השבוע נודע כי העגלה החכמה הישראלית הראשונה תתחיל להיסחר בנאסד"ק החל מינואר הקרוב. מדובר בחברה הישראלית A2Z, שמוחזקת על ידי רשת יוחננוף וכלל ביטוח, ואשר פיתחה את העגלה החכמה cust2mate. רשתות המזון הישראליות משתמשות בהשקעתן בפיתוח טכנולוגיות של עגלות חכמות כתירוץ לדרישתן לבטל את חובת סימון המחירים, אבל מספרן של העגלות החכמות הפועלות בשטח בסניפים עדיין זעום.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
6 צפייה בגלריה
עגלת Shopic הפועלת בסניף גלילות של שופרסל. נדרשות שבע פעולות כדי לשקול שקית עגבניות
(צילום: יובל חן)
יקרות, לא מספיק יעילות
אחת מנקודות התורפה היא עלויות העגלות לרשתות - בין 5,000 ל-20 אלף דולר לעגלה. איתן יוחננוף, בעלי השליטה ומנכ"ל רשת יוחננוף, שילם לפני כשנה כ-20 אלף שקל לעגלה ורכש 700 עגלות של A2Z. רק עכשיו מתחילים להטמיע ברשת את הגרסה החדשה של העגלות, בקצב של 25 יחידות לסניף בשלב ראשון, 50 יחידות לסניף בשלב שני. זאת מתוך כ-300 עגלות בממוצע בסניף.
התוצאה של העלויות האלה היא שנכון להיום קשה לצפות שסניפים יפעלו רק עם עגלות חכמות. השיטה האלטרנטיבית לרכישת העגלות היא שכירתן בדמי מנוי של מאות דולרים לשנה לכל עגלה. זוהי השיטה על פיה פועלת A2Z, שפרט ליוחננוף פעילותה תתמקד בעיקר בחו"ל. בשיטה זו תפעל גם WalkOut, עוד חברה ישראלית שמפתחת ומייצרת עגלות חכמות ומוצריה ייכנסו לרשת מחסני השוק החל מינואר הקרוב. בשלב הראשון ייכנסו 30 מבין 400 העגלות בסניף האורגים בבאר שבע. תוך כשנתיים יהיו עד 3,000 עגלות, בסניפים שייקבעו לפי העדפות הלקוחות, כך מבטיח שלום נעמן, מנכ"ל הרשת.
מעבר לעלויות הגבוהות, עוד נקודת תורפה היא המצלמות שבעגלות, שאמורות לצלם ולזהות את המוצרים שהלקוח בוחר ולהוסיף אותם לרשימת הקנייה. קיים ויכוח גדול לגבי היעילות שלהן. בחברת shopic, יצרנית העגלות באותו שם שפועלות בסניף אחד של שופרסל, מאמינים במצלמות ומיקמו שתיים כאלה בידית העגלה שלהם. ב-walkout ציידו את העגלה בלא פחות מ-4 מצלמות.
מבחינת הצרכן המצלמה ללא ספק נוחה יותר בהשוואה לסריקת הברקוד של המוצר. אלא שלדברי יוסי רבינוביץ, האחראי על פיתוח עגלת cust2mate של A2Z, "המצלמות סובלות מנטייה גבוהה לפספס", כלומר לא לזהות את המוצר. לדבריו, "המצלמה מרשימה במצגות ובפיילוטים שנעשו על מאות מוצרים, אבל סופר גדול ממוצע מכיל כ-25 אלף פריטים. בארה"ב מדי חודש נוספים למדפים 300-200 פריטים. מערכות המחשוב עדיין לא בשלות לזהות כמויות כאלה של צילומים ללא שיבושים. זו הסיבה שאפילו DASH, העגלה מבוססת המצלמה של אמזון הגדולה, עדיין לא פורצת. לסורקי ברקודים, לעומת זאת, אין בעיה לטפל בכמויות כאלו של ברקודים".
