בית משפט השלום בהרצליה דחה לאחרונה חברה שבבעלותה בניין בשוק הכרמל בתל אביב, שתבעה לפנות דייר מוגן בטענה שפלש למקום. השופט גלעד הס הבהיר כי הדייר מחזיק בחלק מהנכס כדין וההפרה היחידה שביצע לאורך יותר מ-45 שנים הייתה כשהשכיר אותו לזמן קצר ללא אישור, כשחלה בסרטן. הוא קבע שהדייר יפצה את החברה ב-25 אלף שקל, אבל חייב אותה בהוצאות משפט של 35 אלף שקל. כלומר, בסופו של דבר היא זו שתשלם על הגשת התביעה.
החברה רכשה את הבניין ב-2016 וכשנה לאחר מכן הגישה באמצעות עו"ד נעם ברם תביעת פינוי נגד אב ושני בניו שמפעילים במקום עסק לפירוק ואחסון בשר. הטענה העיקרית הייתה שהם פלשו לנכס ומחזיקים בו שלא כדין.
הנתבעים, שיוצגו באמצעות עו"ד אורי נוה, טענו מנגד כי מדובר בעסק ששכר הסב המנוח בשכירות מוגנת עוד ב-1975, ולאחר שהלך לעולמו האב נכנס לנעליו. מאז ועד היום, למעט תקופה קצרה שבה נאלץ להשכיר אותו כיוון שחלה בסרטן, פועל בו העסק בהתאם להסכם.
החברה השיבה שגם בהנחה שחלק מהנכס הושכר כדין, הנתבעים פלשו לשטח נוסף שמעולם לא הושכר להם. מעבר לכך, היא טענה שיש הצדקה לפנות אותם בכל זאת, משום שלאורך השנים הפרו את הסכם השכירות, בין היתר כשהשכירו את המקום ללא אישור ונטשו אותו לפני 17 שנה.
השופט גלעד הס קבע כי האב נחשב לדייר מוגן בחנות בגודל 12 מ"ר על פי הסכם שכירות תקף שנחתם ב-1975. צוין כי אמנם הוא השתמש בשטח נוסף מבלי שנחתם לגביו הסכם, אבל העובדה שבמשך עשרות שנים אף אחד לא דרש ממנו לפנות את המקום מעידה שקיבל רשות להשתמש בו. לפיכך, לכל היותר, רשאית התובעת לפנות אותו מהחלק העודף.
בפסק הדין נמתחה ביקורת על כך שהתובעת טענה לנטישת הנכס: לא רק שהיא סתרה טענות אחרות שלה, אלא שהיא גם לא הציגה כל ראיה לנטישה, ועדותו של הנתבע על הפעילות במקום הייתה אמינה ולא נסתרה.
עם זאת, השופט קיבל את הטענה שב-2015, כשהנתבע חלה בסרטן ולא יכול היה לעבוד, הוא השכיר את הנכס להפעלת מסעדה ללא אישור מהבעלים. עם זאת, נקבע כי בנסיבות הכוללות לא מדובר בהפרה שמצדיקה פינוי.
"כאשר אנו מדברים על שנה אחת של הפרה מתוך כ-45 שנות שכירות, כאשר ההפרה נעשתה עקב אילוץ רפואי ולא מרדיפת ממון וכאשר זו תוקנה זה מכבר, פינוי הנתבע 4 ושלילת זכותו כדייר מוגן אינה צודקת ויש לתת לו סעד מן הצדק", כתב.
בסיכומו של דבר קבע השופט שהנתבע יפצה את החברה על ההפרה ב-25 אלף שקל ויפנה את השטח החורג. עם זאת, מאחר שהטענה המרכזית של התובעת נדחתה והשופט התרשם שנהגה בחוסר תום לב, היא חויבה בהוצאות של 35 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד נעם ברם
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אורי נוה
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
