למשבר האקלים, מתברר, תהיה גם השפעה נרחבת על הרגלי השתייה שלנו. בדרך כלל, כששומעים עליו, התגובה האינסטינקטיבית היא "לא נורא, נתחיל להדליק מזגן כבר במאי". אלא שלמשבר האקלים תהיה השפעה דרמטית על המזון שלנו, למשל: כ־90 אחוז מהכרמים בצרפת לא מושקים בגלל שלל חוקים עתיקים שמגבילים את התעשייה המסורתית הזאת. אולם אם הצרפתים לא יתחילו להשקות את הכרמים שלהם, במיוחד בדרום המדינה שעובר תהליך מדבור דרמטי, נראה שהם יצטרכו להתחיל לעבור לבירה: יין לא יהיה להם.
טוב, לא באתי לדכא. זה פשוט זרם תודעה שהתחיל כשחקרתי קצת על מקורות הסוביניון בלאן, ולא הופתעתי בכלל לגלות מאיפה הוא הגיע: נכון, מהמקום הירוק ההוא שנראה שהוא בדרך להיות מרוקו.
הסיבה לפופולריות הגואה של הסוביניון בלאן היא האופי המענג שלו: בכפוף לסגנון האזורי, הסוביניונים מתאפיינים בחומציות גבוהה ומרעננת, טעמים שבין פירות טרופיים ללימוניים, ועוד כהנה וכהנה קווי אופי מעניינים וקלים לשתייה.
מבחינה היסטורית קצת קשה לעקוב אחרי אילן היוחסין המדויק שלו, אבל נהוג לייחס את המקור של הסוביניון בלאן לאזור בורדו. סימוכין לכך אפשר למצוא בשמו, שהוא צרפתי כמובן, ומשמעותו שילוב בין המילים ״פרוע״ ו״לבן״. במהלך המאה ה־20 הוא התחיל לתפוס אחיזה בשאר העולם, וניו זילנד (ובמיוחד אזור מרלבורו) הפכה לאחד מאזורי הגידול הבולטים שלו. אליה הצטרפו קליפורניה, צ׳ילה, אוסטרליה, איטליה – ואליהם חבר, איך לא, המפעל הציוני. טוב יאללה, כל הדיבורים האלה עשו אותי צמא, אז בואו נראה מה נכנס פה בדלת:
הפרייבט קולקשן של כרמל הוא אומנם לא סוביניון בלאן טהור, אלא בלנד שכולל גם גוורצטרמינר, אבל הבקבוק הזה הוא הלחם והחמאה של היין הלבן בישראל. גם בסט סלר, גם יושב בול באמצע החך הישראלי עם קצת אננס וטעמים טרופיים.
כרמל פרייבט קולקשן, 45 שקל
בעמק הלואר צומח סוביניון פרחוני נהדר של משפחת בוגרייה, שמייצרת יינות בעמק כבר קרוב ל־150 שנה. יין מאוד מיוחד, מינרלי, שונה מאוד מהיינות המקומיים. שווה השקעה.
לה פייר בלאנש סנסר, 75 שקל
בן לאותה משפחה הוא האלאן דה לה טרייל, סוביניון בלאן אשכוליתי נעים, שהוא לא רק יין מצוין, אלא גם כזה שעכשיו פאנקו מציעים אותו במחיר מבצע לזוג של 100 שקל. קנייה מעולה.
אלאן דה לה טרייל, 59 לאחד, 100 לצמד
כן, אתם רואים טוב, זה רוזה. אבל תשמעו, בין הפינו נואר, הגוורצטרמינר, השרדונה והוויונייה מסתתר גם קצת סוביניון בלאן. 3.5 חודשים של יישון בחבית מביאים תוצאה עגולה, מעניינת, שמבקשת מגש גבינות קשות.
פסגות רוזה ,PR 90 שקל
לפסגות יש גם סוביניון בלאן שמתפקד כאן כחד-הורי, והוא סוביניון ישראלי במובן הטוב של המילה: כולו גויאבה ומנגו רענן ועסיסי. ירוץ פגז עם פסטה פטריות, למשל.
