"הייתה שנה קשה אבל אני עדיין מאמין שהכלכלה פה מדהימה"

רונן אגסי || מנכ"ל מגדל ביטוח ופיננסים
"אמרתי לא פעם בשנה האחרונה ואני עדיין מאמין - הכלכלה פה מדהימה, ומי שמסתכל לאורך זמן רואה איך בעשור האחרון התל"ג לנפש בישראל עלה מכ-38 אלף דולר לכ-50 אלף דולר. בדימוי עסקי, אפשר להשוות את ישראל לחברה עסקית שיש לה כוח פנימי בלתי רגיל, והיא צומחת, יוזמת ומחדשת. לעיתים סובלת מבעיות ניהוליות, אך הקסם ממשיך לקרות", אומר רונן אגסי, מנכ"ל מגדל ביטוח ופיננסים.
5 צפייה בגלריה
רונן אגסי, מנכ"ל מגדל
רונן אגסי, מנכ"ל מגדל
רונן אגסי, מנכ"ל מגדל
(צילום: ניקולה וסטהפל)
ובכל זאת, בשנה האחרונה מאתגר מאוד. "מה שקורה בשנה וחצי האחרונות קשה מאוד גם ברמה האישית וגם ברמה הכללית. החל מהרפורמה המשפטית ועד המלחמה. שני האירועים פגעו ביכולת הכלכלית של ישראל. הרפורמה הרחיקה השקעות, והמלחמה העצימה וגרמה להשפעות ישירות, גלובלית ומקומית, ולא תמיד ההתמודדות איתן הייתה מדויקת".
ובכל זאת הוא אופטימי: "אנחנו מפגינים, גם בזמנים הקשים, גמישות מחשבתית, יכולת לתקן תוך כדי תנועה, לכידות והצטופפות השורות. אלה כוחות פנימיים שנמצאים איתנו גם בדברים הפשוטים שאנחנו עושים. וחשוב שנזכור שמלחמה הוא מצב שיש לו סוף".
כשאני שואלת את אגסי מה למד על עצמו ברמה האישית בשנה הזו, כמה לא מפתיע שגם הוא, כמו יתר המנכ"לים המרואיינים, עונה ב"אנחנו". כשאני מתארת לו את התבנית החוזרת הזאת הוא צוחק ואומר: "הקו בין החברות שאנחנו מנהלים לבינינו הוא מאוד מטושטש. כל אחד מאיתנו מביא את עצמו לתוך הארגון, שהוא יישות חיה. חברה זה אנשים ותרבות ועשייה, אבל ושמחה. וכשאני אומר אנחנו אני מתכוון גם לחברים שלי המנכ"לים. היום אני יודע לומר, ממקום עמוק, שגם ברמה האישית, גם ברמת החברה, וגם ברמת המדינה, גילינו את החוסן שלנו. אף אחד מאיתנו לא חווה אירוע כזה ולא ידע כמה עוצמה יש לנו. כמו רבים, גם אנחנו התעוררנו ב-8 באוקטובר לחברה שיש בה פצועים, חטופים וחללים".
הגעתם למשרד בכלל? "כן, אני הגעתי. בשבוע הראשון הייתי בלא מעט הלוויות. העצב גדול, אבל גילינו שלצד האובדן והמצוקה, המציאות מלאת אנרגיות ואילוצים. היינו לצד העובדים והלקוחות כמעט בכל היבט. יש למגדל 400 עובדים במרחב אשקלון, איפשרנו להם לעבוד מהבית, אבל בשבועות הראשונים זה היה בלתי אפשרי אפילו לעבוד מהבית. מאתגר להחזיר מערכת כזו למסלול של עשייה. וכאן בדיוק בא לידי ביטוי החוסן – ההתמודדות עם הצרכים, עם האובדן ועם האבל של העובדים והסוכנים. ומהר מאוד פגשנו את זה גם בצד של המבוטחים שלנו. בשבועות הראשונים צוותים הגיעו לאלמנות ולמשפחות וישבו איתם למיצוי הזכויות שלהם. פגשנו את המבוטחים במצבים הכי קשים שיש, והיה חשוב לנו להגיע ולהרגיע ולהראות שאנחנו פה ונותנים מענה".

