אופטימיות של ממש במשרד האוצר: שנה וחצי בלבד לאחר פרוץ מגפת הקורונה העריכו היום (ב') ראשי משרד האוצר כי הגירעון השנה יסתיים בשיעור מפתיע נמוך של 5.5% עד 5.7% ולא ב-6.7%, כפי שהעריכו קודם לכן במשרד. תחזית זו טובה גם מתחזית בנק ישראל שפורסמה רק לפני ימים אחדים על ידי נגיד בנק ישראל ולפיה הגירעון השנה יסכם ב-6.4%.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הנתון המעודד, שמתחיל להתקרב מעט למצב הגירעון ערב משבר הקורונה (כ-3.5%), נמסר בעת דיון ועדת הכספים של הכנסת שהתקיים היום (ב') לאישור מסגרת תקציב המדינה לשנים 2022-2021 לקראת ההצבעה על לאישור התקציב וחוק ההסדרים, שתתקיים בסוף השבוע הבא. עוד דווח בדיון כי למאבק בקורונה יתווספו 10 מיליארד שקל בשנת 2022, כפי שמסר אתמול לראשונה ראש הממשלה, נפתלי בנט.
ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר דנה בחוק מסגרות תקציב המדינה הקובע את תקרת הגירעון ואת שיעור הגידול המירבי בהוצאה הממשלתית ביחס להוצאה בתקציב אשתקד. הוועדה תצביע כבר מחר על אישור כל נתוני תקציב המדינה, שיוגשו לכנסת בקריאה שנייה ושלישית יחד עם חוק ההסדרים.
במסגרת תיקון של המסמך שאושר בממשלה מוצעת כעת הגדלת תקרת הגירעון וכן הגדלת מגבלת ההוצאה. כך נקבע הגירעון לשנת 2021 ל-3% (6.8% כולל הוצאות הקורונה) ותקרת הגירעון לשנת 2022 ל-3.5% (3.9% כולל הוצאות קורונה), וכן תבוצע התאמה של קצב הפחתת הגירעון בשנים הבאות.
בנוסף, קובע התיקון המוצע את שינוי אופן חישוב מגבלת ההוצאה על ידי תיקון רכיב ההצמדה שבנוסחת מגבלת ההוצאה. התיקון מציע להגדיל הן את ההוצאה המותרת והן את הגירעון המותר לצורך המשך הפעלת התכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2021 וכן בשנים הבאות, ולצורך הוצאות שונות מצד הממשלה. בנוסף, מוצע לאפשר לממשלה מתווה הדרגתי לכינוס תחזית ההוצאה לסכום ההוצאה המותרת על פי המתווה החדש.
בדברי ההסבר לחוק מצוין כי "בשים לב לצמיחה השלילית במשק בשנת 2020, אשר נבעה מהתפשטות נגיף הקורונה ופגיעתה המתמשכת בשוק העבודה ובמגזרים שונים במשק, ובשל חוסר הוודאות באשר לקצב ההתאוששות של הצמיחה ושל התעסוקה, בטווח הקצר, ישנו צורך להשהות את הכינוס לעוגנים התקציביים שאפיינו את מדיניות הממשלה בעשור הקודם, ולהציב יעדים זמניים מרחיבים יותר".
עוד צוין כי "הצעות התקציב לשנים 2021 ו-2022 מוגשות לאחר תקופה ממושכת של העדר תקציב מדינה והתנהלות של למעלה משנה וחצי על פי תקציב המשכי. מכיוון שהמחוקק לא צפה תקופה כה ממושכת של היעדר תקציב, המסגרת החוקית מצריכה מספר התאמות על מנת לאפשר התנהלות תקציבית רציפה עם חזרה לתקציב מדינה".
כץ: "בתקופות הכי קשות לא עברנו את תקרת ההוצאה"
שר האוצר לשעבר, ח"כ ישראל כץ, מתח בדיון ביקורת על שינוי הוצאות הממשלה ואמר, כי "תקרת ההוצאה אפילו בזמן הקורונה, זה דבר שהקפדנו עליו מאוד, אפילו פה בוועדת הכספים לא רצו להגיע לתקרת ההוצאה. ההנחה בכל הדיונים באוצר הייתה שתקרת ההוצאה לשנת 2021 היא מספר מוגדר, ויש פה עוד שישה מיליארד שמביאים אותם ומטילים איזו אמירה שנגיד בנק ישראל תמך בזה.
