השאלה התמידית שהכל אוהבים להביע בעניינה דעה מגיעה תמיד בתום קדנציה או שנת כהונה: האם שר האוצר הזה היה טוב או רע למשק ולמדינה? כאשר השאלה עולה בהקשר לאביגדור ליברמן, התשובה גם היא די אופיינית: תלוי את מי שואלים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עבור איווט-אביגדור לבוביץ-ליברמן, שנולד לפני 64 שנים בקישינב, מולדובה, תפקיד שר האוצר היה רק עוד תחנה בקריירה הארוכה שלו. זו החלה בליכוד כבר לפני 46 שנים, בהיותו בן 18. מאז כבר הספיק לכהן כסגן ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, שר התחבורה, שר האנרגיה, השר לתשתיות לאומיות, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובתחילת הדרך גם מנכ"ל תנועת הליכוד, מפלגה שאותה עזב בטריקת דלת. אין הרבה פוליטיקאים בישראל עם קורות חיים כאלה.
אביגדור ליברמן נכנס למשרד האוצר אחרי שנתיים של תוהו ובוהו. ארבע מערכות בחירות, ממשלות מעבר לא מתפקדות, תקציב וחוק הסדרים שנחקקו בפעם האחרונה שלוש שנים וחצי קודם לכן וצמרת משרד פגועה, שחוקה ועצבנית. כל זאת, אחרי חוסר המעש בימי ממשלת נתניהו ושר האוצר שלו, ישראל כץ, שהיה כבול בהוראת הבוס לא להעביר תקציב מדינה, כדי שהשר בני גנץ לא ימונה כעבור זמן לראש הממשלה.
המשימות שעמדו בפני ליברמן - שתכנן לכבוש את משרד האוצר במשך שנים, עד שצלחה דרכו להשיג את מבוקשו - היו רבות מאוד: המדינה נזקקה במהרה לתקציב וחוק הסדרים חדשים ומאושרים, מותאמים לתקופה של משבר הקורונה. עשרות רפורמות, שהעלו אבק במשך שנים במגירות האוצר, היו זקוקות לניעור, לאישור וליישום בשטח. מחירי הדיור זינקו ומשבר הקורונה עדיין איים על המשק.
ועוד: צמרת המשרד הייתה חייבת לחזור ולתפקד, אחרי שורת הפרישות של בכיריה, שהסתכסכו בזה אחר זה עם השר הקודם כץ, או שסבלנותם פגה לעבוד באוצר לא מתפקד. על אלה נימנו המנכ"לית קרן טרנר-אייל, ראש אגף התקציבים שאול מרידור והחשב הכללי רוני חזקיהו.
ההיפך מכץ: רגוע וקשוב בלשכה
נתחיל דווקא ביחסי האנוש. בימי השר הקודם נשמעו לא אחת הרמות קול מלשכתו של השר כץ, רבים מראשי האגפים לא הסתדרו אתו והתדמית החיובית שעמה הגיע מעשור מוצלח למדי במשרד התחבורה הפכה בעיניהם לשלילית.
דווקא ליברמן, שבתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" תמיד היטיבו לשחק אותו כאיש הקשוח, העצבני, הדופק באגרופיו בלהט על השולחן ונוזף בכל מי שנקלע לסביבתו - התגלה לבכירים המופתעים כאיש רגוע וקשוב - בניגוד לקודמו - ונטול כל מחויבויות בלתי-סבירות לראש הממשלה. "אפילו את התקציב הראה ליברמן לבנט לראשונה רק לאחר שהכל כבר גובש", סיפר לנו בכיר באוצר על מעמדו של שר האוצר, שלמעשה ניהל כל שקל במדינה בעצמאות רבה.
5 צפייה בגלריה
שר האוצר הקודם ישראל כץ (מימין) ואביגדור ליברמן. שינוי אווירה בלשכה
(צילום: קובי קואנקס ויריב כץ)
העביר תקציב וחוק הסדרים, את רפורמת החקלאות והמטרו לא
את הישגו הבולט - אישורם של תקציב מדינה גדול מאי-פעם, שקול ונטול בזבוזים, וחוק הסדרים הרחב ביותר עד כה, שכלל 40 רפורמות חשובות - לא ניתן לבטל. אולם, כאן מגיעה הביקורת הראשונה: הטיפול בחלק מאותן רפורמות היה רשלני. חל עיכוב גדול בהבאת חלקן לאישור הכנסת והדוגמה הטובה ביותר היא המסמוס של רפורמת החקלאות הרחבה וחוק המטרו כמובן.
