משתתפי הדיפנס-טק, כנס הטכנולוגיות הביטחוניות שנערך באוניברסיטת ת"א השבוע, לא היו יכולים שלא להבחין בארבעת הספונסרים הראשיים של האירוע. שלושה היו החשודים הרגילים – התעשייה האווירית, אלביט ורפאל. אבל לצדם הופיעה חברה שלא הייתה מוכרת לרבים, פלנטיר (Palantir Technologies) האמריקנית. הבחירה הזו, להתייצב בין חברות התעשייה הביטחונית הגדולות בישראל, מאותתת על הכוונות הרציניות ביותר שיש לפלנטיר לגבי ישראל.
פלנטיר מככבת בימים אלה בזירות הביטחוניות והעסקיות גם יחד. חברת התוכנה, שהשכילה להתברג עמוק לתוך ארגוני הצבא והמודיעין המובילים בעולם המערבי, מקדמת בשבועות האחרונים כמה משיתופי הפעולה המעניינים בזירה הביטחונית, עם התמקדות מיוחדת בבינה מלאכותית (AI). באותו זמן, הדיווחים שלה על עסקאות ענק עם גופי ביטחון כמו ה-CIA, ה-FBI, הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי (NSA) וכמובן הצבא האמריקני, מזניקים את המניה שלה לפסגות חדשות. יותר מזה, התלהבות המשקיעים כה גדולה ששער המניה חורג הרבה מעל להמלצות האנליסטים והופך את כל מי שהשקיע בה לעשיר יותר משהיה.
צריך להתעמק מעט בנתונים כדי להבין את החברה הזו, שמתייצבת עכשיו גם בזירה הישראלית. החברה, ששוויה עולה על 160 מיליארד דולר, השיגה מתחילת השנה תשואה של 310%. עם הצגת הדוחות הרבעוניים בנובמבר, המניה זינקה בכ-14% בעקבות תוצאות שהיכו את תחזיות האנליסטים. בשבוע שעבר זינקה המניה ב-7% נוספים בעקבות הודעה של החברה על קבלת אישור פדרלי מורחב למכירת טכנולוגיה לממשל האמריקני.
החברה דיווחה שסגרה לא פחות מ-104 עסקאות בהיקף של יותר ממיליארד דולר השנה. היא הציגה גידול של 30% ברווחים והעלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה ל-2.8 מיליארד דולר, גידול של 26% בהשוואה לשנה שעברה. התוצאות האלה, וגם השווי ההולך וגדל של החברה, מציבים אותה בצמרת החברות בעלות המניות היקרות בבורסה, באופן שמזכיר חברת להיט אחרת – אנבידיה (Nvidia). החברות אינן מתחרות זו בזו, אבל בשתיהן יש מילה שמהלכת קסם על המשקיעים – AI.
בחודש שעבר העבירה החברה את רישום המניות שלה מהבורסה של ניו יורק (NYSE) לבורסת נאסד"ק, שבה נסחרות בעיקר חברות טכנולוגיות. ההודעה הביאה לזינוק של 8% בשווי המניה. התגמול המיידי על החלטה זו, שמוגדרת "אסטרטגית" על ידי החברה, תקרה ממש היום, כשפלנטיר תצורף לנבחרת החדשה של מדד Nasdaq 100, מדד מאה החברות הגדולות ביותר בנאסד"ק שאינן חברות פיננסיות. מדובר בחלון ראווה משמעותי מאוד עבור החברה, וזה לבדו צפוי להזניק שוב את המניה שלה.
ויש גם תופעה מעניינת כאן: בעוד האנליסטים מנסים לרסן את ההתלהבות מהמניה של פלנטיר, הציבור הרחב מצביע בהוראות 'קנה' בלתי פוסקות. אז האנליסטים יכולים להעריך את פלנטיר ב-HOLD ולהזהיר חזור והזהר שהמניה נסחרת גבוה מדי, ושהמוסדיים השקיעו בה פחות מדי, המניה של פלנטיר ממשיכה לנסוק.
מילה אחת שמהלכת קסם על המשקיעים
מה מניע את המשקיעים? התוצאות העסקיות לבדן הן המנוע העיקרי של העלייה במניית פלנטיר, אבל זה לבדו לא יכול להסביר את התלהבות המשקיעים הפרטיים, מחברה שאינה מוכרת מוצרים לאנשים פרטיים. כאן נכנס ככל הנראה מרכיב ה-AI בטכנולוגיה של פלנטיר, שמצרף אותה להייפ ה-AI המטורף שפוקד את שוקי המניות בשנתיים האחרונות. ואולי גם הייפ פרטי משלה, שגורם למשקיעים הנלהבים לצפות מהחברה לצמיחה מדהימה, הרבה יותר מהאנליסטים קרי הרוח.