אסף גדליה מ-Walkout מבטיח בתגובה: "העגלה שלנו תדע לטפל בכל 25 אלף המוצרים, כי ציידנו אותה ב-4 מצלמות שתופסות כל מוצר מכל זווית".
בכך לא תמו הבעיות. חלק מהעגלות אינן שוקלות בעצמן מוצרים בתפזורת. בקייפר האמריקנית, מהחברות הגדולות בעולם לעגלות חכמות, מטמיעים משקל מובנה בעגלות עצמן, כך שכל מה שצריך הוא להכניס את הפרי או הירק, למשל, לעגלה ולכוון את המשקל, והם יופיעו עם המשקל והמחיר על המסך. רפאל ים, מנכ"ל A2Z, מאמין בחיוניות המשקל לצרכן, אבל טוען שמשקל מובנה מתאים לעגלות קטנות בלבד, ובעגלות גדולות, הפופולריות בישראל, המשקל יזייף. לכן העגלה שפותחה בחברה מצוידת במשקל חיצוני.
בנוסף, משקל דורש כיול מתמיד, אחרת הרשת עלולה להסתבך בתביעות צרכנים בעקבות טעויות. כשמדובר בכמויות גדולות של עגלות, הכיול הופך לבעיה. "התקנת משקל מייקרת את העגלה, ובנוסף עגלות בסופר חוטפות מכות, מה שמפריע לכיול", אומר רז גולן, מנכ"ל שופיק.
ב-Walkout אומרים כי החברה נמצאת בשלבי פיתוח של טכנולוגיה שתגייס את המצלמות המובנות בעגלה לתהליך השקילה.
עוד בעיה: צרכנים ששואפים לקיצור השהות בסופר מתבאסים לגלות שחכמה או לא חכמה, אי אפשר לשלם באמצעות העגלה ברוב המקרים, אלא יש להגיע לקופה. נכון להיום רק העגלות ביוחננוף מאפשרות זאת. האחרות מתכוונות לשם.
אתגר נוסף מהווים מוצרי האלכוהול והסיגריות. לקמעונאי אסור למכור אותם לאנשים מתחת לגיל 18. איך העגלה תאכוף את האיסור? השיטות שונות, אף אחת לא ידידותית במיוחד. בעגלה של רשת יוחננוף, כאשר מכניסים מוצר אלכוהולי או סיגריות מופיעה על המסך הודעה עם התרעה שאיש תמיכה נמצא בדרך. האיש יגיע, יתרשם מגילכם, ואם יהיה לו ספק הוא יבקש תעודת זהות. שיטה דומה פועלת בעגלות החכמות של שופרסל. במחסני השוק ייבדק הגיל רק בשלב התשלום.
כמו כל מוצר ממוחשב, העגלות החכמות זקוקות להטענה כדי לפעול. "ההטענה היא קושי מרכזי", אומר עופר לוי, מנכ"ל פעילות אונליין וסמנכ"ל שיווק בסופר-פארם, שהוא מאמין גדול בעגלות החכמות. "מדובר באתגר לא פשוט – איפה שמים את המטען, איך ומתי מטעינים". ביוחננוף, לדוגמה, הציבו את עמדות ההטענה בכניסה. העגלות מוטענות בשעות הלילה, וההטענה מספיקה ל-14 שעות פעילות רציפה. וגם המסכים הם אתגר, שכן מדובר במוצר שמועד להישבר.
מגדילות את רווח הרשת
העגלות החכמות הראשונות בישראל הוכנסו לסופרמרקטים של רשת הריבוע הכחול לפני קצת יותר מ-20 שנה, בספטמבר 2001. יורם דר, המנכ"ל דאז, הודיע שהן יחליפו את הקופאיות. המיזם התפוגג. סופר-פארם ניסתה במשך כשנה וחצי מ-2012 עגלה חכמה בשם ג'יני והתקפלה גם היא, למרות שעופר לוי, מי שפיקח אז על המיזם, האמין כבר אז בעגלות החכמות.
