בית המשפט למשפחה בקריית שמונה הכריע לאחרונה בסכסוך על ירושה של אישה ערירית שחיה במשק שהיה בבעלות הוריה המנוחים ותפעלה אותו, אבל מעולם לא נרשמה כבעלים באופן פורמלי. בצוואתה היא השאירה את כל רכושה לשניים מאחייניה, מה שהוביל להתנגדות של לא פחות מ-34 אחיינים אחרים. לבסוף התרשם השופט רן ארנון שהצוואה תקינה ויש לקיים אותה.
המנוחה, שלא הייתה נשואה ולא היו לה ילדים, מתה ב-2016. הוריה לא מינו "בן ממשיך" באופן פורמלי ולאחר מותם היא המשיכה לחיות במשק ולעבד אותו, השקיעה בשיפוץ ובניית לול, גידלה מכסת ביצים שהייתה רשומה על שמה במועצת הלול ונתקבלה כחברת אגודה במושב. בנובמבר 2009 היא עברה שבץ מוחי ואושפזה במוסד סיעודי עד מותה. בצוואה שערכה כמה חודשים לפני כן היא הותירה את כל רכושה לשניים מאחייניה, שאחרי מותה הגישו בקשה לקיום צוואה.
בהתנגדות שהגישו יתר האחיינים הם טענו שהחתימה על הצוואה אינה של דודתם, ולחילופין, שתאריך החתימה "הושתל", ולמעשה היא הוחתמה על ידי אחד מבני הדודים הזוכים בשלב מאוחר יותר, אחרי האירוע המוחי כשכבר לא הייתה כשירה לחתום. בנוסף טענו המתנגדים שהזכויות במשק לא הועברו למנוחה מהוריה והיא לא מונתה על ידם כ"בת ממשיכה", כך שאין לה זכויות בו.
שני הזוכים טענו מנגד שהמנוחה רצתה להוריש את רכושה להם כיוון שהם היו היחידים שטיפלו בה ודאגו לה. לדבריהם, היא החזיקה במשק ותפעלה אותו, התקבלה כחברת משק באגודה החקלאית של המושב, והתנהלות יתר בני המשפחה מלמדת על הסכמה להשאיר את זכות הבעלות בידיה - גם ללא הרישום. בנוסף, השניים פתחו בהליך הצהרתי במטרה להכיר במנוחה כבת ממשיכה, לצורך העברת הזכויות במשק על שמה ולאחר מכן על שמם.
מומחה מטעם בית המשפט קבע שהמנוחה הייתה כשירה לחתום על הצוואה בתאריך שנרשם בה, בעוד שלאחר האירוע המוחי כבר לא הייתה כשירה קוגניטיבית. חוות דעת גרפולוגית העלתה שלא ניתן לקבוע חד משמעית אם מדובר בחתימה שלה.
עו"ד תמרה רפאלובהשופט ארנון קבע שהצוואה תקפה אחרי שהתרשם מעדות העדים לצוואה שהמנוחה חתמה עליה. בנוסף נקבע שהאחיינים המתנגדים לא הוכיחו שתאריך החתימה על הצוואה זויף.
לגבי בעלותה על המשק נקבע שהיא ניהלה אותו ביד רמה, השקיעה בו, השביחה אותו ונהגה בו מנהג בעלים, ואף שהיא לא נרשמה כנדרש כ"בת ממשיכה" ברשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית, היא שימשה בפועל "בת ממשיכה" וקיימה את כל החובות החלות עליה ככזו.
השופט הסביר שהרישום לבדו אינו חזות הכל וציין שאין ספק שאחיה ואחיותיה של המנוחה לא הביעו התנגדות שהמשק יעבור אליה והיא תהפוך ל"בת ממשיכה" ובעלים בפועל של המשק. מעבר להסכמת המשפחה, גם האגודה הכירה בה כ"בת ממשיכה" לכל דבר ועניין.
נקבע שהזכויות במשק יירשמו על שם המנוחה ושאין מניעה שהמשק יועבר לאחר מכן ליורשים בצוואה. הנתבעים חויבו בהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הזוכים: עו"ד איקו פרי
• ב"כ המתנגדים: עו"ד רונן נאוי
• ב"כ המושב והסוכנות היהודית: עו"ד מנחם גדרון
• ב"כ רמ"י מחוז צפון: עו"ד אמיר שאשא
• עו"ד תמרה רפאלוב עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