מי היא חברת פלנטיר? שם החברה לקוח מ"שר הטבעות" של טולקין. החברה ממוקמת הרחק מעמק הסיליקון, בדנוור, קולורדו. שורשיה נעוצים ברעיונות שנולדו בחברת פייפאל. בשנת 2003 היא הוקמה על ידי קבוצת מייסדים, ובהם המיליארדר פיטר ת'יל, שהקים את פייפאל ומשמש כיום כיו"ר פלנטיר, והמנכ"ל אלכס קארפ. לפני ארבע שנים היא הונפקה בבורסה של ניו יורק.
מדובר בשני אישים בעלי נוכחות בולטת בסצנת הטכנולוגיה והעסקים בארה"ב ובעולם. אבל בענייני פלנטיר, ת'יל שומר על פרופיל נמוך, מה שאי אפשר להגיד על קארפ, שאינו מהסס להביע דעות, לא תמיד מתונות, בענייני החברה, הטכנולוגיה וגם בעניינים של פוליטיקה וגיאופוליטיקה. הוא בעל תואר דוקטור בפילוסופיה, מה שהביא אותו אולי להגיד בריאיון ב"ניו יורק טיימס" שנורא מעניין מבחינתו להציל חיים, ומדי פעם גם לקחת חיים.
הפילוסופיה הטכנולוגית של פלנטיר סוכמה יפה על ידי נועם פרסקי, סגן נשיא אקזקוטיבי בפלנטיר העולמית, בהרצאה שנשא השבוע: "לא ניתן לנצח במלחמות מודרניות בלי תוכנה". ותוכנה זה כל מה שמפתחת פלנטיר, אבל לא בדיוק תוכנה שאתה מפעיל במחשב הביתי שלך. התוכנה של פלנטיר צוברת כמויות נתונים עצומות מכל המקורות שיש בידי הגוף הביטחוני איתו היא עובדת, תוך כדי שהם מצטברים, מארגנת אותם מחדש לפי מטרות המבצע או המלחמה, ובאמצעות AI מציעה למפקדים תוכניות קרב והצעות לפעולה.
מוצר התוכנה העיקרי של פלנטיר נקרא גות'הם (על שם העיר ביקום של מארוול), והוא מקבץ את הנתונים ומציג את התובנות. למרות שכטכנולוגיה מדובר במוצר משעמם עד מוות, השימוש בו הביא בוודאות למוות של כמה ממנהיגי כוחות הרשע בעולם. לפי האגדות, המערכת של פלנטיר סייעה לאמריקנים להגיע לבן לאדן. אם נישא עצמנו על כנפי הדמיון, נוכל לראות איך למערכת הזו בשימושו של צה"ל היה חלק בקיצור חייהם של מפקדי החמאס וחיזבאללה.
יש לחברה מוצרים יותר מעניינים, כמו למשל AIP, שהוא מודל LLM למפתחי מערכות ביטחוניות וה-ChatGPT של פלנטיר, שאפשר רק לנחש על מה הוא מפטפט. ויש עוד מערכת מעניינת – טיטאן (TITAN), שהיא תחנת קרקע ניידת (תחשבו על משאית, אבל מצוידת היטב), שמגיעה לשדה הקרב ומתקשרת עם יחידות קרקעיות, יחידות ביון, רחפנים, לוויינים וכל מיני חיישנים, ומייצרת באמצעות AI תמונה שלמה של שדה הקרב כולל המלצות לפקודה הדחופה ביותר. ממש לאחרונה פלנטיר דיווחה על חוזה לאספקת עשר תחנות טיטאן לצבא האמריקני, בחוזה שהיקפו קרוב ל-200 מיליון דולר.
"הייחוד של פלנטיר, שהיא הייתה הראשונה שהציגה מערכת ביג דאטה אמיתית, שמסוגלת למזג בין מקורות מודיעין רבים", אומר לנו מנהל ישראלי שמכיר היטב את פעילותה של פלנטיר. "בסוף צריכים לחבר את כל הדברים לתובנה: האם כוונת האויב למלחמה? האם יש צפי לפעולה של האויב בשעה הקרובה? וזה מה שפלנטיר הציעה לעולם".
לדבריו, יכולת המיזוג (fusion) של נתונים ממערכות טכנולוגיות שונות, ממקורות מודיעין מסוגים רבים, נתונים שחלקם כתוב, חלקם מוקלט וחלקם מצולם, היא משימה מסובכת ביותר, שפלנטיר מובילה בה בעולם. אבל להישג הטכנולוגי יש צד כלכלי: "זה דורש המון המון עבודה ידנית, הם מעמידים לפרויקט צבא של מומחים, וזה עולה המון המון כסף. ולכן פלנטיר הצליחה לעשות את זה רק מול גופים מאוד גדולים, כמו צבאות. זה מגיע למיליארדי דולרים על פני שנים".