"מקבלים קרדיט ממשקיעים"

רועי מן וערן זינמן || מייסדים ומנכ"לים משותפים של מאנדיי
ב-7 באוקטובר כמו כולנו, גם רועי מן וערן זינמן, המייסדים והמנכ"לים המשותפים של חברת מאנדיי, נכנסו להלם. לקח להם 40 דקות להבין שמדובר באירוע בסדר גודל שונה ממה שהכרנו עד היום, ועוד 30 דקות לקלוט שיש בידיהם כלי שיכול לסייע במצב הכאוטי שנוצר. מאנדיי פיתחה מערכת הפעלה שעוזרת לארגונים בניהול של משימות ופרויקטים, תקציב, לקוחות, לוגיסטיקה ועוד. ומה שטוב לארגונים בימי שגרה, מצוין לחברה אזרחית שתופסת פיקוד בזמן מלחמה, וכך נרתמו גם המנהלים וגם העובדים של מאנדיי וסייעו לחמ"לים הרבים שקמו במדינה בקצב מטורף להטמיע את המערכת ולעזור בתפעולה.
מאנדיי היא אחת מחברות ההייטק המובילות שיצאו מישראל. היא הונפקה בנאסד"ק ב-2021 ונסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-13 מיליארד דולר. השנה האחרונה הייתה מצוינת למאנדיי למרות המלחמה. המנייה שלה סיכמה עליה של יותר מ-70% בבורסה.
5 צפייה בגלריה
ערן זינמן רועי מן מייסדי מאנדיי
ערן זינמן רועי מן מייסדי מאנדיי
ערן זינמן רועי מן, מייסדי מאנדיי
(צילום: שלומי יוסף)
בעולם עדיין מאמינים בהייטק הישראלי? "כן. עכשיו חזרנו משלושה שבועות של כנסים של החברה שלנו בחו"ל, ולפעמים התחושה שיש לנו פה לא תואמת את מה שמתרחש בחוץ. בחוץ אנחנו מקבלים קרדיט ממשקיעים שמרגישים שאפשר לבנות כאן עוד חברות גדולות".
בפועל הורידו לנו את דירוג האשראי ויש חטופים בעזה ועשרות אלפי מפונים. "ברור. אבל בכל אירופה אין מה שיש בישראל מבחינת סטארטאפים, ועדיין, גם בתוך התקופה הכי קשה במדינה, המשקיעים מאוד מאמינים בהייטק שעושים פה".
רועי: "ב-2012 כשהקמנו את מאנדיי הייתה לנו שאלה אמיתית האם להקים אותה כחברה ישראלית, כי הרבה חברות אז עדיין פתחו בארצות-הברית. אבל לנו היה חשוב לשלם את המסים בארץ. היום הלכנו אחורה 15 שנה: הסטארטאפים כבר לא נפתחים בארץ, וכואב לראות את זה".
מה גיליתם על עצמכם בשנה הזו? ערן: "שיש לנו יותר עמידות גם כקולקטיב וגם ברמה האישית, שאפשר לעשות הרבה דברים משמעותיים ולתרום, ושיש לנו תחושת אחריות יותר גדולה גם כלפי האקוסיסטם של סטארטאפים וגם כלפי המדינה".

"בעכו, חיפה, נהריה והקריות – מועדוני הכושר שלנו מלאים"

קרן שתוי || מנכ"לית הולמס פלייס
"7 באוקטובר פתח שנה דרמטית, ואנחנו, בניגוד לכל מה שחשבנו שיקרה, ב-8 באוקטובר כבר פתחנו את המועדונים, כי הנחת העבודה שלנו הייתה שאנשים יצטרכו אותנו, יצטרכו לעשות כושר ולהרגיש ביחד", אומרת קרן שתוי מנכ"לית הולמס פלייס. "וראינו גידול אדיר בכמות הכניסות למועדונים. בתוך ים השאלות של איך זה קרה לנו, מה קרה לנו, איפה הילדים, איפה החטופים - היכולת להתאמן ענתה על צורך ונתנה למתאמנים מקום מפלט".
זה נמשך גם לאורך השנה? "השנה הייתה מלאה בפיקים, לצערנו בכל יום קורה משהו, וכל פיק הביא איתו יותר מתאמנים. גם בתוך כל התקפות הטילים לא סגרנו את המועדונים, בטח בצפון, שם יש התקפות טילים בלתי פוסקות. עכו, חיפה, מעלות, נהריה, הקריות – המועדונים מלאים. אנשים אומרים, 'בסדר יורים עלינו טילים, אז מה נשב בבית? לא. אם תהיה אזעקה נלך למרחב המוגן ונחזור להתאמן".
5 צפייה בגלריה
קרן שתוי
קרן שתוי
קרן שתוי, מנכ"לית הולמס פלייס
(צילום: אביגיל עוזי)
ולא רק שהרשת לא סגרה סניפים, אלא אף פתחה אתמול מועדון חדש בקריית-ביאליק, מהמקומות הכי מטווחים לאחרונה – נא בעין לנסראללה שעלה השמיימה. "אמרו לי, 'אל תפתחי, מה פתאום', אבל אמרתי, 'ברור שאני פותחת'. פתחנו בחמש, ובום, בשבע אזעקה ראשונה. אבל מה פתאום שניתן למצב לנצח אותנו? יש לנו חיים וכושר לעשות וגוף לשמור עליו. אז אנשים יצאו למרחב המוגן ואחרי האזעקה חזרו להתאמן, וזה החוסן שלנו כעם וכחברה. עכשיו כולנו כבר מרגישים ביטחון מלא בצה"ל, יש לנו הגנה אווירית ומערכת הגנה מפני טילים - ואנחנו בכל יום בשש בבוקר נפתח את המועדונים".
מה למדת על עצמך בשנה הזו? "אני עברתי גם את הקורונה בהולמס פלייס, ולא הבנתי למה סוגרים את חדרי הכושר. ולכן ב-8 באוקטובר אמרתי, 'את לא סוגרת כלום'. עליתי עם המנהלים לזום ואמרתי, 'נכון קשה, אבל צריכים אותנו', אבל ראיתי שהם במקום אחר. בסוף הבנתי שצריך לשלב את הרך עם הקשה, ומצאנו את הפתרון בכך שגם פתחנו את הסניפים למתאמנים, אבל גם התנדבנו באיסוף ציוד ותרומות למילואימניקים. כל יום מועדון אחר יצא לשטח לחלק ציוד, וככה העובדים נרתמו למאמץ, ואני למדתי שהשילוב בין הרך והנוקשה עובד טוב באירועים קיצוניים, וכאשר אני משלבת בתוך הקושי את הרגשות, זה עובד טוב. במהלך השנה איפשרנו כניסות חינם למפונים, בנינו חדר כושר במטה החטופים, ועכשיו, כשנציין שנה ל-7 באוקטובר, כל הצוותים במועדונים ילבשו חולצות צהובות, לא תהיה מוזיקה אלא רק שיעורי תמיכה בגוף ובנפש, ונקרין על המסכים את תמונות החטופים. ברור שגם אחרי שהחטופים יחזרו, היום הזה יישאר טראומה בליבו של כל ישראלי וצריך לציין אותו לנצח".