"ג'יני הייתה מוצר מדהים, אבל הקדימה את זמנה", הוא מסביר. "מצד שני, גילינו שסופר-פארם מתאפיינת בקניות של מספר קטן של מוצרים, וללקוחות האלה מתאימות יותר הקופות בשירות עצמי. היום יותר מ-40% מהתשלומים באשראי ברשת נעשים בקופות כאלה, והתחלנו להכניס גם קופות שירות עצמי לתשלום במזומן". ולא רק בסופר-פארם. בניגוד לעגלות החכמות, הקופות העצמיות נמצאות ביותר ויותר סניפים ברוב הרשתות. הן פשוטות להפעלה ומהירות לאין ערוך בהשוואה לעגלות החכמות, שצריכות להגיע לרמתן כדי לחולל את המהפכה האמיתית.
ברשתות מציגים את העגלות החכמות בעיקר כשיפור השירות לצרכן. יוחננוף יספר בשמחה איך לקוחות הרשת התאהבו בעגלות של הפיילוט הראשון, שמנה 20 עגלות בלבד, והיו מוכנים להמתין גם 20-15 דקות עד שתתפנה עגלה. רפאל ים מ-A2Z אומר: "אני רוצה שלך כצרכנית יהיה כיף, כי אם הצרכנים לא יאהבו את המוצר הקמעונאים לא ירכשו אותו". אבל המציאות היא שהעגלות מיועדות לשרת את הקמעונאים בראש ובראשונה, ולא את הצרכנים.
"קנייה ממוצעת בסופר אירופאי היא 50 אירו. בעגלה חכמה הקנייה גדלה ב-5 אירו - גידול של 10%, אבל הרווח לרשת גדל ב-35%, כי ההוצאות הקבועות לא השתנו"
"העגלות החכמות הן אמצעי מצוין להגדלת קניות ורווחים לרשת", מסביר גדעון מושקוביץ, שפיתח עגלה חכמה יחד עם שותפו פרופ' משה מידר. "קנייה ממוצעת בסופרמרקט אירופאי עומדת על 50 אירו. כשהלקוחות משתמשים בעגלה חכמה, הקנייה גדלה ב-5 אירו בממוצע – זה גידול של 10%, אלא שהגידול ברווח לרשת עומד על 35%, כי התקורות לא השתנו". לא במקרה כל האתרים של מפתחי העגלות החכמות מדגישים בפני הקמעונאים את יעילות המוצר שלהם בהגדלת סלי הקניות, וגם באיסוף מידע רב יותר הן על הלקוחות והן על המלאי שעל המדפים.
לדברי מושקוביץ, הקורונה עזרה לשוק העגלות החכמות לצמוח. "רווחי רשתות המזון גדלו בכל העולם, ויש להן כסף להשקיע בעגלות חכמות", הוא אומר. "במקביל, רבים מהצרכנים רוצים לחזור לסניפים הפיזיים אבל מחפשים חוויה אחרת, והאינטרס של הרשתות הוא להחזיר אותם לסניפים, כי האונליין פוגע ברווחיהן".
ובכל זאת, העגלות לא מצליחות כאמור לפרוץ בארץ. פרופ' שמוליק איצקוביץ, מייסד הפקולטה למדעי המחשב וראש התוכנית למדע הנתונים במכללה למינהל, אומר שהבעיה איננה הטכנולוגיה. "הטכנולוגיה החכמה ביותר כבר קיימת בארץ. אין באמת בעיה טכנולוגית, אלא בעיות של השקעה. התקלות שאת מתארת, כמו מצלמה שלא מזהה מוצרים, עלולות להצביע על בחירה של מצלמה מאיכות בינונית", הוא אומר. לכן היצרניות פונות בעיקר לחו"ל. Tracxpoint, חברת העגלות החכמות של מושקוביץ ומידר, שזכתה לשבחים בעיתונות מקצועית בחו"ל, אפילו לא טורחת לשווק את מוצריה בישראל.
