הנגיד רמז: תיתכן יותר מהעלאת ריבית אחת השנה בישראל
(צילום: בנק ישראל)
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, רמז היום (ד') במסיבת עיתונאים לרגל פרסום הדו"ח השנתי של הבנק המרכזי, בתשובה לשאלת ynet בנושא הריבית במשק, כי תיתכן יותר מהעלאת ריבית אחת של הריבית בישראל בהמשך השנה. זאת הפעם הראשונה שהנגיד ציין זאת, לאחר שרק לאחרונה אמר כי "הבשילו התנאים" להעלאת הריבית.
הנגיד הדגיש במסיבת העיתונאים את דבר החלטת הריבית הקרובה, וציין כי "תהליך מטבעו מורכב ממספר החלטות, יותר מאחת. קו המדיניות שלנו צפוי להיות צמצום מוניטרי ולנוכח ההתפתחויות האחרונות של עליית האינפלציה, תהליך הצמצום (של הריבית הנמוכה - ג.ל.) צפוי להיות מהיר יותר ממה שתכננו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הנגיד הדגיש, כי "חלו שינויים רבים ברבעון האחרון ומאז ההחלטה האחרונה שלנו בנושא הריבית. המלחמה בין אוקראינה לרוסיה משפיעה כמובן וקיימת גם השאלה האם אנחנו מצויים לפני גל תחלואה שישי של הקורונה. אנחנו נעשה את כל החישובים לקראת החלטת הריבית הבאה".
יצויין בעניין זה, כי כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות משוכנעים עתה שהריבית תעלה בעוד שבועיים, אולם קיימות הערכות שונות ביחס לשיעור ההעלאה בין מי שצופים העלאת ריבית משיעור של 0.1% לשיעור של 0.25% או לשיעור של 0.5% כבר עתה בבת אחת.
בתחום הדיור אמר הנגיד בתשובה לשאלת ynet, כי "המפתח כעת הוא בנושא ההיצע שצריך שיגדל. הממשלה כבר עשתה צעדים ואכן כמות השיווקים של הקרקעות כבר עולה בצורה מאוד מהותית. עם זאת, חשוב מאוד שתהייה כעת ודאות לציבור על מה שקורה. צריך כמובן גם להוסיף להתחדשות העירונית. צריך שהציבור יראה שיש פה היצע של דירות ושלא מדובר במצב חד-פעמי. ככל שנראה עוד תחומים שעלינו לפעול בהם בעניין הדיור, בנק ישראל, שכבר ביצע מספר צעדים, יפעל".
הנגיד התבטא גם בתחומי רמת יוקר המחייה בישראל והדגיש כי על אף שהאינפלציה - כלומר השוני במחירים - היא מתונה ביחס לעולם, רמת המחירים בישראל עדיין גבוהה. "ישראל היא מדינה יקרה כבר שנים וגם אי-השוויון בה גבוה", אמר הנגיד.
עוד טען הנגיד כי "למרות שבתחום ההייטק יש לנו מיומנויות די גבוהות, כאשר בוחנים את הישראלים בממוצע, וכבר בגיל מוקדם יחסית, אנחנו רואים שממוצע המיומנויות הוא לא טוב. יתרה מזאת, בפילוח הממוצע, החלשים שלנו חלשים באופן מובהק לעומת מדינות אחרות ורואים את הפער הגדול".
באשר ליעדי הממשלה בתקופה הקרובה ציין הנגיד כי "משבר הקורונה יצר הזדמנות טובה לשנות את הכללים לפני שחוזרים למה שהיה מוכר וידוע לפני המשבר. על הממשלה לבחון את שינוי היעדים המשמשים לתוכנית העבודה של משרד האוצר ורצוי להקים מוסד עצמאי שיקבע את ההשקעות הרצויות שהממשלה מציעה כמתאימות להחרגה". בנוסף, אמר הנגיד כי "לא מומלץ להגדיל את החובות יחסית לתוצר כדי להגדיל את שיעור הצמיחה במשק".
מנהל חטיבת המחקר בבנק, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, התייחס למצב האבטלה בישראל וציין כי המספר הגבוה של המשרות הפנויות שקיים מבהיר שמשבר הקורונה הכלכלי עדיין לא נגמר. לדבריו, אחת הבעיות כיום בשוק העבודה היא שהסיכוי למצוא עבודה על ידי אנשים צעירים גבוה יותר באופן מובהק מאשר מציאת עבודה על ידי אלה שגילם גבוה יותר, בעיקר מעל גיל 45.
העלייה במחירי הדיור - לא גבוהה בהשוואה לעולם
בתוך כך, מהדו"ח השנתי של הבנק עולה כי גידול הביקוש לדירות התרכז בתל אביב ותרומתו לעליית מחירי הדירות הורגשה בעיקר באזור זה, ומאז פרוץ משבר הקורונה והמעבר לעבודה מהבית - עלו במיוחד מחיריהם של הבתים צמודי הקרקע עקב גידול הביקוש לבתים מרווחים יותר.
