שלוש שנים אחרי שנערכה להנפקה (IPO) בבורסת ת"א ובסופו של דבר החליטה לסגת מהמהלך, מנהלת בימים אלו רשת שיווק המחשבים ומוצרי הסלולר KSP מגעים למכירת כ-25% ממניותיה לידי גופים מוסדיים, כך נודע לכלכליסט. המגעים, שמתבצעים באמצעות בנק ההשקעות לידר, מתנהלים לפי שווי של 2 מיליארד שקל, שאותו דורשים בעלי החברה. ככל שעסקה תצא לפועל, ההיקף שלה עשוי להגיע לחצי מיליארד שקל. רוב הסכום יגיע כאקזיט לכיסי בעלי השליטה והמייסדים - יעקב פרילוק וזאב סורקין - ומיעוטו ייכנס לקופת החברה.
השווי שלפיו מתנהלים המגעים גבוה בכ-40% מהשווי שלפיו שאפה KSP לבצע הנפקה בשנת 2021 באחוזת בית, 1.4 מיליארד שקל, וזו גם הסיבה המרכזית לכך שהמגעים טרם הבשילו לכדי עסקה. זאת, משום שבקרב המוסדיים יש שסבורים שהשווי שדורשים בעלי KSP הוא מעט גבוה מדי, בעיקר לנוכח האתגרים הפוטנציאליים שניצבים בפני החברה.
כיום KSP מציגה רווח נקי של כ-130-120 מיליון שקל בשנה, שהוא גבוה מהרווח הנקי שאותו הציגה בשיחות המקדימות עם המוסדיים לקראת ההנפקה, שעמד על כ־90-80 מיליון שקל. הצמיחה בשורה התחתונה של KSP התרחשה בעיקר בשנה האחרונה בזכות עלייה משמעותית במכירות, בעיקר בזכות המלחמה שהביאה לנטישת חברות התעופה הזרות ולעלייה דרמטית במחירי הטיסות, מה שהביא לירידה משמעותית במספר הישראלים היוצאים לחו"ל. כתוצאה מכך, הישראלים, שנשארו בארץ, הגדילו את הרכישות שלהם בישראל, הן בחנויות הפיזיות של KSP והן באתר האינטרנט שלה. המוסדיים שעימם מתנהלים המגעים חוששים כי עם חזרת החברות הזרות לישראל, המכירות והרווחים של KSP ייפגעו, מה שיהפוך את השווי המבוקש כעת לגבוה מדי.
כמו כן, המוסדיים סבורים שגם על בסיס ניתוח פונדמנטלי מדובר על שווי מעט גבוה. המתחרה הציבורית של KSP, חברת אייקון גרופ, שמפעילה את רשת חנויות הסלולר והמחשבים iDigital, שהונפקה בגל ההנפקות של 2021, נסחרת כיום לפי שווי שוק של 237 מיליון שקל בלבד. החברה הונפקה לפי שווי של 775 מיליון שקל לפני הכסף, לאחר שקיצצה מעט את השווי שדרשה – מיליארד שקל. אייקון גרופ גייסה מהציבור כ-150 מיליון שקל והחלה להיסחר לפי שווי של 925 מיליון שקל. הירידה החדה במנייתה מאז קשורה, בין היתר, ל-KSP עצמה, שכן מאז ההנפקה אייקון גרופ איבדה את הזיכיון הבלעדי לשיווק מוצרי אפל בישראל, לאחר שב-2022 אפל העניקה זיכיון גם לחברת C‑DATA ול-KSP.
על בסיס תשעת החודשים הראשונים של השנה, קצב הרווח הנקי השנתי של אייקון גרופ עומד על 29 מיליון שקל, ואת 2023 היא סיימה עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות של 32.7 מיליון שקל. כלומר, אייקון גרופ נסחרת כיום לפי מכפיל רווח נקי של סביב 8, בעוד מכפיל הרווח שדורשים בעלי KSP בעסקה המתגבשת עם המוסדיים עומד על 16-15. המשמעות: בסיס התמחור גבוה יותר.
עם זאת, ישנם הבדלים משמעותיים בין החברות: ל-KSP יש 62 סניפים, בעוד שלרשת iDigital של אייקון גרופ 26 סניפים בלבד. כמו כן, פעילות האונליין של KSP היא בעלת נפח גדול משמעותית משל אייקון, בעיקר משום ש-KSP היא כבר מזמן לא רשת לשיווק מחשבים וסלולר, בעוד ש-iDigital עדיין ממוקדת במוצרי אפל. כיום ב-KSP ניתן למצוא מקררים, מכונות כביסה, טלוויזיות, שעונים, מוצרי מטבח, צעצועים, מוצרי ספורט, ריהוט גינה, מוצרי רכב, מזגנים, כלי עבודה ומוצרי תינוקות. כך, בראיון לכלכליסט ב-2022, לאחר שגנזו את רעיון ההנפקה, התגאו מייסדי KSP בעוצמת אתר האינטרנט שלהם ואמרו כי "גם אם נשים חמור באתר, נמכור אותו בתוך שבוע". בתחום מוצרי החשמל הלבנים והטלוויזיות, KSP עובדת עם יבואנים רשמיים לישראל של מותגים עולמיים דוגמת תדיראן, סמיליין, המילטון, גטר וקלינטון סחר. בנוסף, היא מייבאת חלק מהמוצרים ביבוא מקביל, בעיקר בקטגוריית מחשבים. כך שבמידה רבה, התחרות בין KSP ל-iDigital מקורה בעיקר בדימוי הציבורי של הרשתות, כמי שהחלו את דרכן בעולמות הסלולר והמחשבים. בהתאם, ישנם פערים משמעותיים בתוצאת הכספיות של KSP בהשוואה לאייקון גרופ.