"שופרסל על 200 סניפיה היא הרשת הגדולה בישראל. באירופה היא לא תוגדר אפילו כבינונית", מסביר מושקוביץ, מנכ"ל החברה, שהעגלות שלה החלו להיכנס לסניפי רשת Conad האיטלקית המונה כ-3,500 סניפים, "ועד סוף 2023 נהיה בכל הסניפים". כרגע הם מצויים במיזמי פיילוט גם עם רשתות בארה"ב, גרמניה ואוסטרליה.
כך או כך, איצקוביץ כועס על ניסיון הרשתות להשתמש בהשקעתן בעגלות החכמות כתירוץ לביטול חובת סימון המחירים. "אין מספיק התחשבות בדור המבוגרים, שהוא לקוח משמעותי בחנויות הפיזיות ולא מסתדר כל כך עם הטכנולוגיה, שבשמה גוזלים ממנו ומצרכנים נוספים זכויות צרכניות בסיסיות. הדרישה להורדת סימון המחירים בתירוץ של הצורך בהשקעות של הרשתות בטכנולוגיה, בין השאר בעגלות חכמות, היא שערורייה", הוא אומר.
מה עם הקופאיות? האם העגלות החכמות יעלימו אותן מנוף הסופרים? "הקופות לא ייעלמו", משוכנע יוחננוף. "קשישים או אנשים שקונים סלים גדולים מאוד – עדיין יגיעו לקופות המסורתיות. עם פחות עומס הקופאיות יוכלו לספק שירות טוב יותר, וחלקן יעברו לרצפת המכירה כדי לסייע לרוכשים בעגלות החכמות או בקופות עצמיות".
Shopic של שופרסל: חכמה, אבל לא מספיק
Shopic, העגלה החכמה החדשה של שופרסל, היא עגלת סופר רגילה, שעליה מלבישים מתקן חכם שעליו מסך גדול יחסית. כבר בניסיון לאסוף עגלה מהמתקן הייעודי שמחוץ לסניף שופרסל דיל גלילות, המחייב הקשת מספר תעודת זהות, העגלה נתקעה. לא נעים ברוחות ובגשם של יום שני בבוקר. לקוחה ייעצה לי להקיש שוב ולשלוף עגלה משורה שונה. זה עבד. בסניף התברר שלא כולם יכולים להשתמש במתקן החכם. הכבוד שמור לחברי מועדון בלבד. גם הם צריכים לגשת למתחם shop&roll ולהיעזר במוכרנית. אבל היא נתקעת. שלוש פעמים הקישה את מספר תעודת הזהות שלי, וכלום. רק אחרי שהזעיקה אחראית, זה הצליח סוף-סוף.
ועכשיו הרבה הסברים: יש להציב את חזית המוצר מול אחת משתי המצלמות שעל ידית העגלה. ברגע שהמוצר מזוהה על ידי המצלמה, הידית מוארת בירוק. אם המצלמה לא זיהתה את המוצר, צריך להעביר את הברקוד של המוצר מול הסורק, שבתחתית המתקן, עד שנדלק אור אדום שמסמן שהברקוד נקרא. אם גם זה לא קורה, יש להקליד את הברקוד. עשר דקות של הוראות שונות. אני מודאגת: מה יקרה אם תהיה לי בעיה במהלך השיטוט בסניף? העובדת האדיבה מפנה אותי לכפתור עזרה: תלחצי ומיד נגיע. איך תדעו היכן אני? נגיע למקום האחרון שבו הכנסת מוצר לעגלה, חכי לנו שם. היא מעמיסה שקיות נייר פתוחות בעגלה, מוכנות לקלוט את המוצרים, חינם למתנסים במכשירים החדשים.