"בהוקה העולמית לא מבינים איך גם השנה אנחנו בין 3 המדינות המובילות במכירות"

מאיר קנר || מנכ"ל ניו ראן, יבואנית HOKA
"2024 מתאפיינת בצמיחה משמעותית במכירות של נעלי ספורט", אומר מאיר קנר, מנכ"ל יבואנית נעלי הריצה הטרנדיות HOKA, שהפכו ללהיט בישראל. "כמו בקורונה, אנשים עושים יותר ספורט. בחברה שלנו גויסו לוחמים לוחמים למילואים, ולמרות הכל הצלחנו להיות נוכחים בשטח, לא ויתרנו לעצמנו ביעדי מכירות והצלחנו לתת מענה שוטף לקהל ולחנויות. נסענו לחנויות בשדרות, אופקים, נתיבות, ביישובים שנושקים לקו הפינוי בצפון. למשל בכפר יאנוח בגליל יש חנות לציוד ספורט בשם אלכאמל, ששייכת לחבר ואיש יקר, השייח' דאהר עארף, שהוא גם רב סרן במילואים. אנחנו צריכים לתת לו מענה גם כאשר הוא מזמין 5 זוגות הוקה. ואנחנו לא מוותרים".
דיברת על עלייה במכירות גם בזכות לוחמי המילואים. "נכון. ראינו עלייה משמעותית ברכישה של דגמים מקטגוריית הנעליים הטקטיות שלנו".
הוקה היא חברה אמריקאית, והמלחמה היא לא רק להישאר בתודעה של השוק המקומי, אלא גם של קברניטי המותג העולמי: "למרות שישראל קצת מבודדת בתקופה הזו, אנחנו נאבקים על מקומנו מול מדינות אחרות, כי אנחנו נמדדים שם בפרמטרים העולמיים".
5 צפייה בגלריה
מאיר קנר
מאיר קנר
מאיר קנר, מנכ"ל ניו ראן, יבואנית HOKA
(צילום: גיל נחושתן)
מה אומרים הקולגות בעולם? "יש לי כל שבוע שיחת זום עם הצ'יף דיירקטור של הוקה באירופה, שאליו אנחנו שייכים, והדבר הראשון שהם מביעים זו דאגה. חצי מהשיחה היא על פוליטיקה ומה קורה ואיך אתם מתמודדים, והם לא מצליחים להבין איך למרות המצב, ישראל היא מהטופ-שלוש במכירות באירופה בערך מוחלט. הוא כל הזמן שואל, 'איך לעזאזל אתם עושים את זה גם השנה'".
עכשיו הוא פונה לשני כיווני מסחר חדשים - שוק בני הנוער ותחום הלייף סטייל. אני אומרת לו שזו בשורה מצוינת, כי הנעליים של הוקה נפלאות בתחושה אבל הנראות שלהן בהחלט זקוקה לעידון.
אז מה, אתה מכין את הנוער לאימוני הסיירת? "באופן מובהק שיעורי הגיוס ליחידות הקרביות עלה השנה, ואנחנו רואים את זה בעלייה בביקוש לנעליים המתאימות. שתו לנו את המלאי. וכמובן שאנחנו ממלאים את המכסות מחדש".
משמח אותי לשמוע על כיוון הלייף סטייל. יותר עידון ופחות דגמים מגושמים? "לחלוטין. קולקציית הלייף סטייל מבוססת על דגמי עבר אייקוניים של הוקה שעוצבו מחדש בלוק שובה עין, וזה פותח לנו דלתות ברשתות כמו טרמינל איקס, שופרא, סטורי".
ומשהו מעודד לסיום? "ברגע שנבנה כאן חברה בריאה ומלוכדת, נדע שהעתיד שלנו בטוח גם כלכלית וגם חברתית. כי חברה בריאה משפיעה על הכלכלה, וראינו את דירוגי האשראי שיורדים כאשר החברה לא במצב בריא".

