואים ירידה בשיעור התעסוקה".
בתוך כך יש לציין כי על אף שההחלטה לבטל את הסבסוד לילדי תלמידי ישיבה ב-2013 התבטלה ב-2015 - העלייה שנרשמה בשיעור התעסוקה בשנתיים האלה אמנם נעצרה, אך לא ירדה בחזרה לשיעורים של 2013. לכן אם משווים את ההחלטה ההיא למהלך שמבקש ליברמן לבצע היום - גם אם הוא לא יחזיק מעמד ויבוטל אחרי זמן קצר - ייתכן שההשפעה שתהיה לו בתקופה הקצרה תרים את שיעורי התעסוקה, ואלו יישארו ברמות גבוהות יותר ממה שהם היום.
לצד זאת אומרת איתן כי "כמובן שזה לא פוטר אותנו מלטפל בפערים שעדיין ישנם בשילוב החברה החרדית בעבודה, ואנחנו מברכים על ההצהרה של הממשלה החדשה בקווי היסוד שלה בדבר הורדת גיל הפטור מגיוס לצה"ל - שבעצם יסיר מגבלות חוקיות על עבודה לצעירים חרדים שרוצים להשתלב בה".
יו"ר ועדת הכספים אלכס קושניר: כולם יכולים למצוא עבודה, גם חרדים"
(צילום: משה מזרחי)
בינתיים, על אף שבהסכם הקואליציוני סוכם על קידום "חוק הגיוס" במתווה שאושר בכנסת ה-20 (לפיו גיל הפטור יירד ל-21), בג"ץ דחה בשבוע שעבר פעם נוספת את מועד פקיעת חוק הגיוס עד ל-1.6.2022 - מה שלמעשה מאפשר לממשלה לדחות את ביצועו.
"בכל מקרה כל צעד מסוג כזה דורש היערכות של שירותי הכוון תעסוקתי, הכשרות מקצועיות ותוכניות לשילוב בתעסוקה גם מהצד של המעסיקים, שצריכים להיפתח יותר להעסקה של חרדים", מוסיפה איתן.
"מעבר לזה כמובן שחייבים לייצר לכל התוכניות האלה מנגנון גישור של דמי קיום. היום נותנים דמי קיום למי שלא עובד, ומי שרוצה לצאת לעבודה או להכשרה לעבודה מאבד את דמי הקיום שלו. כשאדם בוגר עם ילדים צריך לוותר על המימון לתקופה כדי לצאת ללימודי הכנה לשוק העבודה - זה מאמץ שמאוד קשה לגשר עליו. אין לו תמריץ. יוצא מצב שאדם שבוחר לצאת לשוק העבודה מאבד הרבה מהזכויות והזכאיות שלו".
את הפתרונות מקווה איתן להשיג בתוכנית חומש חדשה לשילוב החרדים בעבודה. "תוכנית החומש הקודמת הסתיימה ב-2019, וצריך לזכור שהיינו עכשיו תקופה ארוכה ללא תקציב ועם תוכנית חומש שגובשה ב-2014. חייבים לעדכן אותה ולעלות מדרגה בהיקף ובאיכות המענים שאנחנו נותנים לחברה החרדית כדי שתוכל להשתלב בשוק העבודה.
"החסמים של החברה החרדית בהצטרפות לשוק העבודה הם חסמים עמוקים. חלקם מגיעים ללא מיומנויות מתאימות בגיל מאוחר יחסית לעולם שלא בהכרח מוכר להם מהוריהם, וזה לא קל. מצד שני אנחנו רואים את ההצלחה של הכשרות מקצועיות וסדנאות נכונות שמסייעות בהשתלבות, ורואים את התוצאות החיוביות בהשמות".
העובדים החרדים יתקשו לצאת מהמשבר, אבל יש בו הזדמנות
אחרי מספר שנים שבהם שיעורי התעסוקה של נשים חרדיות המשיכו לעלות ושיעורי התעסוקה של הגברים דרכו במקום, הגיע בשנה שעברה משבר הקורונה שפגע באופן משמעותי בתעסוקה בחברה החרדית. "אנחנו יודעים שהאוכלוסיות הראשונות להיפגע ממשברים הן החלשות ביותר בשוק העבודה, בדרך כלל אלה שההשכלה שלהן פחות מוכוונת לשוק העבודה", מסבירה ניצה קסיר, סמנכ"לית מנהל המחקר של הביטוח הלאומי, שהוציאה בשנה שעברה מחקר בשם "משבר הקורונה, החברה החרדית ושוק העבודה העתידי", מתוקף תפקידה הקודם במכון החרדי למחקרי מדיניות.
