שוק המטבעות הווירטואליים ממשיך לעורר הדים לכאן ולכאן. בעוד כלכלנים ומומחים ברחבי העולם ממשיכים להזהיר בתוקף מפני שוק ספקולטיבי ולא יציב, רבים אחרים בטוחים כי מדובר בעתיד של המערכת הפיננסית העולמית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחת הטענות המרכזיות של המתנגדים, היא שהיעדר גוף מפקח עשוי להוביל לאי-סדר, הלבנת הון, מימון טרור ופשעים פיננסיים נוספים. בעוד יש שיגידו כי העבירות האלו היו קיימות הרבה לפני המטבעות הווירטואליים ויהיו קיימות גם אחריהם, תופעה אחת היא יחסית ייחודית לשוק הקריפטו. לאורך השנים, מטבעות בשווי מיליארדי דולרים נאבדו ו"נעלמו" מהשוק, כאשר אנשים שכחו את הסיסמאות שלהם או פשוט זרקו בטעות את הכונן הקשיח שהכיל את המפתחות למטבעות היקרים. יחד עם זאת, בעשור האחרון מים רבים עברו מתחת לגשר וחלק גדול מהסוחרים כבר לא שומרים על המפתחות בעצמם, אלא באמצעות פיתרונות אחרים. מה הן הדרכים המקובלות כיום לשמור על מטבעות וירטואליים ומה הסיכוי שמשהו כזה יקרה גם היום?
ארנק חם או קר: איך סוחרים שומרים על המטבעות?
שוק המטבעות הווירטואליים הוא ברובו שוק מבוזר, או לפחות שואף להיות כזה. המשמעות היא שלקוחות יכולים להיות "הבוסים" של הכסף שלהם. הם לא חייבים להתקשר עם צד שלישי שיעזור להם לגשת אליו, לשמור אותו או לסחור בו.
אולם, לדברי יובל רואש, מנכ"ל חברת המסחר במטבעות וירטואליים ביטס אוף גולד (Bits of Gold), לפני שמדברים על איך בדיוק שומרים את המטבעות, צריך להבין דבר אחד בסיס וחשוב: המטבעות הווירטואליים לא נמצאים פיזית אצל הסוחרים. רואש מסביר: "כל המטבעות נמצאים באותו בסיס נתונים שנמצא על גבי האינטרנט - הבלוקצ'יין, והלקוחות מחזיקים במפתחות הפרטיים שמאפשרים להם את הגישה לרישום של המטבע. ברגע שיש לך את אותו מפתח פרטי, אתה בגדול יכול לגשת מכל ארנק בעולם למטבעות הספציפיים שלך".
המשמעות היא שכאשר אנו שומעים על סיפור של אדם שאיבד כונן קשיח ועליו כך וכך מיליוני דולרים, זה לא מדויק. מה שאותו סוחר חסר מזל איבד, זה את המפתח הייחודי שהוא הגישה היחידה שלו למטבעות ואותו אפשר גם לגבות ולשכפל. "לצורך העניין, יכולים להיות לך כמה ארנקים שכולם מפנים לאותה כתובת של מטבעות", אומר רואש.
אם כן, מרבית הארנקים שמכילים ואף מייצרים עבור הסוחרים את אותו מפתח ייחודי מחלוקים לשתי קטגוריות עיקריות: ארנק ,"חם" וארנק "קר". "מה שמייחד ארנק קר זה שהוא מנותק מהאינטרנט ואינו מחובר ישירות לרשת. רק כשאתה רוצה לבצע עסקה אתה מחבר אותו לרשת וזה נחשב ליותר מאובטח, כי אתה מונע מהאקר לפרוץ לך לחשבון למשל ולגנוב את המפתחות. בעצם, זה סוג של דיסק און קי שמיועד לשימוש הזה ספציפית. אתה בעצם צריך פיזית להיות ליד המכשיר וללחוץ על כפתור שמאשר את העסקה. מנגד, יש גם ארנק חם, שהוא מחובר תמיד לרשת, כמו אפליקציות או אתרים אינטרנטיים שמספקים את השירות הזה של שמירת המפתחות הפרטיים", מסביר רואש.
אפשרות שלישית ומאוד נפוצה כיום, על אף שהיא אולי סותרת מעט את הרעיון המקורי של שוק הקריפטו - לפיו הסוחר הוא האחראי הבלעדי על הכסף שלו, היא שמירה על המפתחות אצל גוף חיצוני, המכונה שירות שמירה (Custodian). "החיסרון של זה הוא שאם יש פריצה לחברה אז אתה עשוי לאבד את הכסף שלך ושהם עשויים לעשות כל מיני הגבלות על המשיכה של הכספים.
"היתרון", ממשיך רואש, "הוא שאם אתה עובד עם חברות גדולות, שאתה סומך עליהן, אז אתה לא צריך לדאוג מלאבד את המפתחות בעצמך. בנוסף, יש חברות כמו ביינאנס (Binance) למשל, שיש להן ביטוחים על חלק מהכסף. אבל היו מקרים בעבר שחברות נפרצו ולא היו להן ביטוח והכספים אבדו, או אפילו שהבעלים של החברה 'נעלם' עם הכסף".