איזה יופי. אני יוצאת לדרך, ומגלה שהעגלה באמת חכמה. המסך ברור וידידותי ואפשר לראות בכל רגע נתון את סכום הקנייה הכולל. יש אפשרות נוחה מאוד לניצול קופונים, וכאשר משלימים סריקת מוצר ומניחים אותו בעגלה, מופיע סימון וי ירוק. אבל יש בעיות. ראשית, בסניף מסתובבים עשרות מלקטים ומלקטות, חוסמים מעברים, עסוקים בשיחות. רוצה משהו מהמקרר? הואילי לחכות עד שיסיימו את משימותיהם. התחושה היא שאני מפריעה לתפקוד המערכת המשומנת של מרלוג, ובחנות היפה והמושקעת לא רואים אותי, הצרכנית, במרכז.
ירקות או פירות? החכמה לא שוקלת. עלי לגשת למשקל, להניח את המוצר, לבחור את צילומו, להקיש, לקבל מחיר על מסך העגלה, להוציא פתק עם ברקוד, להדביק אותו על שקית הירקות, ואז לסרוק ולהכניס לעגלה. שבע פעולות לירק או פרי אחד. ואי-אפשר לאסוף כמה שקיות של פירות וירקות ואז לשקול את כולם יחד, כי אי-אפשר להכניס אותם לעגלה כשהם לא שקולים - האח הגדול ינזוף בכם מעל המסך. צריך לתזז בין המדף למשקל עם כל ירק או פרי בנפרד, או להחזיק בידיים הרבה שקיות. במחלקת הפיצוחים אין שקילה עצמית. יש לבחור בין פיצוחים ארוזים לבין שקילה על ידי המוכרן של המחלקה.
בדרך כלל, קל מאוד לבטל קנייה של מוצר, או להוסיף יחידה נוספת לפריט שכבר בתוך העגלה. קל גם לבדוק מחיר של מוצר על ידי העברת הברקוד מול הסורק. אבל איך מבטלים קנייה של מוצר שנוסף לחשבון מבלי שהוא בכלל בעגלה? התברר שמוצר שאת מחירו בדקתי ולא הכנסתי לעגלה, הצליח להשתחל לרשימת הקנייה שעל המסך. שוב נאלצתי לקרוא לעזרה. בשלושה מוצרים נוספים הוקפצה כמות היחידות מעבר לאלו שהנחתי בפועל בעגלה. קניתי פוזילי של ברילה. קיבלתי הודעה ששלוש חבילות במבצע. בזמן הכנסת החבילה השנייה, המערכת הדפיסה שיש שלוש חבילות בעגלה. כשהכנסתי את השלישית, ראיתי על המסך שיש בעגלה ארבע חבילות. טוב ששמתי לב ומחקתי את המיותרת.
המצלמה פישלה בגדול: היא לא הצליחה לקלוט יותר משליש מהמוצרים והייתי צריכה להעביר אותם בסורק או להקליד ברקוד, הרבה פחות נוח. השיא המתין בלחמניות: לחמים ולחמניות לא ארוזים יש לבחור מתוך סלסלות פיזיות, לחפש את הצילום הרלוונטי על המסך ולהקיש. רוב הסלסלות נושאות שמות ומחירים. חשקתי בלחמניה עם גרעינים (על הסלסלה לא היה מחיר), בחרתי צילום, המסך הראה מחיר והכנסתי לעגלה. כשהגעתי למקררי מוצרי החלב, התעוררה לפתע הלחמניה שלי לחיים: על המסך הופיע צילום של שקית עם הלחמניה ואזהרה: "הפריט לא נסרק". נבהלתי. ניסוי בעגלה חכמה עוד יוליד לי האשמה בלקחנות. שלפתי במהירות את הלחמניה, והצילום נעלם. מה עושים עכשיו? עזרה. שבע דקות תמימות המתנתי ליד מקררי החלב, כשהמלקטים מרחפים סביבי. התייבשתי ונטשתי. בהמשך הדרך פגשתי בעובד שהיה בדרכו אלי, הוא הכניס את הלחמניה והכל הסתדר.