ניצה קסירצילום: יואב דודקביץ"ממשברים קודמים אנחנו לומדים שכמו שהאוכלוסיות החלשות הן הראשונות להיפלט משוק העבודה - כך הן גם האחרונות לשוב אליו. אצל החברה החרדית ראינו כי זה מוסבר בהון האנושי, בהיעדר ההשכלה המתאימה והניסיון של העובדים החרדים.
"אחד החסמים המשמעותיים שצפויים להקשות על החרדים ביציאה מהמשבר הזה הוא ההתנגדות של החברה לדיגיטציה. גם לפני המשבר זה היה נושא שדרש התייחסות, אבל עכשיו כשרבים מהחברה החרדית מצאו עצמם לא יכולים לעבוד מהבית, אם בגלל שאין להם מספיק מחשבים בבית ואם בגלל חוסר ידע, זה חשוב עוד יותר".
מצד שני קסיר מציינת שבכל משבר יש הזדמנויות, ומייחסת לפחות חלק מהעלייה בשיעורי התעסוקה של חרדים מאז שנת 2003 בנכונות שלהם להצטרף לעבודה עקב משבר הדוט.קום והאינתיפאדה השנייה בתחילת שנות ה-2000. "ראינו שהמשבר הזה והצורך הכלכלי שנבע ממנו עודד את החרדים לצאת לעבודה, בעיקר את הנשים. נשים משתלבות היום בנושא של יזמות ועסקים, דברים שלא ראינו בעבר. בתוך כך אפשר לראות שבמהלך הקורונה החיבור של החברה החרדית לאינטרנט הלך וגבר, וגם הנכונות לעבוד יותר שעות, למשל, גדלה.
"החרדים היום רוצים ללמוד דברים חדשים, בעיקר הנשים, וזה שונה מהמצב שהיה פה לפני 20 שנה - אז הנשים למשל עבדו בעיקר בחינוך כדי לשמור על התרבות החרדית ולהישאר במסגרת שמאפשרת הפרדה מגדרית ומגזרית", מוסיפה קסיר. "היום נשים משתלבות במגוון מקצועות, למשל בהיי-טק. לפני 15 שנה לא היו בכלל חרדיות בתחום. נכון להיום שיעורי התעסוקה של נשים חרדיות בהיי-טק דומה לשיעור התעסוקה של נשים לא חרדיות, וזה נתון מדהים.
"בשנים האחרונות החברה החרדית החליטה שהיא רוצה שהנשים החרדיות ישתלבו במשרות עם שכר גבוה, ומאז חל שינוי בפתיחות של החברה החרדית ללימודים למשל של מתמטיקה ואנגלית. אצל הגברים, למרות שזאת כנראה האוכלוסייה המשכילה ביותר בישראל, אופי ההשכלה לא מוכוון כלל לשוק העבודה.
"אני לא חושבת ששיעורי התעסוקה של גברים חרדים יגיעו לשיעורי התעסוקה של גברים לא-חרדים, כי סדרי העדיפויות בחברה החרדית שונים. אבל אני מאמינה שיש עוד לאן לעלות, וזה גם הכרחי לאור התחזית הדמוגרפית. מה שצריך זה הכשרות מקצועיות טובות וסיוע בהקמת עסקים - כי רואים שהחרדים בכיוון הזה".
"אם היינו חושבים שהגענו למיצוי הפוטנציאל של חרדים בשוק העבודה, לא היינו ממשיכים לנסות", אומרת איתן. "עכשיו, כאשר ההשפעות ארוכות הטווח של משבר הקורונה עדיין לא ברורות, אבל ברור שהעובדים מהחברה החרדית נפגעו ממנו במיוחד - קצב ההשתלבות תלוי מאוד בקצב צמיחת המשק.
"ככל שהמשק יתאושש מהר יותר ככה הסיכוי שלנו להעלות את שיעורי התעסוקה של החברה החרדית גדול יותר, וככל שהמשק ידשדש זה כמובן יקשה על העובדים מהחברה החרדית להשתלב. עם זאת ברור לי שהתנועות הפנימיות של שוק העבודה הישראלי יובילו אותנו למקומות טובים אחרי השנה הזאת שפגעה בחרדים".
פורסם לראשונה: 11:50, 11.07.21
