מבקר המדינה - מה קורה בכבישי האגרה בישראל?
"כביש 6 אינו פועל כמצופה מרמת שירות של כביש מהיר. המהירות הממוצעת שנמדדה בקטעים מסוימים של הכביש בשעות שיא של הבוקר ואחר הצהריים נעה בין 36 ל-50 קמ"ש בלבד, בכביש בו המהירות המותרת היא 120 קמ"ש". כך קבע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח חדש שפורסם היום (ג׳) בנושא הפעלת כבישי אגרה בישראל.
לפי המבקר, קצב הגידול המצטבר של התנועה בכביש משנת 2003 ועד שנת 2019 עמד על 273%, וללא ביצוע הרחבה של הכביש, עד שנת 2030 צפויה להירשם ירידה של עד 70% נוספים במהירות הנסיעה בקטעים שונים בכביש. לעומת זאת, התועלת המשקית הצפויה בשנת 2030 מביצוע הרחבת הכביש והקמת מחלף בית נחמיה ככביש עליון תעמוד על לא פחות מ-390 מיליון שקל, כך לפי המבקר.
בתוך כך, שעות ספורות לפני פרסום הדוח פרסם היום (ג') משרד התחבורה וחוצה ישראל כי החלו היום בעבודות להרחבת הקטע המרכזי של הכביש לאורך 60 קילומטרים. הפרויקט יכלול הוספת נתיב נסיעה נוסף בכל כיוון לאורך כביש 6, בין מחלף קסם למחלף עין תות. במסגרת העבודות יוקם מחלף בית נחמיה.
עוד ציין המבקר כי "הבדיקות והדיונים שהתקיימו בוועדת המכרזים בנוגע להרחבת כביש 6, שהתגבשו באוגוסט 2022 לתוספת שלישית להסכם הזיכיון להרחבת הכביש עד שנת 2028, החלו רק בשנת 2020, על אף שהעומסים הכבדים בכביש החלו כמה שנים קודם ומבקר המדינה התריע עליהם לפני משרד התחבורה, משרד האוצר וחברת חוצה ישראל, הממונה על הזכיינים מטעם משרד התחבורה".
המבקר הוסיף כי למרות העומסים ההולכים וגדלים בכביש, משרד התחבורה, משרד האוצר וחוצה ישראל לא פעלו לשינוי מבנה התעריפים לגבי רכב פרטי, כפי שנקבע בהסכם הזיכיון המקורי, כך שהמחיר ישתנה בהתאם לשעות העומס ורמת השירות. "קביעת מבנה תעריפים דיפרנציאלי יכול לייצר תמריץ לעמידה ברמת שירות התואמת לכביש מהיר, להקטין את הרמה וההיקף של העומסים ולשפר את רמת השירות באופן דומה לקיים בכביש המהיר, בו יש תעריף דינאמי העולה ככל שהעומסים עולים והמבטיח מהירות ממוצעת של 70 קמ"ש".
לצד זאת, המבקר ציין כי קיים פער תעריפי בין כביש 6 בקטעו המרכזי לעומת כביש 6 צפון, "על אף הסמיכות הגיאוגרפית והטופוגרפיה הדומה". לדבריו, "שונות זו עלולות ליצור אצל הנוסע בלבול, המקשה עליו לקבל החלטות בכל הנוגע לכדאיות אם להשתמש בקטעי הכביש השונים ואם לאו".
באשר לאופן תחזוקת הכביש המרכזי, קבע המבקר כי "בקטע המרכזי בעל הזיכיון מילא את מחויבותו בעניין הרחבת הכביש ואין לו מחויבות להרחבות העתידיות לפי הסכם הזיכיון, אלא באמצעות הוראות השינוי". באשר למקטע הדרומי של הכביש, קבע כי "חלק מתחזוקת הכבישים אינה ברמה הנדרשת וכתוצאה מכך כביש 6 דרום אינו מתוחזק באותה רמה הנדרשת של כביש 6 במקטע המרכזי".
משרדי האוצר והתחבורה לא בדקו אם ההשקעה בכביש 6 השתלמה
המבקר עוד ציין כי "בשנים 2023-2019 המדינה שילמה לזכיינים עבור 'רשת הביטחון' כ-363 מיליון שקל. עם זאת, בביקורת עלה כי משרד התחבורה ומשרד האוצר לא ניתחו בדיעבד את הכדאיות המשקית מבחינת עלויות מול תועלות של מודל הקמת הכביש ולא בדקו את התועלות של פרויקטי כבישי האגרה ואם הושגו יעדיהם מבחינת הכדאיות הכלכלית ורמת השירות".
