בית משפט השלום בראשון לציון קיבל לאחרונה בקשה של אב לשניים המאושפז במחלקה לתשושי נפש בבית חולים סיעודי, לקבלת הפטר מחוב מזונות לביטוח הלאומי. השופטת דר להב קבעה כי לנוכח מצבו הבריאותי והכלכלי, מדובר במקרה חריג המצדיק מתן הפטר גם על חוב מזונות.
המבקש, כיום בן 64, היה בעברו הומלס ומכור לטיפה המרה. הכנסתו היחידה היא קצבת נכות זעומה שרובה הולכת לבית החולים שבו הוא מאושפז. בשנת 2000 הוא התגרש מאשתו לאחר שהביא עמה לעולם שני ילדים, איתם הוא לא בקשר מזה שנים רבות. במהלך השנים הוא נמנע מלשלם מזונות לילדיו והביטוח הלאומי עשה זאת במקומו. במאי 2020 ניתן לבקשתו צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. במסגרת ההליך ביטוח לאומי הגיש נגדו שתי תביעות חוב בסכום כולל של 236,280 שקל.
כשנתיים לאחר מכן, בשל היעדר פוטנציאל השתכרות והיעדר נכסים, ניתן ליחיד הפטר לאלתר מכל חובותיו, למעט מחוב המזונות. בהמשך לכך המבקש עתר גם למחיקת חוב המזונות. בבקשה שהגיש הוא טען כי אין לו כלום בעולם – לא משפחה, לא חברים לא רכוש ולא משכורת, וגם אין צפי לשיקומו. לדבריו, הוא חי מקצבה של 1,057 שקל בחודש (לאחר ניכוי התשלום לבית החולים) ודחיית בקשתו להפטר תוביל לפגיעה בזכותו לקיום אנושי מינימלי בכבוד.
מנגד טען הביטוח הלאומי שקבלת הבקשה תוביל לפגיעה בכספי הציבור. המוסד הסביר שבמסגרת הסכם, 2,000 השקלים המנוכים מקצבת המבקש לא משולמים לבית החולים אלא משמשים לכיסוי חוב המזונות, כך שהפטר יהיה חסר תועלת כלפי המבקש (שאחרת ישלם את הסכום לבית החולים) ויפגע בקופה הציבורית.
ביטוח לאומי הדגיש שהמבקש הפך לנכה רק ב-2020, בעוד שהמזונות שולמו על ידי המוסד למשפחתו משנת 2000 ועד 2013, כך שאין קשר בין הנכות לבין היווצרות החוב. הממונה על חדלות פירעון סבר כמו המבקש כי אין תוחלת בניהול ההליך, והמליץ על מתן ההפטר.
השופטת להב ציינה כי אף שבדרך כלל לא יינתן הפטר מחוב מזונות, הרי שבמקרים חריגים ויוצאי דופן הדבר אפשרי, בכפוף לשני תנאים: שהחוב נצבר בתום לב ושאין צפי לשיפור במצבו של החייב.
בהקשר לכך היא לא נותרה אדישה לנסיבות חייו העגומות של המבקש שמנעו ממנו לטענתו לשאת בתשלום המזונות. היא הסבירה שמדובר באדם מבוגר יחסית שבעברו גר ברחוב, היה מכור לאלכוהול וכיום סובל מבעיות בריאות חמורות שהצריכו למנות לו אפוטרופוס.
היא הדגישה שהיותו הומלס או אלכוהוליסט בעברו לא מנקה אותו לגמרי מהפגם המוסרי שדבק בו לנוכח אי קיום חובתו הבסיסית לילדיו – תשלום מזונותיהם. עם זאת, היא כתבה שבהסתכלות כוללת ורחבה על מצבו של המבקש לא נראה שהוא תכנן במזיד לצבור חובות, אלא הם נצברו בתום לב.
ביחס למצבו הכלכלי של המבקש ציינה השופטת כי "אין לו כל כושר השתכרות עתידי ואין לו נכסים כלשהם ואף לא משפחה שתתמוך בו". היעדר הנכסים בשילוב המצב הבריאותי שלא מאפשר למבקש להגדיל הכנסות הובילו את השופטת למסקנה שמדובר במקרה חריג המצדיק להחיל את ההפטר על חוב המזונות. טענת הביטוח הלאומי שההפטר יפגע בקופה הציבורית נדחתה בנימוק שהיא לא הוכחה כנדרש.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד איריס מיטל
• ב"כ הביטוח הלאומי: עו"ד יהודה אדרעי
• עו"ד דינה סרי עוסקת בחדלות פירעון
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