נראה שפלנטיר לא נחה לרגע. ממש לפני כמה ימים היא הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת טכנולוגיה ביטחונית אמריקנית אחרת – אנדוריל (Anduril). שתי החברות השיקו פרויקט משותף שמטרתו לאמן את ה-AI הצבאי של פלנטיר להבין טוב יותר את זירת הקרב וההתרחשויות בשטח. כמה ימים לפני זה פורסמו הכרזות נוספת, האחת על שיתוף פעולה של פלנטיר עם חברת הרחפנים האוטונומיים Shield AI, שיקדם יכולות טיסה מעל שדה הקרב, והשנייה היא על פרויקט "Warp Speed" (הפעם זה לקוח מ"מסע בין כוכבים") לפיתוח טכנולוגיות צבאיות במהירות שיא. בפרויקט משתתפות שורה של חברות אמריקניות, בהן אנדוריל L3Harris ו-Shield AI.
מה פלנטיר עושה בישראל?
אם לרגע חשבתם שפלנטיר עושה עלייה לישראל בימים אלה, מדובר בטעות. החברה פעילה בארץ כעשר שנים, ואולם מעט מאוד היה ידוע על פעילותה לפני השנה הנוכחית. השמועות מדברות על פעילות במסגרת אחד מגופי הביטחון הישראלים הגדולים, אם כי יש שמועות סותרות באיזה מהגופים מדובר. ואולי מדובר ביותר מאחד.
מה שהיטה את הכף היה אירוע ה-7.10. גם היו"ר ת'יל וגם המנכ"ל קארפ, שידועים כידידי ישראל שנים רבות, הביעו תמיכה בפעולות ישראל בעזה. החברה אפילו פרסמה באוקטובר מודעה על עמוד שלם בניו יורק טיימס, בו היא מצהירה שהיא עומדת לצד ישראל.
5 צפייה בגלריה
מנכ"ל פלנטיר אלכס קארפ. לא מהסס להשמיע דעות שנויות במחלוקת
(צילום: AP Photo/Thibault Camus)
ההחלטה יוצאת הדופן של החברה הייתה לקיים ישיבת דירקטוריון של פלנטיר בישראל בתחילת השנה. קארפ אמר שהוא "מעוניין לבייש את אלה שתומכים בישראל אך לא משמיעים את קולם". בריאיון ל-CNBC במרץ השנה הוא אמר שתמיכתו בישראל גרמה לחברה לאבד עובדים והעריך שעובדים נוספים יתפטרו.
אבל הדבר המשמעותי יותר היה שפלנטיר נרתמה לסיוע לישראל במסגרת יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות. בתחילה היה מדובר בפרויקט התנדבותי אך יותר מאוחר הוכרז באופן רשמי שצה"ל ירכוש את המערכות של פלנטיר (לפי אחת ההערכות, את מערכת AIP), וכי החברה תקיים שותפות אסטרטגית עם משרד הביטחון. אחת התוצאות של הצעד הייתה החלטתה של קרן Storebrand הנורבגית למכור את אחזקותיה בפלנטיר במחאה על כך שהמוצרים שלה ישמשו את ישראל "בשטחים הפלסטינים הכבושים".
בשנים האחרונות פלנטיר מקדישה מאמצים משמעותיים להתרחב מעבר לשוק הביטחוני ולחדור לשווקים האזרחיים. החברה מתהדרת ברשימה נוצצת של חברות ענק אזרחיות, שכבר מיישמות חלק מהטכנולוגיות שלה. מדובר בתוכנות שפותחו עבור שווקים מסחריים, והעלויות שלהן נמוכות משמעותית לעומת המערכות הביטחוניות. חלק ממגמה זו אנחנו צפויים לראות גם בישראל בחודשים הקרובים, כשפלנטיר תפנה לשוק החברות הפיננסיות וחברות גדולות אחרות בישראל, ואולי זו אחת הסיבות להעלאת הפרופיל של החברה בכנס שנערך השבוע.
"חברת פנסוניק צפון אמריקה היא החברה הגדולה בעולם לייצור סוללות מחוץ לסין", אמר פרסקי בדבריו בכנס. "הם בנו גיגה-מפעל לסוללת ליתיום לטסלה ואחרים, והדרך היחידה שבה זה יכול היה לעבוד זה באמצעות תוכנה מצוינת". התוכנה היא כמובן של פלנטיר והתוצאה: "לוקחים עובדים אמריקנים, למשל כאלה שעבדו בקזינו בלאס וגאס, ושמים אותם על קו ייצור, והם מייצרים בן לילה באיכות ייצור יפנית. הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות שימוש ב-AI. כמו המערכות הביטחוניות – אני חושב כל הדרך אל רצפת המפעל".