באשר לכביש אגרה מרכזי נוסף - מנהרות הכרמל - קבע המבקר כי מאז פתיחת המנהרות לתנועה התייקר תעריף הנסיעה בלמעלה מ-65%. "נוסעים המשתמשים במנהרות הלוך ושוב ומשלמים לשני קטעים 40.60 שקלים ליום ו-893.32 שקלים בחודש (22 ימים לפי תעריף למנוי). זוהי הוצאה משמעותית שעלולה למנוע ממשתמשים פוטנציאלים לנסוע במנהרות".
נתב"ג פועל בכל ימות השבוע, אך תחב"צ בעלות סבירה - לא
בפרק נוסף שפורסם היום בדוח הציג המבקר תמונה עגומה גם בכל הנוגע לענף המוניות בישראל, לרבות מוניות שירות ומוניות הנוסעים בנתב"ג. לפי המבקר, על אף שלפי הערכות ענף המוניות בישראל רושם כ-72 מיליון נסיעות בשנה, הפיקוח על הענף לוקה מאוד בחסר ולמעשה קיימים שלושה פקחים בלבד במשרה מלאה ועוד שני פקחים-חוקרים אותם מפעיל אגף הפיקוח במשרד התחבורה, לשם בחינת למעלה מ-25 אלף בעלי רישיונות להפעלת מונית בישראל, נכון לסוף 2023.
המבקר על ענף המוניות בישראל
כמו כן, קבע המבקר כי "הרפורמה שקידם משרד התחבורה בענף מוניות השירות נכשלה ולא השיגה את מטרותיה. מספר מוניות השירות צנח ב-93% מ-844 בשנת 2018 ל-59 בשנת 2023. עקב כישלון הרפורמה, מוניות השירות אינן מספקות מענה תחבורתי משלים באזורים נרחבים במדינת ישראל".
באשר לסאגת המוניות בנתב"ג, קבע כי "על אף שנמל התעופה בן גוריון פועל במשך כל שעות היממה ובכל ימות השבוע, ואילו התחבורה הציבורית הסדירה (רכבות ואוטובוסים) אינה פועלת בכל שעות היממה ומוניות השירות באזור נתב"ג פועלות ללא רישיון משרד התחבורה - משרד התחבורה לא הסדיר לציבור בשעות שבהן לא פועלת התחבורה הסדירה חלופה חוקית בעלות הנמוכה מעלות הנסיעה במונית מיוחדת".
רק 2.6% מקווי האוטובוס הבין-עירוניים מונגשים לבעלי מוגבלויות
בפרק שלישי בנושאי תחבורה שפרסם המבקר במסגרת הדוח ונוגע לפערים בהנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות, ציין המבקר כי רק 2.6% מקווי האוטובוס הבין-עירוניים מונגשים לבעלי מוגבלויות, על אף ששיעורם עומד על כ-11.5% מכלל האוכלוסייה. כמו כן, לפי המבקר, משרד התחבורה אישר לרשויות המקומיות להנגיש רק כ-48% תחנות אוטובוס מתוך כלל הבקשות שהגישו וכי חסרות בין 300 ל-800 מוניות מונגשות ברחבי הארץ כדי לתת מענה לאנשים עם מוגבלות, על אף שהציג פער זה גם בביקורת קודמת שערך בנושא – אולם הפער לא תוקן.
למעשה, שורת הדוחות שפרסם המבקר מציגות אינספור "ליקויים", כך בלשונו, שטרם תוקנו על אף שחלקם הגדול משפיעים לרעה על מצב התחבורה בישראל כבר שנים רבות, ועל חלק לא מבוטל מהם אף פורסמו דוחות של מבקר המדינה בעבר. לכן, כעת רק ניתן לקוות כי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, כמו גם בשאר משרדי הממשלה שחולקים אחריות על הנושאים הנ"ל, ייקחו את דוחות המבקר החדשים ברצינות רבה יותר - ואולי גם יתקנו את אותם ליקויים עד לביקורת הבאה.