חרף ההסתייגות של המוסדיים מהשווי המבוקש של KSP, המגעים בין הצדדים ממשיכים להתנהל ומסתמן כי הסיכוי שעסקה תצא לפועל גבוה, גם אם בסופו של דבר בעלי KSP יאלצו להתפשר במעט על השווי המבוקש.
KSP הוקמה בידי סורקין, פרילוק ועודד קורן (שכבר עזב את החברה) בשנת 1997 בחיפה, שהקימו סניף ראשון בדירת חדר בעיר. באותה עת, הם עסקו ביבוא רכיבי מחשוב. כשהשוק החל להיות מוצף והמחירים צנחו, הם החלו לייבא ולמכור מחשבים. כשהקטגוריה הזו הפכה גם היא לתחרותית מאוד, הם התרחבו לקטגוריות של ציוד היקפי למחשבים. ב-2010 החלה החברה להתרחב לתחומים נוספים, שאינם קשורים למחשבים, במטרה להתמודד עם התחרות בשוק.
השינוי הגדול התרחש ב-2018, על רקע הידיעות על כניסת ענקית הקמעונאות והטכנולוגיה אמזון לפעילות בישראל. הידיעות הולידו אי-ודאות רבה בשוק המקומי בקרב קמעונאים, ואז החליטו פרילוק וסורקין להקים אתר אונליין כדי למכור את מוצריהם בהיקף גדול יותר מהסניפים הפיזיים. לשם כך החברה רכשה את המרכז הלוגיסטי של חברת ההפצה של שסטוביץ' בטירת הכרמל תמורת 50 מיליון שקל. מדובר על מרכז שמשתרע על שטח של 14 אלף מ"ר ונבנה על קרקע של 21 דונם. הוא החליף מרכז קטן יותר של KSP, בשטח של 1,800 מ"ר בלבד, והמעבר אליו איפשר לחברה להגדיל דרמטית את פעילות האונליין.
בקורונה שפרצה ב-2020 האתר הפך לפופולרי במיוחד, גם בשל המחירים הנמוכים יחסית וגם בשל האפשרות לשלח ללקוחות את המוצרים בשעה שהשמיים סגורים וישנם קשיים בשרשאות האספקה, שהקשו על ביצוע רכישות מאתרים בינלאומיים דוגמת אמזון. מאז התבסס המעמד של KSP ובשנה האחרונה, בשל המלחמה, היא נהנתה גם מהישארות הציבור בארץ. חרף הדומיננטיות של האתר של KSP, החברה לא מאפשרת לאתרי השוואות מחירים דוגמת ZAP גישה לנתוניה, במסגרת החלטה שהתקבלה בחברה ב-2020.
כיום, גם בני המשפחה של המייסדים מעורבים בחברה. כך, את הפיתוח העסקי של החברה מוביל אביחי שכטר, חתנו של פרילוק, שגם מנהל את השיווק של החברה; רן, בנו של סורקין, אחראי על הפיתוח הטכנולוגי; ונרקיס, בתו של פרילוק, היא עורכת דין במחלקה המשפטית. את התפעול של החברה מוביל שרון בצרי.
האם העסקה עם המוסדיים, ככל שתצא לפועל, היא שלב מקדים להנפקת החברה בבורסה? באותו ראיון של המייסדים לכלכליסט, שנערך באפריל 2022, הם טענו שלא ויתרו על חלום ההנפקה, אלא שדחו אותו, נכון לאז: "המטרה שלנו היא שכל מי שרוצה לקנות משהו, ימצא אותו אצלנו. רק אז נוכל לצאת להנפקה. לא נצא להנפקה עם סיסמאות. כשיבשילו התנאים ונראה שהדברים מתחילים לצמוח, נצא להנפקה".
כשנשאלו על כך שלא קיבלו ב-2021 את השווי שביקשו מהמוסדיים, 1.4 מיליארד שקל, אמרו המייסדים כי "כשנגיע לזה, אנחנו נדרוש שווי הרבה יותר גבוה מ-1.4 מיליארד שקל".
באותו ראיון אמרו סורקין ופרילוק עוד כי החברה החלה להתנהל כחברה ציבורית בכל מובן, במטרה להיות מוכנה להנפקה: "אמרנו שנהיה במצב של מוכנות, וברגע שנחליט ללכת על זה, זה יהיה מהיר. אז אנחנו כבר מעבירים דו"חות כספיים לפי התקינה הבינלאומית, ועכשיו אנחנו מדווחים לעצמנו בכל שלושה חודשים. גייסנו סמנכ"ל כספים, אנחנו פועלים בתחום רווחת העובדים ומשתמשים באנרגיה ירוקה. אנחנו כותבים נהלים ברורים לאנשי רכש וסחר - איך עושים מבצעים על פי החוק, ומקיימים הדרכות. אנחנו כותבים גם נהלים שנוגעים להגנת הצרכן, ובעיקר לומדים לעבוד בסטנדרטים של חברות ציבוריות".
