"מאיפה הטמטום הזה שבמסגרת הפינוי של יישובים בצפון לוקחים עובדם ושולחים אותם ליישובים הרחק ממקומות העבודה שלהם? מהצפון פינו לירושלים, לעמק חפר, אי אפשר היה לשלוח אותם לעכו, לקריות? עובדים מראש הנקרה שלחו לעמק חפר ואבדו לי 19 עובדים. מי ישלם את המשכורות שלהם?", כך סיפר אלי זוגלובק, יו"ר ובעלי זוגלובק, בשיחה מהמפעל בשלומי.
עוד אמר זוגלובק: "פניתי בנושא להתאחדות התעשיינים, דיברתי עם רון תומר נשיא ההתאחדות, אמרתי לו 'זה לא אפשרי, אתם חייבים לפעול שלא יפנו עובדים לקצה אחר של הארץ', הוא אמר לי שזה בעיה של כל המפעלים בשטחים שפונו והוא עובד על זה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
60% מהעובדים עדיין מגיעים לעבודה. חלק מהמשפחות שפונו, הגברים נשארו ובאים לעבודה. היום יגיעו אלינו חבר'ה ממכינה בצפון כמתנדבים. זוגלובק מוגדר כמפעל חיוני בשעת חרום. אני נוסע כל יום מת"א למפעל בשלומי, יוצא בשש בבוקר מת"א, עם הרכבת עד לנהריה, ומשם בהסעה לשלומי, וחוזר בלילה. אני כעת לא יו"ר זוגלובק, אלא עובד בקו הייצור, מכניס קציצות למגשיות. אפשר להגיד שאנחנו יותר תורמים לחיילים מאשר מייצרים. כל יום שאנחנו מייצרים אנחנו אומרים תודה, זה לא מובן מאליו. זה ימים לא קלים לעבוד במפעל 200 מטר מהגבול עם חיזבאללה. אנחנו חשופים לגמרי, יש שריפות מירי נ"ט ברכס ההר מעלינו".
יש מחסור בעופות, המשחטות פועלות חלקית, פסטרמה זה מוצר הדגל שלכם, איך אתם מתמודדים עם אספקת חומר גלם?
"יש בעיה גדולה של חומר גלם. המזל שלנו שאנחנו נערכים לתקופות חירום. יש לנו מלאי של חזה הודו קפוא לפסטרמות לחודש, ובמקביל קונים חומר גלם מכל הבא ליד. יש בשלומי משחטה, הבעיה של המשחטות היא שעובדים לא מגיעים. בדרום המשחטה הכי גדולה, "עוף עוז", לא פעלה מספר ימים ונוצר מחסור. אני מקווה שיש לנו ממשלה מספיק אמיצה. על הצבא אני סומך, על הדרג המדיני פחות".
שמעת משהו משר הכלכלה, ממנכ"ל המשרד?
"היה נחמד לשמוע איזה מילה טובה מגורמים ממשלתיים, שמישהו מחזק אותנו. שידבר על התעשייה, איך היא נרתמת, איך היא ציונית, איך אנשים באים לעבודה בתנאים לא קלים בכלל ולמה חייבים שתתקיים פה תעשיית מזון חזקה. זה חיוני לתחושת החוסן של העורף. שמענו אותם רק שהתקיפו את תעשיית המזון הישראלית כאשמה ביוקר המחייה. אף אחד מהממשלה לא בא מאז תחילת המלחמה לראות או להציע עזרה. נכון, אפשר להגיד שהחלב בטורקיה זול יותר, אבל לא אנחנו האשמים ביוקר המחייה, ולא אנחנו קובעים אותו.
"הייתי עכשיו בסין להביא את הקו החדש לארוחות מוכנות. ראיתי באיזה תנאים קשים עובדים שם ואיך מתייחסים לעובדים, אז אפשר להבין למה יוקר המחייה גבוה כאן. תראו איך התעשייה ועובדיה נרתמים, עובדים מגיעים מנהריה משלומי מיישובי הסביבה, בתנאים לא קלים. יש לנו ביקושים אדירים לסחורה שלנו. אם הייתי יכול כעת לספק חצי מההזמנות היה טוב".
