למרות האינפלציה והחשש של הציבור מהמצב הכלכלי, מי שדווקא מרוצים הם היצואנים. על פי נתוני מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, נרשמה עלייה של 22% בייצוא בחציון הראשון לשנת 2022 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בנוסף, היצואנים נהנים מתחילת השנה מעליית שער הדולר ביחס לשקל, שפירושו תוספת של 15% לתמורה בשקלים שמתקבלת מחו"ל עבור הסחורות או השירותים שסיפקו.
יצוא הסחורות והשירותים הישראלי הסתכם בחציון הראשון של השנה בכ-82 מיליארד דולר, צמיחה של כ-22.3% לעומת החציון הראשון של 2021. ברבעון הראשון נרשמה צמיחה נאה מאוד של כ-27%, אם כי ברבעון השני הייתה התמתנות, אבל עדיין נרשמה צמיחה של כ-17.6% לעומת הרבעון השני של 2021.
הצמיחה נזקפת בעיקר לייצוא השירותים, בעיקר שירותי מחשוב וייעוץ, שגדל ב-31% בהשוואה לחציון אשתקד, שירותים עסקיים שגדלו ב-17%, שירותים בעולם המחשבים שצמחו ב-16% ועלייה משמעותית בשירותי התחבורה, בעיקר שירותי שינוע ימי של צים, שצמחו ב79%.
עוד ניתן לראות שסקטור התיירות התאושש מאז מגפת הקורונה: ערך יצוא שירותי התיירות בחציון הראשון של 2022 היה גבוה יותר מסך כל יצוא שירותי תיירות בשנת 2021 יחד, ועמד על 3.2 מיליארד דולר.
זו השנה השנייה בה יצוא השירותים גדול יותר מייצוא הסחורות, שם ניתן לראות המשך ההתאוששות ממגפת הקורונה וצמיחה של כ-18% בחציון הראשון בייצוא הסחורות (בניכוי ענף היהלומים, שצמח בעצמו ב-19.4%).
מניתוח יצוא הסחורות (ללא יהלומים) בחלוקה גיאוגרפית, ניתן לראות כי בחציון הראשון של 2022, עיקר היצוא, כ-40%, מופנה לשווקי אירופה, 32% לאמריקה וכ-26% לאסיה. על פי הנתונים, שוקי יצוא רבים חוו בחציון הראשון של השנה צמיחה מרשימה, ביניהם ניתן לציין את הייצוא לאיחוד האירופי שצמח בכ-25%, הייצוא לאירלנד צמח ב-151%, קפריסין ב-126%, יוון ב-76%. הייצוא לארה"ב צמח ב-8%. כמו כן, נרשמה צמיחה יפה בייצוא לטורקיה של 25% כתוצאה מהתחממות היחסים בין המדינות.
לראשונה: שותפות בין חברה ישראלית לתאגיד ממרוקו
גניגר מפעלי פלסטיק, יצרנית צנרת השקיה וטפטפות ומפיצה מוצרים לחקלאות, תשתף פעולה עם תאגיד מרוקני, שהיקף מכירותיו השנתי כ-200 מיליון דולר, להקמת מפעל יצור משותף בקזבלנקה. המפעל ייצר יריעות לחממות וכיסויי קרקע. צפי המכירות מוערך בכ-15 מיליון דולר.
יש לציין כי עד לאחרונה לא אפשרה מרוקו יבוא ישיר מישראל לתחומה של תשומות חקלאיות, והחברות הישראליות נאלצו לייצא אליה באמצעות חברות בנות שלהן בחו"ל. בעקבות הסכמי אברהם השתנו היחסים עם מרוקו, לטובה.
המפעל יוקם בשותפות שווה עם התאגיד המרוקני, שלצד היותו יצרן של מערכות השקיה, הוא גם מוביל בתחום ההפצה של תשומות חקלאיות.
שוק החקלאות במרוקו נמצא בזינוק, משום שחלק מייצור ירקות באירופה עובר למרוקו בעקבות העלויות הזולות יותר במדינה, בעיקר של כוח אדם ואנרגיה (מרוקו מייצאת חשמל לאירופה, בעיקר לספרד, בזכות השקעות גדולות שביצעה באנרגיה חלופית ועודף בייצור חשמל). מימון ההקמה יתחלק באופן שווה בין גניגר לחברה המרוקנית, באמצעות הזרמת הון מהבעלים וכן מימון בנקאי מקומי במרוקו.
פאביו קאהן, מנכ"ל גניגר: "הפשרת היחסים בין המדינות יצרה אקלים נוח לשיתופי פעולה, ואני גאה בכך שגניגר היא מהחברות הראשונות אשר מקימה מיזם משותף במרוקו עם חברה מקומית מובילה בתחומה. אני סמוך ובטוח שהשילוב של טכנולוגיה ישראלית בתחומי החקלאות, לצד יכולות הייצור והמכירה של השותף המרוקני, יביאו להצלחת המיזם".