"ככל ששינו בעבר את מגבלת ההוצאה, שינו זאת בהסתמכות אחורה, עכשיו המצאתם פטנט כדי להביא עוד שישה מיליארד. איך מסתכלים על זה בעולם? חברות הדירוג ואחרים? מה הן אומרות על הדבר הזה? בתקופות הכי קשות הקפדנו לא לעבור את מגבלת תקרת ההוצאה. בנוסף ראש הממשלה הכריז על 10 מיליארד שקל לצרכי הקורונה ושזה יהיה במסגרת התקציב ולא בקופסה, מה המקורות?".
סגן הממונה על התקציבים באוצר, איתי טמקין: "בכל אחד מהתקציבים המאושרים שונה לצערנו חוק המסגרות, בכל אחד מהתקציבים האלה נגעו גם בתקרת היגרעון, וברוב התקציבים נגעו גם במגבלת ההוצאה. ברור שדרך המלך היא ללכת עם הכללים הקיימים, ולכן בכל דו"ח בינלאומי מעירים לנו על השינויים התכופים.
"לגבי יעדי הגירעון, זה כמעט מנותק מהמציאות להתייחס ליעדי הגרעון שנקבעו לפני הקורונה. לטעון או לחשוב שאפשר לרדת מ-11.6 לגרעון של 3% בשנה זה לא אפשרי. התקציב הזה נובע מההחלטה המדינית כלכלית שהתקבלה, שאומרת שבשנים 2022-2021, אנחנו עוד לא מתמודדים עם הגירעון המבני, נותנים למשק להמשיך לעבוד ולהתאושש מהקורונה, ואין כמעט העלאות מיסים".
יועמ"ש האוצר: "מטייבים בהתאם ללקחים שנלמדו"
אסי מסינג, היועץ המשפטי במשרד האוצר, הוסיף: "כלל ההוצאה שונה בעשור האחרון שלוש פעמים, מדי פעם מטייבים את הכלל בהתאם ללקחים שנלמדו. בהינתן כל הפרמטרים שאיתי דיבר עליהם, ובהתחשב במדיניות הכלכלית שאותם מבקשים לקדם כרגע, בהיעדר העלאת מיסים ובהיעדר הרצון להפחית את ההוצאה משמעותית, יש כאן את התיקון של מגבלת ההוצאה".
כץ: "כל חברי הכנסת צריכים להבין את המשמעות, התמונה צריכה להתפרס באופן אמיתי בפנינו - יש נתון לא נכון, שהדברים מבוססים על תחזית בנק ישראל. נותנים פה נימוק לא נכון לוועדת הכספים. אם אתה מוסיף שישה מיליארד שקל לשנת 2021 בגלל מרכז יעד האינפלציה, זה לא נכון. יש כאן הטעייה של הכנסת, חד וחלק. הדבר הזה חייב להיות מבוהר, עם החלטות לפני הדיון על הסעיף הזה".
גם שר האוצר לשעבר (2009 עד 2013), ח"כ יובל שטייניץ, מתח ביקורת על התקציב שהובא לוועדה: "אני רוצה להזהיר את הוועדה ואת אנשי האוצר, שתיתכן התפרצות אינפלציה חמורה בישראל ובכל העולם. אני לא מבין איך לא עוסקים בזה באוצר, ואיך לא מתכוננים כבר עכשיו לעשות חשיבה מעמיקה. יש עודפי כסף ומצד שני מצוקה ומחסור בסחורות. עודף עצום של כסף עם ירידה ביצור והסחורות, אין מתכונת טובה יותר להתפרצות אינפלציה. כשמוסיפים את ההתייקרות האנרגיה, ומחסור בחשמל בסין שמייצרת פחות, זאת מתכונת כמעט בטוחה להתפרצות אינפלציונית עולמית.
"אני לא מבין איך מזלזלים עכשיו במסגרות התקציב ובכלל ההוצאה שתמיד נחשב מקודש. כאשר הייתי שר אוצר ב-2009 היה המשבר הכלכלי הגלובלי, עשינו מאמץ כל כך גדול לשמור על כלל ההוצאה, הוספנו אחוז בודד להוצאה מול מדינות שהוסיפו עשרות אחוזים, ולאחר מכן עשינו קיצוץ פלט רחב. נהגנו באחריות, שמרנו על כלל מגבלת ההוצאה, והיינו היחידים כמעט שהעלו לנו את הדירוג ב-2014".