לצד ההחמצות האלה ראוי לציין את ההצלחות: אישור העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65, לאחר 11 שנים של דיונים ודחיות, אישור רפורמות רחבות בשוק ההון, כמו הבנקאות הפתוחה, וקיום הבטחות להעלאות מיסים שעניינן אחד: בריאות האזרחים והטבת איכות הסביבה. בתוך אלה ניתן למנות את העלאת המס על משקאות ממותקים, על כלים חד-פעמיים ועל סיגריות אלקטרוניות.
הצעת החוק לפיזור הכנסת עברה, הכנסת ה- 24 התפזרה
(צילום: ערוץ כנסת)
ואם אמרנו בתחילה "תלוי את מי שואלים" - אז בהחלט היו גם מי שטענו שאלה היו כישלונותיו הגדולים: פגיעה בשכבות החלשות, במשפחות מרובות ילדים ובמגזר הדתי, שמרבים להשתמש בכלים חד-פעמיים ושותים בכמויות גדולות משקאות ממותקים.
הדיור: המחירים המשיכו להשתולל
אולם, הכישלון הגדול ביותר בתקופת השר ליברמן עד כה היה ללא כל ספק תחום הדיור. המחירים זינקו עד כדי 16.5% בשנה וארבע תוכניות דיור שהציגו ליברמן ועמיתיו, שרת הפנים איילת שקד ושר השיכון זאב אלקין, לא רק שאושרו רק בחלקן הקטן, אלא שלא עשו דבר וחצי דבר למחירי הדיור. נציין, כי מחירי הדירות עלו במרץ-אפריל השנה ב-0.9% לעומת פברואר מרץ, כך שב-12 חודשים העלייה המצטברת הגיעה לשיעור שנתי של 15.4% - נמוך מהשיעור שנרשם בחודש הקודם.
תזכורת: ליברמן במסיבת העיתונאים להצגת תוכנית הדיור
בתחום הזה נראה שההשפעה היחידה שניכרה בשטח הייתה העלאת מס הרכישה שהרחיקה חלק מהמשקיעים - תוך תיקון הטעות של הפחתת המס בימי שר האוצר כץ - והעלאות הריבית לאחרונה על ידי בנק ישראל, שגורמות כבר לחשש של רוכשי דירות שלא יוכלו לעמוד בהחזר ההלוואה.
יוקר המחיה: המוצרים התייקרו, אבל במתינות
מי שמאשים את ליברמן בשלל ההתייקרויות האחרות במשק שוגה כמובן. אין שום קשר בין התייקרות של מוצרים רבים ברחבי העולם לבין מהלכי הממשלה. כאשר עולים מחירי חומרי הגלם, מהברזל, הפלדה והנחושת, ועד לחיטה, לשמן החמניות, לתירס ולנפט, שום ממשלה לא יכולה למנוע את עליות המחירים של אלפי מוצרים ושירותים.
ודווקא כאן הצליחה הממשלה אפילו למתן מעט את ההתייקרויות. החשמל התייקר באירופה בעשרות אחוזים ובישראל בפחות מ-4%, התחבורה הציבורית ומוצרי מזון מסובסדים בפיקוח לא התייקרו כלל עד לימים האחרונים, והאינפלציה בישראל היא מהנמוכות בעולם: רק 4.1% בשנה האחרונה, לעומת, למשל, 8.6% בארה"ב ו-9.1% בבריטניה.
