מכתב האזהרה ששלחו בתחילת השבוע שרי האוצר והכלכלה למנהלי חברות המזון ומוצרי הצריכה המובילות במשק, לפיו "העלאת מחירים בעת הזו פוגעת באזרחי המדינה", עורר אומנם סערה אבל עד אמש (ג') הביא לתוצאות חלקיות בלבד: אסם הודיעה כי היא דוחה את העלאות המחירים, סנו הודיעה לפני כן כי תוריד מחירים אולם ל-ynet נודע כי היא לא תשנה את מחיר המחירון לקמעונאים, אלא תצא במבצעים, ושטראוס הבהירה שכלל לא התכוונה להעלות מחירים בזמן הזה.
בין הנמענים למכתב היו גם שמות פחות מוכרים שמסתתרים מאחורי מותגים ידועים: שסטוביץ, דיפלומט וליימן-שליסל. מדובר ביבואני מותגים שתמצאו בכל בית: פסטה ברילה, חיתולי פמפרס והוופלים של לואקר הן דוגמאות בולטות. בשסטוביץ' הגיבו אתמול לפניית השרים ואמרו "עשינו כמיטב יכולתנו על מנת למתן את עליית המחירים", בדיפלומט וליימן שליסל לא הגיבו. בראש החברות האלו עומדים אנשים שעושים הכל כדי להתרחק מאור הזרקורים, אבל משפיעים מאוד על הכיס של כולנו.
שסטוביץ: אימפריה שמגלגלת 900 מיליון שקל
שסטוביץ, חברה פרטית בבעלות יוני שסטוביץ (68), היא אחת היבואניות הבלעדיות הגדולות בארץ בתחום הטואלטיקה והקוסמטיקה. החברה הודיעה לרשתות השיווק כי בכוונתה לייקר את מוצריה בשיעור ממוצע של 7%-5%. החברה בתגובתה לשרים דוחה את ההאשמות על עליית מחירים צינית וכותבת כי "במוצרים בהם העלינו מחיר מדובר בשיעור מתון משמעותית מעליות המחיר אותן ספגנו בפועל. בפסטה ההעלאה מהווה מחצית מההעלאה שספגנו. למרות זאת, נבחן פעילויות במסגרתן נציע את מוצרינו במחירים מוזלים".
בין המותגים המפורסמים שמייבאת שסטוביץ: משחת השיניים קולגייט (שסטוביץ שולטת על 53% מהשוק בישראל), נוזל הכלים פלמוליב, מוצרי ג'ונסון אנד ג'ונסון, פסטה ברילה, אג'קס, דיאודורנט ספיד סטיק, טמפוני או-בה ועוד.
החברה מעסיקה כ-1,000 עובדים והיא בעלת מרכז לוגיסטי משוכלל באזור התעשייה קיסריה. מחזור המכירות השנתי שלה מוערך בכ-900 מיליון שקל. בשוק מעריכים כי שסטוביץ מרוויחה כ-10% עד 13% על המחזור. החברה שומרת על חשאיות ובשל היותה פרטית מעולם לא פירסמה נתונים כספיים. בעבר הייתה שסטוביץ יבואנית בלעדית של ג'ילט, יצרנית סכיני הגילוח.
יוני שסטוביץ, שמתרחק מאור הזרקורים, גר בווילה מרשימה בכפר שמריהו, ויש לו גם בית נופש בצרפת. העסק הוקם ב-1954 על ידי האב שמעון, יליד גרמניה. יוני ואחיו מיקי, שלימים נפרדו - יוני נותר בעלים יחיד - הצטרפו לאב אחרי השירות הצבאי. רמת החיים שעלתה בארץ הפכה את העסק לאימפריה.
ב-2011 נכנסה שסטוביץ גם לתחום המזון, רכשה את מפעל מנה, והיא בעלת המותג "מאסטר שף". בנוסף קיבלה את הזיכיון הבלעדי לפסטה ברילה. בתחום הבשמים והקוסמטיקה מייבאת שסטוביץ מותגים כמו דולצה וגבאנה, מיו מיו, סיסילי, מון בלאן, רבלון, ועוד. בגלל חוזקה בשוק משחות השיניים והדטרגנטים והיותה יבואנית בלעדית היא עלתה לא פעם על כוונת רשות התחרות בגלל תלונות על מחירים גבוהים ביחס לחו"ל, אך לא הוכרזה עד היום כמונופול.
הממונה על רשות התחרות היוצאת, מיכל הלפרין, פתחה לפני שלוש שנים בחקירה נגד שסטוביץ בגין תלונות לפיהן החברה מנסה לבלום יבוא מקביל שמתחרה בה. שסטוביץ ערערה בפני בית הדין לתחרות וזכתה חלקית.
דיפלומט: חילקה דיבידנד של 121 מיליון שקל
חברת דיפלומט היא חברה בורסאית מהשנה שעברה, יבואנית וחברת ההפצה הגדולה בישראל למוצרי צריכה. החברה היא בבעלות המייסד נעם וימן (70) ושותפיו, משפחת מנדל מארה"ב. דיפלומט הודיעה על שורה של העלאות מחירים במוצרים שהיא מייבאת. בין השאר, טונה סטארקיסט תתייקר ב-4.5%, קטשופ היינץ יתייקר ב-4.6%, קורנפלקס של קלוגס ב-6.5%, מותג הקפה ג'ייקובס ב-7%, חטיף פרינגלס ב-7.8%, פסטה פרימיום RUMMO ב-15% ומוצרי חרדל דיז'ון ב-16%.