פסגות סוביניון בלאן, 75 שקל
הנה סוביניון בלאן מאזור קוטו דה ג׳ינואה בצרפת, שגדל בכרם עם מגוון רחב יחסית של סוגי קרקע: גיר, חימר וסילקס. התוצאה פרחונית, הדרית ומינרלית.
ברתייה, קוטו דה ג'ינואה, סוביניון בלאן, 58 שקל
מה אתם אומרים על סוביניון בלאן איטלקי מורכב מאוד, מאזור גרב, בכרם שהוגבל מראש לכ־400 גפנים לדונם על מנת למצות את היבול והטעמים שלו? סוביניון מאזורי הטעמים הירוקים יותר, יבש ומתפצח.
פיגין, פריולי, גראב, סוביניון בלאן, 49 שקל
אין כמו סנסר עסיסי להתחיל את הבוקר. הסוביניון האפרסקי של משפחת סאגה הוא דוגמה ומופת ליין טהור, מינרלי, שמבטא בצורה יוצאת דופן את האדמה שבה גדל. תשמרו למנה הכי טובה שאתם מכירים, ועדיף שהיא תהיה דגית.
דומיין לה פרייר, סנסר, 106 שקל
הסוביניון בלאן הניו זילנדי הזה כל כך אשכוליתי, שנדמה שיש בו עוד פירות חוץ מענבים. איזה בקבוק כיפי: מלא רעננות, שונה מאוד מיינות העולם הישן, ואיזה מחיר כיפי.
מאד האוס סוביניון בלאן, 55 שקל
תתפלאו או לא, גם לגרמנים יש מה לתרום לענף. זהו סוביניון מאזור פפאלץ, חמצמץ יחסית ומאוד מעניין. כזה שאסור לשתות לבד, אלא ליד משהו דומיננטי יחסית שיאזן את החמיצות שלו. תגידו גוש פרמזן נחמד, ואגיד באהבה.
וון ווינינג סוביניון בלאן 2, 92 שקל
אמרתם ספרדי קליל במחיר נגיש, כזה שלא צריך לחשוב יותר מדי לפני שפותחים אותו ואחרי שמסיימים אותו? הגעתם למקום הנכון. הסוביניון בלאן של פאוסטינו הוא בקבוק לקחת לים. וכן, זאת פקודה.
פאוסטינו סוביניון בלאן, 42 שקל
מהגליל העליון וגם מרמת הגולן (כרם בן זמרה וכרם תל פארס בהתאמה) נחת הסוביניון בלאן הגלילי של רקנאטי, בקבוק לימוני נעים, פרחוני וטעים להפליא.
רקנאטי סוביניון בלאן גליל, 59 שקל
עוד יקב מקומי נהדר הוא ברבדו מכרמי יוסף, והסוביניון בלאן שלו מכרם לוח גזר הוא אחד היינות הכי מינרליים ברשימה הזו. סוביניון אינטליגנטי ומוצלח מאוד.
ברבדו סוביניון בלאן, 80 שקל
גם בטפרברג עושים סוביניון בגליל (בתחתון הפעם), ואליו הצטרף חבר מהנגב, פרנץ' קולומבר, והוא זה שמככב. ההפרדה בין המשקעים למיץ בוצעה באמצעות הרחפת המשקעים לחלק העליון של המכל בפעפוע של חנקן. בלנד מוצלח שהתוצאה שלו היא יין ארומטי מאוד, פרחוני ומעט חומצי.
סוביניון פרנץ׳ אינספייר, 70 שקל
מיקב קסטל יוצאים כמה מהיינות הכי טובים בארץ, והסוביניון בלאן לה וי בהחלט לא החריג את עצמו מהמשוואה. היקב מקפיד על יבולים קטנים ואיכותיים, הבציר ידני, היין עבר תסיסה קרה והוא פירותי, מורכב, ומחפש צלחת פירות ים איכותיים לשחיתות קטנה של צהריים.