"פעם מכולה מסין הייתה מגיעה תוך 21 יום, עכשיו זה לוקח גם 3 חודשים"

עופר ברק || מנכ"ל רשת הסטוק
"באישי הייתה שנה מאוד קשה, עברנו זעזוע חזק ב-7 באוקטובר", אומר עופר ברק, מנכ"ל רשת הסטוק. "בחודשיים-שלושה הראשונים פתחנו חמ"ל שהוצף בבקשות לתרומות למפונים ולחיילים, ועזרנו במה שרק אפשר. במקביל הרבה עובדים יצאו למילואים, הרבה עובדים מפונים ותמכנו בהם, ללא ספק עברנו טלטלה. בתחושה, זו השנה הכי ארוכה שהייתה לי בחיים. השנה הזו הרגישה כמו חמש שנים".
וכמנהל, מה למדת על עצמך? "במדינה שלנו כל הזמן מתמודדים עם אתגרים, אבל פה זה אתגר שונה, ואני חושב שצלחנו אותו. כולם נרתמו, כולם עשו. כל שנה אנחנו צומחים, והשנה צמחנו יותר. אולי כי לא הרבה אנשים יצאו מהארץ".
ומה עם היבוא מהמזרח? "היבוא אכן הפך להיות קשה. פעם מכולה מהודו הגיעה בעשרה ימים, עכשיו זה 60 יום. מסין הייתה מגיעה תוך 21 יום, ועכשיו זה בין 45 ל-60 יום, והיו לי גם מקרים של שלושה חודשים. זה גרם לנו לשנות את כל גלגל ההזמנות. אם פעם את הסחורה לפסח היינו מזמינים באוקטובר, עכשיו במאי-יוני סגרנו כבר את כל ההזמנות של פסח".
5 צפייה בגלריה
עופר ברק, רשת הסטוק
עופר ברק, רשת הסטוק
עופר ברק, רשת הסטוק
(צילום: סטודיו הסטוק)
הפסקתם להזמין מארצות מסוימות? "הפסקנו להזמין מטורקיה. אני לא בטוח עד כמה הישראלים מודעים כאשר סחורה שהם קונים היא טורקית. יש לא מעט יבואנים שמביאים סחורה מטורקיה, כי אין פתרונות אחרים. אבל אני החלטתי שאני מוצא פתרונות ועברתי לשווקים אחרים".
מזמינים כמעט שנה לפני – מה עם הצורך לעמוד בקצב של אופנות וטרנדים בעולם? "אנחנו כל הזמן עוקבים, הולכים לתערוכות, רואים מה חדש. אנחנו שם. אין ברירה אחרת. רק שהמצב החדש גרם להגדלת מלאי משמעותית בחברה, כי ברגע שנאלצים לעשות הזמנות לפסח ביוני, זה אומר לממן עוד שלושה חודשי מלאי. או למשל, בראש השנה הסיני השוק שם לא עובד חודש בערך. בשגרה היינו מוציאים את הסחורה מיד אחרי החג הסיני, ומקבלים אותה בזמן לפסח. השנה היינו חייבים להזמין אותה לפני החג הסיני, אז נערכנו, נסענו עוד שלוש פעמים לסין, הגדלנו את המלאים והתגברנו על המכשול".
איך הייתה עונת החזרה לבית הספר? "מדהימה, קניות החזרה לבית הספר גם התחילו השנה מוקדם מהרגיל, אולי פחדו מאיום המלחמה בצפון".
והעתיד? "אנחנו מתכננים לפתוח תשעה סניפים חדשים בחצי השנה הקרובה, חלקם אסטרטגיים מאוד במרכז הארץ, וסניף דגל בצפון".