ההחלטה להגדיל את מכסת עובדי הבניין הזרים שיכולים להגיע לישראל במסגרת הסכמים פרטיים, ולא במסגרת הסכמים בין ממשלות, אשר נקבעה בצל המחסור של קרוב ל-100 אלף פועלי בניין בצל מלחמת חרבות ברזל, ממשיכה לעורר ביקורת. ארגון קו לעובד, בשיתוף האגודה לזכויות האזרח בישראל, והקליניקה לזכויות בעבודה באוניברסיטת תל אביב, הגישו השבוע עתירה לבג"ץ נגד המדינה בגין התוכנית הממשלתית לתמרוץ והאצה של ענף הנדל"ן והבנייה למגורים, הכוללת סעיף המאפשר להגדיל את מכסת העובדים הזרים שמגיעים בהסכמים פרטיים באופן קבוע ולא זמני.
בעתירה, שהוגשה, בין היתר, נגד ממשלת ישראל, שר הבינוי והשיכון, שר הפנים, שר העבודה, הממונה על זכויות עובדים זרים ורשות האוכלוסין וההגירה, דורשים העותרים לתת צו ביניים האוסר על גיוס עובדים זרים באופן פרטי, עד להכרעה בעתירה.
העותרים מתייחסים לסעיף 1.ז. להחלטת הממשלה וטוענים כי הוא "מחבל בהישגים שנרכשו בעמל רב: הוא מכפיל באופן מבהיל את מה שאמור היה להיות חריג זמני בתחילת מלחמת חרבות ברזל – מסלול מוגבל בזמן המאפשר לגייס 10,000 מהגרי עבודה ברישיון ('עובדים זרים') לענף הבניין בלא פיקוח על אופן הגיוס ועל גביית תשלומים אסורים במסגרתו. זאת, בניגוד לכלל לפיו מהגרי עבודה בענף יגויסו אך באופן מפוקח כדי למנוע תופעות של גביית תשלומים אסורים שסופם שעבודי חוב, המובילים לניצול ואף לעבדות וסחר בבני אדם – כפי שקבע בית המשפט העליון".
עוד טוענים בעתירה כי הסעיף שולב בהחלטת הממשלה ללא דיון מקדים: "הסעיף אושר במסגרת החלטת ממשלה רחבת היקף, הנוגעת לענף הנדל"ן ושעוסקת בהיבטים שונים ומגוונים שלו. במקור, הוא לא הופיע בהצעת המחליטים, כפי שפורסמה בסדר יום הממשלה ביום חמישי ה-1.2.2024, והוא הוסף ואושר במליאת הממשלה ביום ראשון ה-4.2.2024, עם אישור ההחלטה כולה, בהליך שהוגדר בהמשך על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה כבלתי תקין, על אף אזהרות נציגי הייעוץ המשפטי שנכחו בישיבת הממשלה לפיהן הוא מעורר קשיים משפטיים משמעותיים, ועל פניו מבלי שקשיים אלו הוצגו לממשלה".
"כספים אסטרונומיים"
עוד נטען בעתירה כי "לאחר כעשור שבו דורגה ישראל בדירוג הטוב ביותר בתחום המאבק בסחר בבני אדם, כפי שהוא מפורסם מדי שנה בידי מחלקת המדינה האמריקנית, הורד דירוגה לפני כשנתיים, בעיקר בשל תופעות קשות שזוהו בהעסקת מהגרי עבודה בה, שאחת הקשות בהן היא הכספים האסטרונומיים שנגבים מהם בניגוד לדין במסגרת גיוסם לעבודה בישראל.
"על אף מאמציה של מדינת ישראל לסגור את השמיים להגירת עבודה שהגיוס לה אינו מפוקח, בתחומים מסוימים עדיין מתקיימת התופעה הידועה לשמצה שבה מבקשי עבודה עניים מגויסים לעבודה בישראל בידי 'מאכערים' בארצות מוצאם, העומדים בקשר עם גורמים ישראליים, וגובים מהם סכומי עתק הממומנים בהלוואות שמשעבדות את אותם מהגרים לעבודתם ומאיינות את כושר המיקוח שלהם".
העותרים מסבירים כי עד לאחרונה תופעה זו אפיינה בעיקר את הליך הגיוס לענף הסיעוד הביתי, לטענת הממשלה נוכח המורכבות הייחודית בו, שמאריכה את הליך הסדרת הפיקוח ומקשה על סגירת השמיים בו. זאת, בעוד שבענפי הבניין והחקלאות היא הוכחדה לחלוטין, למעט כיסים מצומצמים בהיקפם של הסדרי העסקה ייחודיים בידי חברות זרות או של "משתלמים" לחקלאות.
לטענתם, "אם עד לאחרונה נדמה שממשלת ישראל ניסתה לפחות לצמצם את אפשרויות הגיוס הבלתי מפוקח של אותם מהגרים, דומה כי בחודשים האחרונים פועלת הממשלה בכיוון ההפוך, בחסות המלחמה ותחת לחץ אדיר של גורמי גיוס ומעסיקים המעוניינים להסיר רגולציות, בניגוד להתחייבויותיה לבית המשפט הנכבד בבג"ץ ההסכמים הבילטרליים ולמחויבויותיה המשפטיות והבינלאומיות", נכתב.
לסיכום, טוענים העותרים כי כל תוצאה חיובית לא נרשמה מהגיוס הפרטי בענף: "הוא לא הקל על מצוקת כוח האדם בענף הבניין; הוא לא הסיר דרישות יסודיות כגון מיון עובדים, בדיקות רפואיות ובירור מרשם פלילי. הוא לא התברר כמהיר או יעיל יותר מהמסלול הבילטרלי. למעשה, בשלושת החודשים שחלפו מאז הותר לראשונה בענף הבניין, לא נכנסו כמעט מהגרי עבודה בענף לישראל. אין אלא להסיק מתוכן ההחלטה ומהליכי קבלתה, כי הולדתה באחת משתיים: ניסיון פופוליסטי מצד נבחרי ציבור להיחזות כמי שפועלים לשיפור היצע העובדים בענף חשוב שנפגע במלחמה; או כניעה ללחצים של גורמים שמקווים כי בחסות המלחמה יצליחו לשלשל לכיסם דמי תיווך אסורים ממהגרי עבודה, ולהסיג את הישגי הגיוס המפוקח המרשימים של ישראל עשרות שנים לאחור".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "העתירה טרם התקבלה במשרדנו, לכשתתקבל נגיב בהתאם כמקובל בבית המשפט. לגופו של עניין, נבהיר כי כלל עקרונות ההסכמים הבילטרליים ייושמו גם במסלולים הפרטיים".