כלכלני בנק ישראל עוד ממליצים לשנות את מערכת המיסים בישראל, בעיקר על החברות הפועלות בארץ, כפי שהמליצו לאחרונה בדו"ח השנתי שלהם גם כלכלני קרן המטבע הבינלאומית. "חשוב שישראל תכניס את השינויים הנדרשים במערכת המס, כדי להתאימה לשינוי במבנה התמריצים של החברות וכדי להימנע מאובדן תקבולים מהכנסות שמופקות בישראל למדינות אחרות", נכתב בדו"ח.
בתחום הדיור מציינים בבנק ישראל כי בשנת 2021 הואצה הפעילות בשוק הדיור: ההשקעה בבנייה למגורים התרחבה, מספר העסקאות הגיע לשיא, ומחירי הדירות עלו בכ-13%, כאמור. "גידול הפעילות ובצדו עליית המחירים החדה מעידים כי מקור ההתעוררות של השוק הוא בצד הביקוש בשילוב חששות להצטמצמות ההיצע". עם זאת, מודגש בדו"ח - בניגוד לסברה הרווחת - כי "עליית מחירי הדירות בישראל מאז פרץ משבר הקורונה אינה חריגה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות".
דווקא בתחום שכר הדירה לא מודאגים בבנק ישראל: בחוזים חדשים ומתחדשים, שכר הדירה עלה בשנה החולפת רק ב-3.3%, לאחר ירידתו לנוכח משבר הקורונה והתאוששותו בסוף 2021, "אולם במונחים ריאליים קצב עלייתו הוא הנמוך ביותר מזה למעלה מעשור", מדגישים בבנק.
בנוגע לשיווקי הקרקעות מציין הדו"ח, כי הם עלו ב-2021 לרמת שיא של 86 אלף יחידות דיור, לאחר מספר שנים של היקף לא מספק - כ-38 אלף יחידות דיור בממוצע בשנים 2020-2019. בתחום זה משבח בנק ישראל את הממשלה: "שיווקי הקרקע מהווים צוואר בקבוק בתהליך התכנון והבנייה. יש לפעול כדי להאיץ את קצב השיווקים, מה שאכן נעשה בשנה האחרונה".
עוד מסקנה בדו"ח היא, כי ההאצה במחירים נבעה בעיקר מגידול הביקוש של רוכשי דירה לראשונה, על רקע ביטול התוכנית "מחיר למשתכן", ושל המשקיעים - רוכשי דירה שנייה ויותר - בעקבות הפחתת שיעורי מס הרכישה המוטלים עליהם. ציפיות לעליית מחירים תמכו גם הן בביקושים.
הבנק מפציר: "ליישם את מס החברות הרב-לאומיות"
בהתייחס לגירעון בתקציב המדינה, קובעים כלכלני בנק ישראל כי הצטמצמות הגירעון ב-2021 ביחס לשנת 2020 נבעה מגידול של כ-2.3% תוצר בהכנסות וירידה של כ-3.7% תוצר בהוצאות. "לגידול ההכנסות תרמו יותר מכול המיסים הישירים, ולצמצום ההוצאות תרמה הירידה הניכרת של ההוצאות על ההתמודדות עם משבר הקורונה".
5 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מציג את הדו"ח השנתי של הבנק לנשיא המדינה, יצחק (בוז'י) הרצוג
(צילום: חיים צח, לע"מ)
בבנק המרכזי מדגישים במיוחד את "גביית המיסים החזקה בישראל בשנת 2021 בלטה לא רק ביחס לעבר, אלא גם ביחס למדינות המפותחות האחרות". הדו"ח מציין, כי הגידול החד של ההכנסות פיצה מעל ומעבר על אובדן ההכנסות בשנת 2020, אך חלק ניכר ממנו מיוחס לגורמים חריגים, שעשויים לדעוך בשנים הקרובות.
וכאן באה ההמלצה כאמור לבצע למעשה שינויים במערכת המיסים בשנים הקרובות: "ביולי 2021 נחתם הסכם היסטורי על אמנה בדבר מיסוי חברות רב-לאומיות גדולות, הקובעת שיעורי מינימום לתשלומי המס של חברות כאלה, כנראה כבר בשנת 2023. עד כה הצטרפו להסכם כ-140 מדינות ובהן ישראל. מהלך זה עשוי לרסן את 'המירוץ לתחתית' של שיעורי המס בתחרות על המיקום ורישום ההכנסות של חברות וחשוב שישראל תכניס את השינויים הנדרשים במערכת המס".