אחרי 16 מוצרים, התעייפתי ונשברתי. אולי אני לא חכמה מספיק. רק המחשבה איך אני מרימה שישיית מים מינרליים בזווית הנכונה כדי שתיקלט במצלמה או בסורק, גרמה לי לפיק ברכיים ופניתי לכיוון הקופה. שם גיליתי שעלי להשתמש במתחם ייעודי בסיוע עובדת, שסרקה את הברקוד שעל השישייה במסופון מיוחד. היא הסבירה שבעתיד יהיה אפשר גם בסלולרי.
כיוון שהמוצרים נמצאים כבר בתוך שקיות, כל מה שיש לעשות הוא להדפיס חשבון, להעביר אותו בשער ולצאת. אבל שעה ו-20 דקות לקניית 16 מוצרים, זה מוגזם גם בהתחשב בכך שמדובר בתהליך חדש שאני עדיין לומדת אותו.
בשורה התחתונה: לשופיק יש פוטנציאל, אבל היא זקוקה למקצה שיפורים.
צביקה פישהיימר, סמנכ"ל משאבי אנוש ואסטרטגיה בשופרסל, מסר בתגובה: "על פי התוצאות שבידינו המצלמות מזהות בדיוק של יותר מ-98%. בסקרי שביעות הרצון למעלה מ-80% מהלקוחות מרוצים וחוזרים להשתמש במערכת. המלקטים בשופרסל יעברו בהדרגה למרכזים ייעודיים ויצמצמו את ההפרעה ללקוחות".
רונן רז, מנכ"ל Shopic: "עזרה יש להגיש ללקוח תוך דקה-שתיים. אנחנו מודדים כל הזמן את קצב הגעת העזרה, והמקרה שלך לא מייצג. הבעיה של הלחמניה נשמעת כבעיה טכנית".
cust2mate של יוחננוף: סורקת, שוקלת ולוקחת כסף
כשרציתי להתנסות בעגלה החדשה של רשת יוחננוף בסניף רחובות, cust2mate, שהושקה בשירים ובמחולות לפני כשנה וחצי, גיליתי לתדהמתי שהעגלות נאספו מהסניף כבר באוגוסט למקצה שיפורים, שהסתיים ממש עכשיו. הגרסה החדשה חזרה לסניף השבוע, אלא שהייתה מוכנה להפעלה רק אתמול, אחרי סיום כתיבת הכתבה. לכן הסתפקתי בהתנסות באבטיפוס שלה במעבדה במשרדי החברה המפתחת, A2Z, בתל אביב.
6 צפייה בגלריה
עגלת cust2mate הפועלת בסניף יוחננוף ברחובות. על המסך רצות פרסומות וזה מעצבן
(צילום: Cust2mate)
העגלה מתבססת על סורק בלבד, ללא מצלמה. בשונה מהגרסאות החכמות האחרות שבדקנו, יש לה משקל מובנה לשקילת כל פריט שנמכר בתפזורת, וכדי לשלם בסוף אין צורך לעבור בקופה כלשהי – משלמים באמצעות העגלה. שני יתרונות גדולים.
לעגלה מסך גדול של 15.6 אינץ', והגודל הזה נועד כדי שבחלקו השמאלי תריץ הרשת סרטונים ומודעות פרסום. מעצבן.
כדי להשתמש בעגלה יש להזין את מספר הסלולרי האישי, ואז להעביר את המוצרים מול הסורק המובנה. אני מנסה. פעמיים הסורק מפספס את המוצר. עובד המעבדה שמלווה אותי מתבלבל לרגע אבל מתעשת. "נשענת על העגלה, ומכיוון שמדובר באבטיפוס, שהוא רגיש יותר, זה שיבש את התהליך. בחנות, בעגלות הקבועות, זה לא יקרה. גם לקוחות לא נוטים להישען על עגלות". נראה במבחן הזמן.
אם רוצים להוסיף יחידה ממוצר שכבר נסרק, יש לסרוק אותה שוב. אי-אפשר, בניגוד למערכות האחרות, לעשות זאת דרך המסך. לבטל מוצר אפשר דרך אייקון של פח שנמצא על המסך. יש גם אפשרות להזעיק עזרה דרך המסך. "עד דקה מישהו חייב להגיע", מבטיחים לי.