רואש מסביר כי האפשרות הזו היא פופולרית כיום ואכן קיימת דרישה כזו בשוק בקרב סוחרים רבים שאינם מעוניינים לשמור על המפתחות הפרטיים בעצמם, ולכן גם בחברת המסחר בראשה הוא עומד עובדים כיום על פיתוח פיתרון של שמירה על כספי לקוחות - אותו הם לא הציעו עד היום. "אפילו לקוחות ששנים שומרים את המטבעות אצלם היו מאוד שמחים שניתן להם את הפיתרון הזה", אומר רואש.
מכיוון שגם חברות המסחר הגדולות שמספקות את שירות השמירה ללקוחות, שומרות על מרבית המטבעות בארנקים קרים מטעמי ביטחון, רואש מעריך כי כיום מרבית המפתחות מאוחסנים באופן שאינו נגיש לרשת. יחד עם זאת, אין דרך ודאית לדעת כמה מהמפתחות נמצאים בארנקים קרים וכמה בארנקים חמים.
כ-20% מהביטקוין נחשב ל"אבוד"
בהקשר ישיר לכך, הסיפורים על אנשים שאיבדו מאות מיליוני דולרים במטבעות וירטואליים ממשיכים לעלות לכותרות. רק בחודש ינואר האחרון, עיתון הניו יורק טיימס פרסם את סיפורו של סטפן ת'ומס, מתכנת גרמני שחי כיום בסן פרנסיסקו ומחזיק בארנק דיגיטלי שמכיל את המפתחות הפרטיים של 7002 מטבעות ביטקוין, השווים כיום כ-230 מיליון דולר, אולם איבד את הסיסמאות אליו.
ת'ומס איבד את הדף עליו שמר את הסיסמאות לארנק לפני כעשור ובחודש ינואר נותרו לו רק שני ניחושים מתוך עשרה לנסות לפתוח את הכונן, לפני שינעל לעד. "אני שוכב במיטה וחושב על זה, הולך למחשב עם אסטרטגיה חדשה כלשהי, זה לא עובד ואני נעשה שוב נואש", סיפר ת'ומס.
יחד עם זאת, רואש מדגיש כי המקרה של ת'ומס הוא ייחודי. "הוא השתמש בסוג של ארנק שכבר מזמן לא משתמשים בו - כזה שמשמיד את עצמו אם אחרי עשרה ניסיונות אתה לא מצליח לפתוח אותו. זה כאילו נועד להיות מאוד מאובטח, אבל בפועל זה לא הרעיון הכי חכם והמוצר הזה כבר שנים לא קיים".
"מאוד קל לאבד את הביטקוין שלך"
ובכל זאת, לפי חברת צ'יינאלסיס (Chainalysis), העוסקת בניתוח מידע בתחום המטבעות הווירטואליים, כ-20% ממטבעות הביטקוין הקיימים כיום בשוק, השווים סך כולל של כ-125 מיליארד דולר, נחשבים "אבודים".
5 צפייה בגלריה
יש יתרונות בלשמור את המפתחות אצל צד ג'. צ'אנגפנג זאו, מנכ"ל בורסת המסחר במטבעות וירטואליים ביינאנס
(צילום: רויטרס)
אז מה בעצם עושים אם שוכחים את הסיסמאות לארנק? פיתרון גיבוי נפוץ הוא רצף של בדרך כלל 12 עד 24 מילים, אותן הסוחרים שומרים על נייר פיזי והן מאפשרות גישה למטבעות. יחד עם זאת, רואש מדגיש כי "זה מאוד קל לאבד את הביטקוין שלך. כל מה שאתה צריך לעשות זה לאבד את המפתח הפרטי שלך ובכך לאבד גישה למטבעות. אם אתה לא שם את המפתחות שלך אצל שירות שמירה ואתה שוכח את הסיסמה או שהאפליקציה נמחקה ולא עשית גיבוי, איבדת את הכסף".
זה יכול לקרות גם היום, או שזה קרה בעיקר לסוחרים שקנו בהתחלה?
"בטח", אומר רואש בנחרצות, "הדברים האלה יכולים לקרות וזה חלק שמגיע בילט-אין מאיך שבנוי הביטקוין - אתה אחראי על הכסף שלך. יש אנשים ששוכחים את הסיסמה ואת מילות הגיבוי שלהם ובגלל זה כן יש יתרון בלשמור את הכסף שלך אצל צד שלישי. מי שלא רוצה להיות אחראי על הכסף שלו - יש פיתרונות. זה כאילו נוגד את האג'נדה של הביטקוין, אבל האג'נדה של הביטקוין היא גם לא לאבד את הכסף שלך".
רואש מדגיש כי גם כאשר אנו בוחרים בשירות שמירה, המפתחות עדיין נמצאים איפשהו ובאופן תיאורטי, אפשר לפרוץ אליה או שהחברה יכולה לאבד את הגישה למפתחות. עם זאת, לדבריו, כאשר בוחרים בחברה גדולה, מוכרת ובעלת שם, הסיכוי שדבר כזה יקרה הוא מאוד נמוך.
