בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת דחה לאחרונה עתירה שהגיש שוכר דירה ביישוב עמוקה, שלא זכה במגרש בפרויקט ההרחבה וטען שהאגודה קבעה קריטריונים פסולים להקצאה כדי להיטיב עם ילדיהם של התושבים מתוך אפליה פסולה. השופטת עירית הוד התרשמה שקיימת הצדקה עניינית לכל אחד מהקריטריונים שנקבעו.
העתירה הוגשה בין היתר נגד רמ"י (בעלי המקרקעין), הסוכנות היהודית (הגוף המיישב), וועדת הקבלה האזורית והאגודה השיתופית של עמוקה שבגליל העליון. העותר סיפר שהיישוב מקדם פרויקט הרחבה שבמסגרתו התווספו 32 מגרשים להקצאה לאחר אישור תכנית מתאר. לצורך הקצאת המגרשים נפתח הליך של הגשת מועמדות לקבלה ליישוב. בהליך נקבעו קריטריונים לדירוג המועמדים וגיבוש המלצות.
כל מועמד קיבל ניקוד בהתאם לקריטריונים ודורג ברשימת המועמדים בהתאם לניקוד המצטבר שקיבל. העותר, שנמצא כיום ברשימת המתנה במקום שלישי, העלה טענות כנגד הקריטריונים שלפיהם דורגו הוא ויתר המועמדים.
לדבריו, במקום לבצע הגרלה בין הניגשים לפרויקט בוצע דירוג של המציעים עם הטיה לטובת חברי האגודה ובני משפחותיהם. לשיטתו, האגודה קבעה קריטריונים וטבלת דירוג בניגוד לדין, ללא סמכות, בחוסר סבירות ותוך נטייה בוטה לנפוטיזם, כלשונו. למעשה, הוסיף העותר, כל בני היישוב שהגישו בקשות להקצאה זכו לרבות אלו שהגישו את בקשתם לאחר שחלף המועד לעשות כן.
הוא הוסיף כי לאחר שעבר את משוכת ועדת הקבלה ליישוב, אין לאף גורם סמכות למנוע זאת ממנו תוך שימוש במסננות נוספות. העותר פירט כי אחד הקריטריונים שקבעה האגודה הוא שילד רווק של בעל מגרש ביישוב יועדף על פני רווק שאין להוריו מגרש ביישוב. לדבריו, אין לאגודה זכות לקבוע קריטריונים מעין אלה שאינם עומדים בעקרון השוויון.
עו"ד אפרת יוסיםהאגודה טענה מנגד כי הסמכות לקבוע המלצות במסלול הספציפי של ההרחבה הקהילתית בעמוקה ניתנה על ידי מועצת רמ"י לסוכנות. הסוכנות בתורה אימצה את הקריטריונים שהגישה לה האגודה השיתופית כדין. היא הוסיפה שהקריטריונים שנקבעו לגיטימיים, אובייקטיביים ומקדמים את הצרכים הראויים של היישוב.
ואכן, השופטת עירית הוד דחתה את העתירה. היא מצאה שקביעת הקריטריונים נעשתה בהליך מסודר לאחר שהיישוב גיבש את צרכיו, בתיאום עם הסוכנות ובאישורה. היא ציינה כי מרשימת הצרכים שהגישה האגודה עולה שהיא ביקשה להבטיח מגורים ביישוב לטווח ארוך. מדובר בצורך סביר ולגיטימי במיוחד ביישוב קטן, שתחלופה גדולה של המתיישבים משליכה על תפקודו ומצבו. כך, מובנת העדיפות שניתנה למשפחות עם ילדים על פני רווקים.
כמו כן, נקבע צורך של הכרות עם היישוב וכמיהה לגור בו. לצורך כך נקבעו קריטריונים לגבי שתי אוכלוסיות רלוונטיות, ילדי עמוקה ותושבי עמוקה שמתגוררים במקום חמש שנים ומעלה. מדובר בדרישה הגיונית ומובנת שכן מי שנמנה על אוכלוסיות אלה מכיר את היישוב, והסיכוי שיבחר לעזוב את המקום תוך זמן קצר קטן.
בסיכומו של דבר מצאה השופטת שכל הקריטריונים שנקבעו מוצדקים מבחינה עניינית ושלא מדובר באפליה אסורה אלא בהבחנה מותרת. העותר חויב בהוצאות משפט של הסוכנות ורמ"י בסך 7,500 שקל עבור כל אחת. בנוסף הוא חויב בהוצאות האגודה השיתופית בסך 23,400 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העותר: עו"ד ד"ר ניסן שריפי
• ב"כ רמ"י: עו"ד עירין ענבר אייזנברג
• ב"כ הסוכנות: עו"ד מנחם גדרון
• ב"כ האגודה השיתופית: עו"ד אביתר גושן
• עו"ד אפרת יוסים עוסקת בדיני מקרקעין
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
