אחרי שהעלה את הריבית בפעם התשיעית ברציפות ל-4.5%, הגבוהה מאז 2006, בנק ישראל פרסם גם את התחזיות המעודכנות של חטיבת המחקר שלו, שמתייחסות לראשונה להשלכות המהפכה המשפטית. בתרחיש ה"קל" יחסית של המשך חקיקת המהפכה המשפטית, צופים בבנק ישראל פגיעה של 14 מיליארד שקל בשנה בשלוש השנים הקרובות, ואילו בתרחיש החמור צופים בבנק ישראל שהמהפכה המשפטית עלולה להוביל לפגיעה מוערכת של 47.6 מיליארד שקל בממוצע בכל שנה בשלוש השנים הקרובות - ובסך הכל בכ-143 מיליארדר שקל.
"עריכת התחזית בתקופה הנוכחית כרוכה באי-ודאות ניכרת הנובעת מתהליכי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט", נכתב בסקירה. "אלו עלולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחויות הכלכליות והפיננסיות בטווח הקצר ובטווח הארוך יותר, ולכן גם על המדיניות המוניטרית שתידרש בתקופת התחזית".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
לפיכך, בבנק ישראל הציגו שני תרחישים אפשריים: תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה "מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית", ותרחיש שמציג ניתוח השלכות אפשריות במידה שיבוצעו "שינויים חוקיים ומוסדיים שילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה בייצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית".
צפו: הנגיד מתייחס למהפכה המשפטית במסיבת העיתונאים של בנק ישראל
(צילום: לע''מ)
ביחס למצב שבו נרגעת לחלוטין המחלוקת סביב המהפכה המשפטית, בבנק ישראל צופים שהתוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2.5% ב-2023 ובשיעור של 3.5% ב-2024. שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 3.9% בשנת 2023 ועל 2.3% ב-2024. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 3.4%. בנוסף, הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 4.75% בממוצע ברבעון הראשון של 2024.
"לאור אי-הוודאות הרבה במקרה שבו מתרחשים שינויי חקיקה משמעותיים המשפיעים על הכלכלה, אנו מציגים טווח רחב של גודל הפגיעה האפשרית בתוצר ושל ההשפעה על משתנים אחרים במשק. טווח זה תלוי, בין היתר, בעוצמה ובהתמדה של השינויים בפרמיית הסיכון, בשווקים ובביקושים. משכך, יש להתייחס להערכות שיוצגו להלן כאינדיקציה לסדרי הגודל של הפגיעה", נכתב בתחזית בנק ישראל.
באותו טווח התחזית של תרחיש שינויי החקיקה המשמעותיים, בבנק ישראל טוענים שאם תפיסת הציבור (השווקים הפיננסיים, המגזר הריאלי והצרכנים במשק) תהיה שיש ההשפעה מהותית של החקיקה, הפגיעה מוערכת בכ-47.6 מיליארד שקל בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הבאות (2.8% מהתוצר), כאמור. במקרה שבו ההשפעה של השינויים נחלשת מהר יחסית, הפגיעה מוערכת בכ-13.7 מיליארד שקל בכל שנה בממוצע על פני התקופה בשלוש השנים הנבחנות (0.8% מהתוצר).
בכיר בבנק ישראל: "היחלשות השקל? נורת אזהרה"
ד"ר איל ארגוב, מנהל אגף מאקרו ומדיניות המשק בחטיבת המחקר של בנק ישראל, התייחס לתחזיות בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, דקות ספורות לאחר פרסומן, וטען כי "אנחנו לא יודעים להגיד עד כמה המצב ישפיע על החלטות הריבית כי אנחנו לא יודעים לאן הדברים ילכו. אם המחלוקת המשפטית מיושבת בצורה כזו שלא נגרם נזק כלכלי נוסף נוכל לראות המשך צמיחה, אם כי מתונה יותר משנה שעברה בעקבות הדברים שקורים בעולם.
"החשש היותר גדול הוא ממצב שבו המשך התהליך יגרום לעלייה בפרמיית הסיכון, לירידה בהשקעות המקומיות ולירידה בצריכה ובייצוא. זה מצב שעלול לגרום לנזק כלכלי ארוך יותר ועמוק יותר שתלוי במידה מאוד גדולה באיך השווקים יתפסו את התהליכים שקורים כאן בהקשר החקיקה", טען ארגוב והדגיש כי מדובר כרגע בהערכות קצרות טווח של עד שלוש שנים.
באשר לצפי להמשך העלאות הריבית, אמר ארגוב כי "בסופו של דבר, אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בציבור כי המחירים עולים, הערך של הכסף יורד וההכנסה נשחקת. זה בעצם הפרמטר שנותן לנו לראות כמה אנחנו צריכים להעלות את הריבית. זה נכון שהריבית משפיעה על האינפלציה בפיגור מסוים ולכן אנחנו זהירים כדי לא להעלות יותר מדי, אבל אנחנו רואים שהאינפלציה עדיין לא יורדת בקצב שחשבנו ולכן נדרשת העלאת ריבית נוספת.
"כיום אנחנו חושבים שאנחנו יותר קרובים לריבית הסופית בה נצטרך להתייצב לתקופה מסוימת ולכן אתה רוצה לגשש בזהירות יותר ולהעלות ברבע אחוז ולא בחצי. אם אתה רחוק ממקום מסוים אתה יכול לרוץ, אבל ככל שאתה מתקרב אתה צריך להאט. אם אני אומר שתי העלאות של רבע אחוז אז יש לי עוד זמין להחליט לגבי ההעלאה הבאה, לעומת העלאה של חצי אחוז כיום שהיא ודאית. נצטרך לקבל את ההחלטה על הרבה הבא ונוכל לבחון אותה מחדש - יכול להיות שנדרש מעבר לזה ויכול להיות שלא, אבל נקבל את ההחלטה בזמן אמת על בסיס נתונים נוספים".
באשר להיחלשות המשמעותית של השקל בחודשים האחרונים ברקע המשך החקיקה, טען ארגוב כי "במהלך החודשים האחרונים היו עליות וירידות. אנחנו מתייחסים להיחלשות של השקל, לביצועי חסר ולעלייה בתשואות. אני חושב שזו איזושהי נורת אזהרה. לאחרונה אני חושב שראינו קצת רגיעה בשקל כשנראה שאולי המחלוקת המשפטית הולכת למקום של אולי יישוב קצת יותר רגוע, אבל זה באמת אחד הסימנים שלנו לאיך השווקים תופסים את ההתקדמות".
