ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ יולי אדלשטיין דנה אתמול (ג') בתנאי העבודה והסכמי השכר של שני הארגונים הכי סודיים בישראל - המוסד והשב"כ. הדיון התנהל כחלק מהצעת חוק שמקודמת על ידי האוצר במסגרת חוק ההסדרים ותקציב המדינה, שזכתה לתמיכה משמעותית מצד שני הארגונים. במהלך הדיון "חשף" המוסד כי היעד אליו הם מכוונים הוא ש-40% מכוח האדם של הארגון יועסק בחוזים אישיים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לפי האוצר, תנאי השוק הנוכחיים מקשים על גיוס עובדים לארגונים, ואחד הפתרונות שנמצאו הוא תשלום שכר גבוה יותר לעובדים אך ללא ההטבות דוגמת פנסיית הגישור - קצבת פנסיה שניתנת לעובדי שירותי הביטחון מגיל הפרישה מהשירות (59) ועד הפרישה לגמלאות (67). החקיקה החדשה אמורה להסדיר שלושה מודלים של העסקה - מודל "רגיל" עם פנסיית גישור, מודל וולונטרי שבו העובד יוכל לבחור בין אפיק עם שכר גבוה ובלי גישור או להפך ומודל של חוזה אישי ללא פנסיית גישור. ההסדרים יהיו רלוונטיים רק לעובדים חדשים או לעובדים שיבחרו לעבור לחוזה חדש.
1 צפייה בגלריה
שר הביטחון יואב גלנט עם ראש המוסד דדי ברנע (במרכז) וראש השב"כ רונן בר
(צילום: אריאל חרמוני)
נציגי האוצר פתחו את הדיון והסבירו כי שינוי אופן ההעסקה נעשה לבקשת השב"כ והמוסד ובהסכמת ראש הממשלה. החלטת המוסד לשנות את מודל ההעסקה שלו נחשפה ב"כלכליסט" בשנה שעברה וזו קודמה על ידי ראש המוסד הנוכחי דדי ברנע וראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.
במהלך הדיון טענו באוצר כי הסיבות לקושי בגיוס עובדים נובע בין השאר מתחרות מול השוק הפרטי. ראש אגף משאבי אנוש במוסד הוסיף כי המקצועות בהן יש קושי לגיוס הם כאלו ש"אף אחד לא נכנס אליהם ללא חוזה אישי. עובדי טכנולוגיה, סייבר, פסיכולוגים. צעיר טכנולוג שלא מתכוון להישאר פה עד לפנסיה או פסיכולוג ותיק שלא רלוונטי לו תקופת גישור". אליו הצטרף ראש אגף משאבי אנוש בשב"כ שאמר ש"אין מנוס להתאים את מודלי ההעסקה לשוק היום" וכי מודל ההעסקה הנוכחי אינו רלוונטי ולא ניתן לגייס או לשמר כך עובדים שעוסקים בסייבר או טכנולוגיה. עוד הוא אמר כי כיום גם ביחידות הליבה יש אלמנטים טכנולוגיים שלא היו בעבר וכי הם צריכים אנשים חדשים מבחוץ שמכירים טכנולוגיה חדשה ולא רק לשמר את האנשים מבפנים. לעומת המוסד, השב"כ עדיין נמצא במשא ומתן מול האוצר בין היתר לגבי כמה עובדים יהיו בקביעות וכמה לא.
במהלך הדיון, "חשף" ראש אגף משאבי האנוש במוסד חלק מההליכים שמתרחשים בתוך הארגון בכל הקשור לתנאי ההעסקה: "אוכלוסיית המודיעין שלנו לאורך שנים הייתה בחוזה דרגה ובשנים האחרונות הרבה אומרים שהם רוצים חוזה אישי. כשמישהו בא להיות קצין מודיעין מראים לו שני חוזים וזכות הבחירה שלך, בחודשים הבודדים שאיפשרנו חוזה אישי מעל 100 קמ"נים לא מיוזמה שלנו החליטו לעבור לחוזה אישי".
עוד הוא אמר כי "היעדים ששמנו מול האוצר הם מינימליים. אנחנו נכנסנו לאירוע ש 20 אחוז מהארגון עם חוזים אישיים חתומים והחישוב היה 2% לשנה. לא עברה שנה ואנחנו על 26 אחוז מהמשרד בחוזים אישיים, אנחנו צריכים להגיע ל-40 אחוזים עוד הרבה מאוד שנים ואין לנו שום בעיה לעמוד ביעדים. יותר משליש אחוז מהארגון היום זה טכנולוגי וככל שאנחנו גדלים אנחנו גדלים בטכנולוגי. אגב גם לוחמים באים ורוצים חוזה אישי אז עושים את זה מטעמי אתוס והתנאים יותר טובים". בשב"כ ציינו כי הם מכוונים ליעד נמוך יותר מ-40%.
לפי דוח הממונה על השכר ל-2021 שפורסם בדצמבר האחרון, השכר החציוני בשב"כ ובמוסד עומד על כ-24.4 אלף שקל לחודש, ובאותה שנה מספר המועסקים בארגונים אלו שלא זכאים לפנסיית גישור עמד על 17.4%. באותו דוח צוין כי הפנסיה החודשית הממוצעת בארגונים החשאיים עומדת על כ-21 אלף שקל כאשר גיל הפרישה הממוצע עומד על 52.5 שנים בלבד. יש לציין כי הדוח אינו מפריד בנתון זה בין עובדים המקבלים פנסיות גישור לבין עובדים ותיקים שעוד זכאים לפנסיות תקציביות בזכות הסדרי העסקה ישנים יותר אבל ההבדלים בסכומים בין שני סוגי הפנסיות זניחים.
מי שעוד השתתפו בדיון הם נציגי המשטרה והשב"ס, שביקשו כי החקיקה הנוכחית לא תהיה רלוונטית עבורם גם אם בעתיד הם יצטרפו ליוזמה דומה. נציג השב"ס אף אמר כי הם מחכים קודם כל להסכמות בין האוצר לבין צה"ל בכול הנוגע לפנסיות הגישור. באוצר ביקשו שהם גם יוכנסו להסדר אך ויתרו על כך בסופו של דבר. יו"ר הוועדה אדלשטיין הסתייג מכך שהתיקון מקודם כחלק מחוק ההסדרים אך תמך בחקיקה מפני שהיוזמה הגיעה מכיוון הארגונים הבטחוניים. ההצעה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הכנסת מהקואליציה והאופוזיציה וזו תעלה לקריאה שנייה ושלישית כחלק מההצבעה על תקציב המדינה.
כאמור, ההסכמות בין המוסד לבין האוצר וקידום החקיקה מתקיימים במקביל לדיונים על שינויים באופי ההעסקה והתגמול בצה"ל. כמה שעות לאחר אותו דיון, התנהל דיון חסוי בוועדה על תקציב משרד הביטחון וצה"ל. נכון לעכשיו, לא הושגו הסכמות מלאות בין צה"ל לבין האוצר אך לפני חודש וחצי דווח ב"כלכליסט" כי בצה"ל הסכימו לפיילוט בו אנשי קבע מסוימים יוכלו לבחור בין הגדלת השכר בהווה לבין פנסיית גישור בדומה להסדר עם המוסד, אך בתמורה האוצר יסכים להכשיר את הגדלות הרמטכ"ל השנויות במחלוקת.
