"שנת 2023 תאזן את השנה הקודמת מבחינת מחירי דיור. מהיום בכל תוכנית בנייה אנחנו רוצים לראות מיקרו-דירות (הכוונה לדירות בשטח עיקרי של עד 50 מ"ר, שמיועדות לצעירים, יחידים וכו', וזאת לעומת דירות קטנות ששטחן מוגדר עד 80 מ"ר - ה.צ), דיור מוגן, מעונות סטודנטים ודירות להשכרה לצמיתות. אנחנו משיקים מוצר נדל"ני חדשני, שמחד נותן מענה לצרכים המשתנים של משקי הבית בישראל, ומטפל בפיצולי הדירות מאידך. המוצר מכונה דיורית והוא יאפשר שתי כניסות בדירה אחת, כמו יחידת דיור בבתים צמודי קרקע - רק בבנייה רוויה". כך אומר רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, בריאיון ל-ynet ולממון.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
דיורית?
"אני קורא לזה דירת סבתא. הרעיון הוא שיהיה חדר שיחזיק לבד כמו דירה, בין אם מדובר ביחידת מתבגר, דירה לסבתא או לסבא או יחידה שניתן יהיה להשכיר ליחידים או לסטודנטים. דירות כאלה יוקמו בעיקר מעל מרכזים מסחריים באזורים שיש בהם תחבורה ציבורית עתירת נוסעים (במסגרת תוכניות המינהל לצמצם את תקני החניה - ה.צ)".
לאחרונה יצא אלמליח בנוהל חדש במסגרתו הוא מחייב את כל מוסדות התכנון לשלב בתוכניות הבנייה החדשות דיורית. מדובר במוצר שכבר נכלל בחלק מתוכניות הותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, שתפקידה לאשר תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מזורז, בדגש על התחדשות עירונית). כעת, נוהל מנכ"ל המינהל הוא להנחות, כאמור, את כל המוסדות לקחת בחשבון את הדיורית במסגרת השיקולים בתוכניות העתידיות.
על פי מינהל התכנון, מדובר ב"חדר או מערכת חדרים, המהווים חלק מיחידת דיור קיימת, שיכולים לשמש משק בית נפרד הכולל מקלחת, שירותים ומטבח, ובלבד שיעמדו בתנאים הבאים: שטח הדיורית לא יפחת מ-25 מ"ר, שיגזרו מתוך סך השטחים המותרים לבנייה למגורים באותו תא שטח; הדיורית תתבסס על תשתית יחידת הדיור (מיגון, חניה, מים, ביוב וחשמל); הדיורית אינה ניתנת לרישום ברשם המקרקעין (טאבו) בנפרד מיחידת הדיור; תכנון הדיורית יכלול אפשרות לפיצולה ואיחודה עם היחידה העיקרית וללא צורך בפעולת רישוי נוספת".
הדיורית מיועדת לילד שהתחתן ואין לו דירה משלו; לסבא וסבתא שרוצים לגור בצמוד; לבן רווק שרוצה לגור בנפרד מההורים; לזוג שהתגרש ומעוניין להתגורר בשתי דירות נפרדות, באופן שבו הילדים יישארו באותו בית ועוד. את הדיורית ניתן לאחד ולפצל לפי הצרכים של משק הבית, אולם היא נשענת על "דירת האם" - אין אפשרות למכור אותה.
דירה עם עוד יחידה תעלה יותר.
"שווי של דירה כזאת יהיה קצת יותר מדירה סטנדרטית. אבל משפחה שרוכשת דירת 4 חדרים ורוצה להתרחב, במקום שהיא תשפר דיור ותקנה דירה חדשה - היא תקנה מראש את הדיורית. היחידה בינתיים יכולה להכניס כסף משכירות, ובהמשך ניתן יהיה לפנות אותה לטובת המתבגר. החדר יכול גם לשמש למטפל או מטפלת למבוגרים במידת הצורך. היום הילדים מתחתנים בגיל יותר מאוחר, הרבה חוזרים להורים או מחליטים שלא להתחתן וכך יהיה להם איפה לגור. יש משפחות חד הוריות שמעוניינות לגור יחד כדי לשאת בנטל. היום חיים עד גיל מאוחר, ואם נשאר הורה אחד, הוא יכול לגור ביחידה בדירה של הילדים ולא להרגיש בודד".
אתה כבר כחצי שנה בתפקיד. מה עוד על הפרק?
"בשנת 2022 עברנו את שיא כל הזמנים באישור תוכניות לבניית דירות, עם 158 אלף יחידות דיור שאושרו לעומת יעד התכנון של המדינה, שעמד על 125 אלף יחידות דיור. השנה אנחנו נתמקד במשבר התשתיות. עד היום התעסקנו עם כמה יחידות דיור יש. מכיוון שאנחנו מבינים שיש חסמים תשתיתיים, אנחנו רוצים שהכול יהיה על השולחן – שיהיה סנכרון בין בניית הדירות לפיתוח התשתיות".
אלמליח מתייחס לפרק התשתיות בהחלטת הממשלה בנושא הדיור משנת 2017, שמטרתו לגבש מדיניות תכנון ארוכת טווח לתשתיות ולתחבורה, בדגש על תחבורה ציבורית, כחלק מההיערכות לתחזית להכפלת האוכלוסייה. עד כה קודם הנושא במחוזות תל אביב והמרכז, וכיום מתניע אלמליח את התהליך בשאר המחוזות ברחבי הארץ, כאשר המטרה העיקרית היא לזהות את פערי התשתית הנדרשים על מנת לתת מענה ליחידות הדיור שתוכננו בעתיד.
אלמליח: "אנחנו מעדכנים את התוכנית האסטרטגית לדיור לשנת 2050, כך שכל תוכנית בנייה תכלול גם את הצרכים התשתיתיים מתוך ראייה ארוכת טווח עם תכנון אסטרטגי כולל שיתייחס לכל סוגי התשתית - תחבורה, מתקני טיפול בשפכים (מט"ש), פסולת, דלקים, פטרוכימיה, אנרגיה. לכל מחוז אני אעמיד צוות עם ראייה ארוכת טווח לשלוש השנים הקרובות שיתמקד בסנכרון התשתיות. המטרה היא שלא נגיע למצב שבו שכונות מגורים מחכות לתשתיות - שזה יהיה הפוך. זה יחייב את אגף התקציבים במשרד האוצר להכניס את היד לכיס בצורה מושכלת ומבעוד מועד".