עוד נכתב בדו"ח בהתייחס למשבר הקורונה, כי השלכותיה של מגפת הקורונה על הפעילות ועל המדיניות הכלכלית לאורך השנה נותרו מהותיות. שיעורי ההתחסנות הנרחבים אפשרו לממשלה החל מסוף הרבעון הראשון ב-2021 לנקוט במדיניות שמיקדה את המגבלות על הפעילות הכלכלית בענפים ובפעילויות מסוימים. זאת לעיתים תוך הבחנה בין מחוסנים ללא-מחוסנים.
"השפעתה של המגפה על הפעילות בענפי המשק לא הייתה אחידה. הפעילות בענפי התחבורה, אירוח ואוכל ואמנות ובידור נותרה נמוכה מרמתה לפני המשבר".
כמו כן, משבחים בבנק ישראל את הממשלה החדשה על כי אישרה תקציב וחוק הסדרים לראשונה מאז מרץ 2018: "אישור התקציב בממשלה בקיץ ולקראת סוף השנה בכנסת, לאחר שהממשלה התנהלה במשך יותר משנתיים ללא תקציב מאושר, תמך בהפחתת אי-הוודאות בניהול המדיניות התקציבית".
עוד מציין הדו"ח, כי חזרתו ההדרגתית של המשק לפעילות והשיפור המהיר בתעסוקה אפשרו להסיר בהדרגה את מרבית צעדי ההתערבות המיוחדים שהופעלו עם פרוץ המשבר - התמיכות התקציביות הנרחבות והשימוש בכלי מדיניות מוניטרית מיוחדים.
בדו"ח עדיין לא מובעת דאגה מהאינפלציה בישראל והכלכלנים אף הדגישו כי בשנת 2021 "האינפלציה, חרף עלייתה, נותרה בתחומי היעד (1% עד 3%), ושיעורה בסוף השנה היה 2.8%".
עוד מדגיש הדו"ח את חשיבותו של מגזר ההיי-טק לכלכלה הישראלית, "שבלט השנה במיוחד, כאשר חלקו ביצוא גדל, והכנסות המיסים ממנו היו גבוהות. גידול פעילותו התבטא בעלייה מהירה של הביקוש לעובדים: השכר ומספר המועסקים עלו, ומספר המשרות הפנויות נסק. המגזר התאפיין גם בגידול גיוסי ההון ובהנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות בבורסה".
כלכלני בנק ישראל משבחים בדו"ח את הפעילות של הממשלות בשנים האחרונות בתחום התחבורה: "ההוצאה הציבורית על פיתוח התחבורה גדלה בשנים האחרונות, וכן בתקציב שאושר ל-2022. הגידול בתקציב הוקצה לפיתוח תשתיות תחבורה ציבורית במקום לבניית כבישים - שינוי חשוב בסדר העדיפויות של הממשלה בתחום זה".
עוד המלצה של בנק ישראל בדו"ח מתייחסת לצורך בסגירה של הפערים שנצברו בין ישראל לשאר המדינות המפותחות בפריון העבודה וברמת החיים באמצעות שיפור מתמשך של ההון האנושי והגדלת מלאי התשתיות הציבוריות. "חשוב שהממשלה תתאים את הכללים התקציביים כך שיהיה ניתן להגדיל את ההשקעה לרמה אשר תאפשר קידום מהיר של צעדים לצמצום הפערים תוך שמירה על קיימות תקציבית".
שיעור התעסוקה בחברה הערבית לא חזר לרמתו
הדו"ח מבקר את המצב בתחום התעסוקה עם דעיכת משבר הקורונה: "למרות השיפור הכולל של מצב התעסוקה במהלך שנת 2021, גם בסוף השנה מספר משקי הבית ללא מועסקים בחברה הערבית ובחמישון ההכנסה השני של כלל האוכלוסייה נותר גבוה ביחס לתקופה שלפני המשבר".
עוד ביקורת בדו"ח היא על כך שהיקף שעות ההוראה ותשלומי השכר לעובדי ההוראה בבתי הספר דוברי העברית גבוהים בשיעור ניכר בהשוואה למערכת החינוך הערבית, בכל רמה חברתית-כלכלית, למרות הצטמצמות הפערים בשנים האחרונות.
והנה המלצה מהחשובות בדו"ח - להעלות לאלתר את שכר המורים בישראל: "לנוכח רמת השכר הנמוכה של המורים בישראל בהשוואה בין-לאומית נראה שהעלאת שכרם השעתי, בפרט של המורים המתחילים, תוכל לחזק את מעמד המורה ולמשוך לתחום ההוראה מורים בעלי כישורים גבוהים. ממצא זה בולט על רקע העדר העלאת השכר לשעה ברפורמות שהופעלו עד כה, אשר התבססו רק על הגדלת תשומת העבודה של המורים ואיתה הגדלת שכרם הכולל".
פורסם לראשונה: 12:00, 29.03.22