ומה ההשפעה של ביטקוין ש"נאבד" על כלל הסוחרים בשוק? רואש מסביר כי "באופן תיאורטי, אם חברת שמירה גדולה תוציא עכשיו הודעה לתקשורת ותגיד שהיא איבדה את כל המפתחות שלה, אז בטווח הקצר השוק יתרסק אבל בטווח הבינוני-ארוך, הערך של המטבעות אמור לעלות כי ההיצע ירד דרמטית והביקוש נשאר".
האם אפשר לשחזר מפתחות שאבדו?
ומה הסיכוי לשחזר את הגישה לכסף האבוד? אחד התיאורים הנפוצים הוא שלמצוא מפתח פרטי יחיד, זה פחות או יותר כמו להקיף את כל ארצות הברית בחומה בגובה כמה מטרים, למלא את הכל בגרגירי תירס ולחפש בפנים גרגר ספציפי. כלומר, מאוד לא סביר, בטח שלא בקנה מידה של כלל המטבעות ה"אבודים". הרי אם זה לא היה כך, וכן היה ניתן להגריל מפתחות עד שמוצאים את האחד הנכון - לא היה ערך למטבע עצמו.
ובכל זאת, יש חברות שמנסות למצוא בדיוק את אותו גרגר תירס. אור ויינברגר, ממייסדי חברת ברוט בראדרס (Brute Brothers) אותה הקימו שלושה אחים אשר עוסקים בדיוק בתחום הזה, מסביר כיצד הדבר עשוי להיות אפשרי, במקרים מסויימים. "האנשים שמגיעים אלינו מתחלקים לשני סוגים עיקריים: הראשון והנפוץ ביותר אלו אנשים שפתחו ארנק כלשהו, שכחו את הסיסמה אליו ואין להם גיבוי. אנחנו מתשאלים אותם לגבי סיסמאות עבר שלהם ואיך הם בונים את הסיסמאות שלהם ועל גבי זה אנחנו מייצרים כמה מאות מיליארדי אופציות סביב המידע".
אותו "מילון סיסמאות ענק" כפי שויינברגר מכנה אותו, ביחד עם מה שרואש סיפר על כך שכבר לא ממש מייצרים ארנקים שנמחקים לאחר כמה ניסיונות פתיחה כושלים, מאפשר לנסות שוב ושוב ושוב לפתוח את הארנק, עד שמגיעים (במקרה הטוב) לסיסמה הנכונה. לדברי ויינברגר, על אף שהמכונות בהן הם משתמשים יכולות לבדוק כמה מאות מיליוני סיסמאות בכל שניה, "זה יכול לקחת גם שבועיים או חודשיים, זה תלוי בגודל המילון ובחוזק ההצפנה של הארנק".
הסוג השני של האנשים שמבקשים את שירותו של ויינברגר, הם אנשים שדווקא כן עשו גיבוי, שהוא כאמור לרוב מתבטא ברצף של כ-12 עד 24 מילים, אולם הם איבדו חלק ממנו. "המילים האלה נגזרות מתוך מילון של מילים שידוע מראש והוא מכיל בסך הכל 2048 מילים. אנחנו מסוגלים לשחזר עד ארבע מילים חסרות ללקוחות ששמרו על שאר המילים אבל איבדו חלק, אם למשל הדף נמחק או נשפך עליו קפה, למשל", הוא מסביר.
אולם, בסופו של דבר, גם הפיתרון הזה לא תמיד עובד. לדברי ויינברגר, אשר מעיד כי אחוזי ההצלחה של החברה נחשבים יחסית טובים, הם עומדים כיום על כ-30%-35% בלבד. "פנו אלינו עד היום כ-400 לקוחות, רובם ישראלים, עבורם הצלחנו לשחזר מטבעות בשווי של כשבעה מיליון שקלים, מתוך שווי כולל של כ-350 מיליון שקל" (חלק מהארנקים מכילים יותר מטבעות וחלק פחות - ד"ר).
ויינברגר מוסיף כי החברה עובדת על שיפור אחוזי ההצלחה וכי ככל שעובר הזמן, משאבי המחשוב נהיים זולים יותר ובכך אפשר להריץ יותר ניסיונות. "בסופו של דבר", הוא אומר, "לכל דבר יש בסוף עלות דולרית ויש מקרים שאנחנו מוותרים עליהם, כי אנחנו לא יכולים לרוץ עד אינסוף ולנסות כל סיסמה אפשרית. יכול להיות שבעתיד יהיה אפשר להריץ יותר ניסיונות כי העלות של כך יורדת וערך המטבע עולה.
"יש סיסמאות שאנחנו לעולם לא נמצא ואנחנו מודיעים ללקוח אחרי זמן מסוים שניסינו הכל ואולי בעתיד הרחוק נוכל להגיע אליה, אם זה ישתלם לנו להמשיך לנסות", מסביר ויינברגר ומספר כי החברה גובה עמלה רק במקרים שהם מצליחים למצוא את הסיסמה, אשר לרוב עומדת על כ-15% משווי המטבעות בארנק.