ליברמן שמר על קופת המדינה. בעניין זה אין עוררין, גם לא בקרב האופוזיציה, שהיו גם בה מי ששיבחו את האוצר בתחום הזה. מגירעון של יותר מ-10% הגיעה לישראל לגירעון אפס, שיא בן 14 שנים. בקופה יש אפילו עודפים של 34 מיליארד שקל בחמישה החודשים הראשונים של השנה. ליברמן לא אישר "לשפוך" כסף כמו הממשלה הקודמת, שאמנם נאלצה להוציא כסף גדול בגין משבר הקורונה, אך גם חילקה מענקים בלתי נחוצים בשווי מיליארדים לכל האזרחים.
שבר את המילה
בעניין אחד ליברמן הפתיע לרעה. במקום להבין מלכתחילה כי יש תחומים שבהם לא יוכל להיות "קמצן", הוא הבטיח שלא יבצע מהלכים מסוימים, ובסופו של דבר שבר את ה"מילה היא מילה" שלו: שכר החיילים עלה בראשית 2022, למרות שליברמן אמר שאין לו כסף לכך לפני 2023. זאת, לאחר הביקורת הקשה שספג יחד עם שר הביטחון בני גנץ בשל אישור הגדלת הפנסיות לאנשי הקבע בצה"ל בממשלה.
5 צפייה בגלריה
ליברמן חזר בו מההבטחה שימשוך את חוק עסקת החבילה אם שכר המינימום יועלה מעבר ל-100 שקל. הצגת התוכנית בנובמבר 2021
(צילום: דוברות ההסתדרות)
גם המס על הדלק הופחת, למרות שליברמן התעקש תחילה שאין כלל מקום להפחיתו. שכר המינימום במשק אומנם לא עלה כלל, בשל מחלוקות קשות עם המעסיקים, אולם ליברמן חזר בו מההבטחה החד-משמעית שימשוך את חוק עסקת החבילה אם שכר המינימום יועלה מעבר ל-100 שקל ותירץ את נסיגתו מהלאו המוחלט בכך שהתנאים השתנו בשל העלייה באינפלציה.
גם עקשנותו להעביר את כל הרפורמה בחקלאות כמקשה אחת נשברה, ואף חוק המטרו הוצא ברובו מחוק ההסדרים, למרות שאמר כי בלעדיו לא יהיה בעצם כל טעם לחוק.
בנוסף, שר האוצר ניסה גם להביא לכך שבקהילה החרדית תהיה השתתפות רבה יותר בכוח העבודה באמצעות "חוק המעונות" שיבטיח השתתפות במימון רק למי שיוצאים לעבודה, אך בלחץ המפלגות החרדיות חזר בו לאחרונה מתוכניות הדגל שלו.
יש שיגידו ש"הצלחה" נוספת נרשמה אמש (חמישי), רגע לפני פיזור הכנסת, עם האישור של פיצוי האומיקרון לעצמאים שספגו ירידה של 25% במחזוריהם בחודשים ינואר-פברואר 2022. יחד עם זאת, ניתן לטעון שכלל לא מדובר בהצלחה, אלא בסוג של התקפלות של שר האוצר, אשר כזכור לא היה מעוניין בפיצוי זה בהתחלה אך נכנע בסופו של דבר ללחצים שהופעלו עליו בנושא.
עקשנותו של ליברמן "הקמצן" שלא להגיע להסכמים נדיבים עם המתמחים בתחום הרפואה ועם המורים בתחום החינוך היא מהסיבות העיקריות למשבר המתמשך בתחומים האלה עם היציאה לממשלת מעבר, שלא תוכל לבצע בהוראת היועצת המשפטית לממשלה מהלכים מרחיקי לכת לטווח הרחוק בעת הזאת.
אז מה הציון שאפשר לתת לאביגדור ליברמן? ככתב כלכלי שסיקר את משרד האוצר ב-40 השנים האחרונות, אני יכול לומר כי בשנה שבה כיהן כשר אוצר מלא-מלא - הוא היה אחד הטובים. הבעיה תרבוץ לפתחו כעת, כאשר בשל ממשלת המעבר וחוק הבחירות יהיה שר האוצר מנוע מכל חקיקה, העלאה או הורדה של מיסים וגיבוש רפורמות חדשות. מה שהספיק לעשות עד כה - זה מה שיהיה, ולכן הציון טוב עלול להתדרדר ל"כמעט טוב" או ל"מספיק בקושי".