המשקל הגדול מקל על החיים, בעיקר לצרכנים גדולים של ירקות ופירות כמוני. את תפקודו ודיוקו יהיה צורך עדיין לבדוק במבחן הזמן, אבל עצם אפשרות השקילה בעגלה, ללא צורך לגשת למשקל שבמחלקה, מייעלת מאוד את תהליך הקנייה של ירקות ופירות. עם זאת, פיצוחים וממתקים בתפזורת לא יהיה אפשר לשקול בעגלה, ויהיה צורך להיעזר בעובדי המחלקה. כמו שאר הרשתות, יוחננוף לא מוכנה לוותר על עובדי הפיצוחייה, בטענה שהם נדרשים בכל מקרה.
כולם יכולים להשתמש בעגלה, ולא רק חברי מועדון. היא מאפשרת ניצול של קופונים, ומספקת מידע מפורט וברור על המסך על כל מוצר, מידע שכולל צילום של המוצר, משקל, מחיר, מבצע אם יש, וכמה הרווחתי במסגרת המבצע על המוצר. אפשר לשלם בכרטיס אשראי, בתשלומים וכן באופציה שלא ראיתי מעולם מוצעת לצרכן הבודד: שוטף פלוס 30. "האופציה ישימה אם שיש ללקוח אופציה כזו בכרטיס האשראי", אומרים ברשת.
בעגלה שבדקתי אין אפשרות להדפיס את החשבון, אבל בעגלות שייכנסו לשימוש בחנויות תהיה, כך מבטיחים לי.
ועניין מעצבן לסיום: אי-אפשר להוציא את העגלה מהחנות אל הרכב. ביציאה תהיה עמדת "שיחלוף" שבה נצטרך להעביר את המוצרים לעגלה רגילה, כשעובדי החנות יסייעו בכך, כך מבטיחים לי. גם בשעות העומס? נראה.
בשורה התחתונה: עגלה שתהליך הכנסתה לרשת עבר טלטולים רבים. מבחן השטח יקבע.
איתן יוחננוף, בעלי השליטה ומנכ"ל הרשת, מסר בתגובה: "העגלות שוות הרבה כסף, רגישות למים ומצוידות במשקל רגיש, ולכן אנחנו לא מעוניינים שייצאו מהחנות".
סופרסמארט של אושר עד: יעילה, אבל היזהרו משיימינג
רשת אושר עד היא הראשונה בארץ שהציעה אופציית קנייה במערכת חכמה, כבר ביוני 2016. הפורמט של המערכת, ששמה סופרסמארט, מוכר: לוקחים עגלה סטנדרטית ובכניסה לחנות שולפים סורק (בכל סניף יש יותר מ-100), סורקים את הברקוד שעל ידית העגלה, מתקינים עליה את הסורק ויוצאים לדרך. אפשר גם להשתמש באפליקציה הייעודית בסלולרי במקום בסורק. השימוש פתוח לכולם ולא רק לחברי מועדון.
6 צפייה בגלריה
עגלת סופרסמארט הפועלת בכל סניפי אושר עד. אין אפשרות כרגע לתשלום עצמי, אלא רק בקופה
(צילום: ריאן פרויס)
ההתנהלות בחנות פשוטה: מניחים בעגלה שקיות שמביאים מהבית, שלתוכן נכנסים המוצרים. בוחרים פריט מהמדף, שולפים את הסורק, סורקים את הברקוד ומכניסים לעגלה. מוצרי המאפה נמכרים ארוזים עם ברקוד. ההליך מהיר. עם זאת, המסך קטן והמידע שעליו מוגבל לתיאור המוצר, מחיר ומספר יחידות. אין אפשרות לראות בכל רגע את סכום הקנייה שהצטבר, מה שמגדיל את הסיכוי לקנות יותר ממה שתכננתם. סריקת הברקודים נוחה ומהירה, במוצרים קטנים אין צורך כלל להוציא את הסורק ממקומו, וקל להוסיף ולבטל מוצרים. בכ-40 מוצרים לא נרשמה שום בעיה, אם כי בחלק מהמקרים, במיוחד בבקבוקים, מומלץ לעבוד עם שתי ידיים, ביד אחת הבקבוק וביד השנייה הסורק.