דיפלומט מפיצה את כל מוצרי פרוקטר אנד גמבל בישראל, כולל פמפרס, אבקת הכביסה אריאל, טמפקס וסכיני גילוח ג'ילט, לצד פעילות עצמאית בתחום המזון, שכוללת גם את סויה קיקומן, שוקולד מילקה, ועוד. היא גם מפיצה של ביונד, ההמבורגר הצמחוני.
מחזור המכירות השנתי של דיפלומט הסתכם ב-2020 ב-2.69 מיליארד שקל, כשהרווח עמד על 74.5 מיליון שקל. ב-2021 הנפיק וימן את דיפלומט בבורסה, וגייס 300 מיליון שקל מהציבור תמורת 20% מהמניות. שוויה של דיפלומט בבורסה 1.7 מיליארד שקל והוא מחזיק 40% ממניותיה.
על סמך הצלחתה בישראל החברה הקימה פעילות דומה בחו"ל: בגיאורגיה, בקפריסין ובדרום-אפריקה. וימן מתרחק מהתקשורת, והוא הצליח לשמור שנים על חשאיות בנוגע לביצועי החברה, למרות גודלה.
דיפלומט חילקה בשנה שעברה לבעלי מניותיה דיבידנד בסך של 121 מיליון שקל, בנוסף למענק בסך 11.5 מיליון שקיבל נעם וימן המשמש גם כמנכ"ל.
וימן, מתגורר בווילה בצהלה והתחיל מעסק משפחתי שהקים אביו יצחק, מפעל לסכיני גילוח בשם בונד, שהתפרסם כאשר הצליח לגייס את רפי נלסון לפרסומת והוא גילח את זקנו המפורסם. כשאביו של יוני שסטוביץ החל לייבא את ג'ילט - בונד נסגר, ודיפלומט עברה להפצה ויבוא. אחרי שירות כקצין בסיירת שקד הצטרף נעם לאביו בסוף שנות ה-80, וחתם על הסכם ליבוא בלעדי של מוצרי פרוקטר אנד גמבל בישראל. לאחרונה היה אחד משורה של נחקרים ברשות התחרות על חשד לכאורה של תיאום עליות מחירים.
ליימן-שליסל: מכירות של 500 מיליון שקל
חברת ליימן-שליסל, שבבעלות בני הדודים חובשי הכיפות מוני ליימן וראובן שליסל (68), היא היבואנית מהגדולות בישראל למתוקים בכלל ויבואנית בלעדית של מותגים פופולריים כמו לואקר, מנטוס, הרשי'ס, טופיפי, ועוד. בבעלותה גם מותג הפיצוחים קליית גת, 50% מסיטונאית המזון מעיין, ו-50% ממפעל המזון טעמי הגליל. החברה הודיעה לאחרונה שתעלה את מחירי מוצריה בממוצע של 5%. גם היא מסרבת למסור מה היתה תגובתה למכתב השרים.
החברה היא משפחתית ופרטית לא מפרסמת נתונים כספיים. מחזור המכירות השנתי שלה מוערך בכ-500 מיליון שקל ב-2020, שנת הקורונה, לעומת מחזור בסך 443 מיליון שקל בלבד ב-2018. היא אחת מעשר חברות המזון הגדולות בארץ ונחשבת רווחית מאוד. בשוק המזון מעריכים את הרווח שלה בכ-7%-8% מהמחזור.
שליסל מתגורר במגדל בתל-אביב, ליימן מתגורר בווילה ברמת-חן. שניהם דור שלישי בעסק. ראובן משמש גם כיו"ר ענף המזון וכסגן נשיא איגוד לשכות המסחר.
ליימן-שליסל נוסדה לפני 101 שנה בברלין. חיה וצבי הירש ליימן, הסבתא והסבא של מוני וראובן, היו בעלי חנות ממתקים ברחוב הראשי בברלין, ובשנות ה-20 שיווקו לראשונה מותג ממתקים בינלאומי, המסטיקים של ריגלי. בברלין נולדו להם ברוך, אביו של מוני, ויפה, שלימים התחתנה עם אברהם שליסל, אביו של ראובן.
עם עליית הנאצים עלתה המשפחה לארץ ופתחה חנות ממתקים ברחוב אלנבי בתל-אביב. ב-1955 נכנסו לעסק ברוך ליימן וגיסו אברהם שליסל, כשפתחו חנות סיטונאית ברחוב נחלת בנימין, שסיפקה ממתקים לקיוסקים ולמכולות בתל-אביב. ב-1964, כשהממשלה התירה לייבא מזון מחו"ל, החלה המשפחה לייבא את המותגים טובלרון, מנטוס, מסטיק ריגלי, שוקולד מרסי, טופיפי וסוכריות חמאה ורטרס. ב-1968 קיבלו את הזיכיון על פררו רושה, ובהמשך את הזיכיון הבלעדי למוצרי לואקר. בתחילת שנות האלפיים הקימה מערך הפצה עצמאי לשוק הקמעוני.
