בת 83 שסובלת מדמנציה ואפילפסיה, שבתה מתמודדת הנפש מונעת ממנה לקבל טיפול הכרחי, לא תועבר לבית אבות לצמיתות – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט למשפחה בחיפה. השופטת אלה פטל קבעה שלנוכח התנגדותה הנחרצת למסגרת מוסדית, על רקע אהבתה העזה לחתולים שלה, היא תעבור ל"נופשון" באופן זמני בלבד, כשבמקביל ייעשו ניסיונות לפתור את סוגיית מגורי הבת בדירתה.
הקשישה ובת הזקונים שלה (53) גרות יחד בדירת שלושה חדרים בצפון הארץ. בשל מצבה הקוגניטיבי של האם, שלא מאפשר לה לדאוג לענייניה, מונתה בשלב מסוים עמותת "גג לנזקק ולחוסה" כאפוטרופוס שלה. בינואר האחרון הגישה העמותה בקשה לבית המשפט להעביר את הקשישה לבית אבות.
נטען כי הקשישה ממעטת לצאת מהבית, חלשה, ירדה במשקל ונראית רע. היא מסרבת לאכול מזון מלבד מעדני "מילקי", משוטטת ברחובות ללא תכלית, ונותרת שעות רבות בבית ללא השגחת בתה. בביקורת פתע שנערכה לאחרונה בדירה נמצא שהדלת פתוחה לרווחה והקשישה שכובה על הרצפה לבד בבית אחרי שנפלה בדרך לשירותים, ללא יכולת לקום.
מנגד, אפוטרופא לדין שמונתה כדי לייצג את הקשישה בדיון טענה כי היא מתנגדת נחרצות לבית אבות, שכן היא רגילה לחיות לצד בתה והחתולים שלה – שאליהם היא קשורה בכל נימי נפשה. לעמדת האפוטרופא, הוצאת אדם מביתו צריכה להיעשות במקרי קיצון בלבד, כשלפני כן יש למצות את האפשרויות להותירו בסביבתו המוכרת והבטוחה.
עו"ד ענת וילנאיהשופטת פטל הסבירה ששלוש שאלות מונחות על הפרק: האם להעביר את הקשישה לצמיתות לבית אבות, ובמידה שלא – האם יש להעבירה באופן זמני לנופשון עד להגעת מטפלת מחו"ל, והאם לנוכח גודל הדירה והגעת המטפלת יש מקום להוציא את הבת מהבית.
אשר לשאלה הראשונה צוין כי נכון להיום, כלל הגורמים תמימי דעים שטובת הקשישה מחייבת שלא להעבירה לצמיתות למסגרת מוסדית. השופטת כתבה כי גם היא שותפה לעמדה שיש להותיר את האישה בביתה – "מקום שבו היא חשה בטוחה, מוגנת, עצמאית וצעירה" – וזאת על רקע הקשר ההדוק שלה לחתוליה שאותם היא מתקשה לעזוב, וכן לאור תפיסתה את המעבר לבית אבות כסמל לסוף החיים.
אשר לסוגיה השנייה התריעה השופטת כי מצבה הרפואי של הקשישה הידרדר משמעותית וקיימת סכנה ממשית ומיידית לשלומה. הודגש כי הגנה על הגוף קודמת לשמירה על הנפש, ומשכך יש להכניס אותה בהקדם האפשרי למסגרת זמנית של "נופשון" בבית האבות שבעיר מגוריה, עד להגעת מטפלת זרה מחו"ל.
על השאלה השלישית השיבה השופטת בשלילה, לנוכח העובדה שהקשישה אוהבת את בתה הקטנה ורוצה להמשיך לגור עמה. זאת אף שהבת מזניחה אותה ושעלו בעבר טענות לאלימות מצדה, בעקבותיהן הוצא לקשישה צו הגנה. השופטת קבעה שייעשה ניסיון אחרון להסדיר את מגורי השתיים יחד באמצעות בניית קיר גבס שיקצה לבת חדר משלה, ובמידה שתמשיך למנוע מאימה קבלת טיפול – היא תורחק מהדירה. דיון המשך נקבע על ידי השופטת לאמצע החודש.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד ענת וילנאי עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