איפה הבעיות? קניית ירקות ופירות מחייבת שקילה עצמית, הצמדת תגית עם ברקוד לשקית ואחר כך סריקתה - שבע פעולות לקניית ירק מסוג אחד. אפשר להכניס לעגלה מוצרים גם לפני שסרקתם אותם, ואז לגשת למשקל ולשקול את כל שקיות הפרי והירק בזו אחר זו, אבל צריך לזכור מה שקלתם ומה לא, אחרת תזכו לשיימינג בסוף התהליך.
עם סיום הקנייה, יש לעבור על גבי משטח מתכת מיוחד (בסניף שבו ביקרתי יש ארבעה כאלה). המערכת שסביבו שוקלת את העגלה, והאלגוריתמים מבצעים התאמה בין המשקל לתכולת הרשימה. זהו מין תהליך בקרה שמוודא שכל מה שבעגלה נסרק על ידיכם. מכאן יש לעבור לקופת תשלום ייעודית ולשלם בכרטיס אשראי. בסניף יש שלוש קופות כאלה (בבוקר שבו ביקרתי רק שתיים עבדו). שתי דקות נדרשו לנו לסיום תהליך התשלום, ובסך הכל בילינו בסניף שעה וחמש דקות מהכניסה ועד היציאה מהחנייה. לא רע לרכישת 45 פריטים בסניף גדול.
עם זאת, מעצבן שאי-אפשר להשלים על הקנייה המשוכללת בתשלום עצמי במכשיר עצמו. כמו כן, העובדה שיש אפשרות להכניס לעגלה מוצרים שלא נסרקו מבלי לקבל אזהרה, גרמה לכך שידידה ששכחה לסרוק מוצר לפני שהכניסה אותו לעגלה, מצאה עצמה מבוישת כשהגיעה למתקן והעגלה לא עברה. מוכר ניגש אליה ואל אמה הקשישה, והתחיל לפרק את תכולת העגלה בחיפוש אחר המוצר הסורר. אחר כך הן נשלחו לקופה רגילה, ו"המבטים שנשלחו לעברנו יצרו תחושה לא נעימה, אמי ממש נלחצה", סיפרה.
לקוח אחר שהעמיס על העגלה עשרות בקבוקי קולה בשישיות לשמחה משפחתית, נתקע גם הוא, כי כמו בכל העגלות, יש מגבלת משקל של 150 ק"ג, והוא עבר אותה. נכון שרק צרכנים מעטים עוברים בקנייה אחת את המשקל הזה, אבל כדאי לחשוב על פתרון מתחשב יותר.
"אנחנו מוצאים בין 10% ל-20% טעויות של לקוחות, שהמערכת ברוב המקרים מיידעת עליהן את הלקוח", אומר יאיר קלפר, מנכ"ל סופרסמארט, המפתחת.
בשורה התחתונה: מערכת יעילה ומנוסה, אם כי בסניף שבו ביקרתי רוב הלקוחות, מסיבותיהם, העדיפו את הקופות הרגילות.
אושר עד מסרה בתגובה: "הגרסה החדשה של המערכת בנויה כך שאם הלקוח רוצה סיכום ביניים של החשבון, הוא יכול ללחוץ על האפשרות הזו. ייתכן שלא מצאת אותה כי היא הוזזה הצידה מסיבות גרפיות. מהשבוע האחרון בסניף נתניה, כבר אפשר לשלם בתשלום עצמי, ובמהלך התקופה הקרובה יורחב הפתרון לשאר הרשת".