לה וי לבן, 85 שקל
נתרחק קצת לדרום אפריקה כדי להגיע לסוביניון בלאן של יקב בקסברג, באחד הבקבוקים עם המיתוג הכי יפה כאן. אבל הכי חשוב מה שיש בפנים, וכאן היין מגיעי מכרמים באזור סימונסברג. עשבוני וחומצי, בן זוג מושלם לפלטה של גבינות קשות.
סוביניון בלאן בקסברג "אנאורתודוקס", 55 שקל
איזה כיף, עוד ניו זילנדי: הפעם זה הפרייבט בין של וילה מריה, שמגיע גם הוא מאזור מרלבורו. המון פירות אדומים וחמצמצים, שונה מאוד מהניו זילנדי הנוסף ברשימה. מטופל בכורמות בת־קיימא, אגב, מה שמעניק לו נקודות נוספות.
וילה מריה סוביניון בלאן פרייבט בין, 65 שקל
סדרת עלמה של יקב דלתון ממוקדת בחוויה איכותית במחיר סביר, והיא בהחלט ממלאת אחר הבריף. לעלמה הלבן יש רק בעיה אחת: אין בו סוביניון בלאן בכלל: זה ויונייה, קולומברד, גרנאש בלאן ושנין בלאן, שאומר שהוא לא הקשיב כשנתנו שיעורים. אבל הוא יין כל כך כיפי, שחבל להשאיר אותו בחוץ.
דלתון עלמה לבן, 80 שקל
הסוביניון בלאן קלאסיק של ברקן הוא היין הכי זול ברשימה הזאת, מה שבתעשייה נהוג לכנות ״יין כמותי״: יין שמיוצר בכמות גדולה ומיועד לתת תמורה הוגנת למחיר. ובכן, במחיר הזה התמורה בהחלט הוגנת. יין שולחני נחמד ונעים שמגיע מאזור שפלת יהודה והרי ירושלים, מיועד לשתייה בלי לחשוב על זה יותר מדי.
ברקן קלאסיק סוביניון בלאן 2022, 29(!) שקל
לקראת הסוף הגענו ליינות של בנימינה, ששלחו לא פחות משלושה בקבוקים מאותו יקב. בואו נעמוד קצת על ההבדלים ביניהם: היוגב מגיע מכרם בזן זמרה ומהגלבוע, והוא חצי חצי שרדונה וסוביניון בלאן, שמוסיף מעט חמאתיות להדריות הסוביניונית. הרזרב מגיע כולו מכרם בן זמרה בגליל העליון, ויש בו מורכבות מסוימת ועשבוניות נעימה. הגרין בין מגיע מאותו מקום, והוא מעט יותר אפרסקי, מינרלי ואלגנטי.
סוביניון בלאן גרין בין 2022, בנימינה, 65 שקל
סוביניון בלאן בנימינה רזרב 2021, 65 שקל
סוביניון בלאן ושרדונה, יוגב, 45 שקל
מה, זה גם לבן?
מבשלת מלכה ידוע בעיקר בבירות המצוינות שלה, שזולגות מכמויות עצומות של חביות ברחבי הארץ. לאחרונה המבשלה נכנסה גם לתחום התזקיקים, שהג׳ין הזה הוא השלישי ביניהם, אחרי ׳מלכה מזוקקת׳ ו׳מלכה מיושנת׳, שכולן הגיעו לעולם כבירה מלכה בהירה וסיימו כמשקה אלכוהולי איכותי. הג׳ין, שזכה ממש עכשיו במדליית זהב ב־World Gin Awards, הוא עונג מקומי הכולל את השרף של אלת המסטיק חוץ מערער ושאר החשודים המיידיים. ועוד חיבור מקומי הוא קשת הטעמים התפוזיים שיש לבקבוק המוצלח הזה.
מלכה ג׳ין, 199 שקל
אזהרה – משרד הבריאות קובע כי האלכוהול מזיק לבריאות
