ברמלה, המצויה בדירוג סוציו-אקונומי נמוך (ברמה 4), ההוצאה על הימורי ספורט לנפש היא הגבוהה ביותר בארץ, ועומדת על 1,212 שקל בשנה לכל אדם בממוצע - כמעט פי שניים מהערים שמדורגות אחריה. כך מתברר מדו"ח שהוצג היום (ג') בדיון של ועדת הכספים של הכנסת, שבו אושר תקציב המועצה להימורים בספורט להסדר ההימורים לשנת 2022, וכן נבחנו הנתונים לשנת 2021.
אחרי רמלה בדירוג הערים שבהן ממוצע המכירות לנפש היה הגבוה ביותר בשנת 2021 מדורגות חולון ואשדוד, עם 685 ו-678 שקל שהוציא כל אדם המתגורר באותן ערים בשנת 2021. מדובר בסכומים גבוהים במיוחד, בעיקר בשל העובדה ששיעור המהמרים בישראל עומד על 14% לפי אותו דו"ח, כך שבהנחה שרוב תושבי רמלה, חולון, אשדוד וערים נוספות אינם מהמרים - הסכום שמוציאים המהמרים גבוה הרבה יותר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד עולה מהדו"ח כי בסכום המכירות לשנת 2021 בסך הכל (ולא לנפש) מובילה תל אביב עם קרוב ל-225 מיליון שקל שהציבור הוציא על הימורי ספורט בשנה, אחריה אשדוד עם סכום של 121 מיליון שקל, ירושלים עם 114 מיליון, חולון עם 109 מיליון, באר שבע עם 98 מיליון, נתניה עם 96 מיליון, ראשון לציון עם 82 מיליון, פתח תקווה עם 80 מיליון, רמת גן עם 77 מיליון ורמלה עם 68 מיליון – אולם, בהיותה עיר עם 56 תושבים בלבד, היא המובילה בישראל בסכום שהוצא על הימורים לנפש.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר קרא למועצה לבחון את נתוני הערים בשנים האחרונות בדגש על רמלה, ולהגיש את כלל נתוני הערים לבחינת הוועדה: "ההימורים הינם עניין בעייתי, אני מבין שיש שוק שחור ולולא הסדרה יהיה ואקום, אך הנושא מצריך מעקב וטיפול, כולל הסתייעות ברשויות המקומיות".
על המצב ברמלה אמר: "נתון מדאיג, מדובר בסכום מאוד גבוה לעיר שמדורגת 4 בלמ"ס".
בטוטו ציינו כי מדובר בנתון שנתי, וכי כמות התחנות בעיר אינה גדולה יותר מערים אחרות, וכי אין עידוד לרכישה, וכי ייתכן שגם אנשים שאינם תושבי העיר מהמרים בעיר, בתחנות שרכשו מוניטין. עוד ציינו בארגון כי פעילות המועצה אינה מכוונת לאוכלוסיה בדרוג סוציו-אקונומי נמוך, וכי כ-65% מהכנסות המועצה מגיעות מישובים בדירוג 5 ומעלה של הלמ"ס.
התקציב ל-2022: 3.26 מיליארד שקל
בתוך כך, ועדת הכספים אישרה את תקציב המועצה להסדר ההימורים לשנת 2022, לא לפני שהוצגו שאלות נוספות לראשי המועצה בדבר ההימורים ההולכים וגוברים ברחבי המדינה ובעיקר בישובים עם רמה סוציו-אקונומית נמוכה.
תקציב המועצה לשנת 2022 שאושר עומד על 3.26 מיליארד שקל, והוא גבוה ב-8.7% מהתקציב בשנת 2020 וב-14.4% מהתקציב בשנת 2021. ההכנסות בניכוי פרסים הצפויות בשנת 2022 הן 1.04 מיליארד שקל, גידול של 12.7% משנת 2021. הרווח הצפוי בשנת 2022 הוא כ-589 מיליון שקל, גידול של 11.1% משנת 2020 ו-17.4% משנת 2021.
על פי חוק, מועברים רווחי המועצה לציבור באמצעות אוצר המדינה, עפ"י מדרגות, כך שיעור העברת הכספים לציבור בשנת 2022 צפוי להיות 87.7% ממחזור המועצה.
דווקא ב-2021, שהייתה כולה בצל משבר הקורונה, הייתה שנת הימורים עם שיעור גבוה יותר משנצפה. תקציב המועצה לשנת 2021 היה 2.85 מיליארד שקל, כאשר בפועל בוצע 3.13 מיליארד שקל, שיעור ביצוע של 109.9%. התקציב המקורי של הכנסות המועצה בניכוי פרסים היה 925.1 מיליון שקל ובפועל בוצעו 1.02 מיליארד שקל, שיעור ביצוע של 109.8%.
רווחי המועצה הצפויים לשנת 2021 היו כ-501.7 מיליון שקל ובפועל הגיעו לכ-630 מיליון שקל, כלומר שיעור ביצוע של 125.6%. שיעור הרווח מתוך ההכנסות בשנת 2021 היה 20.1%.
לפי הדו"ח: 80% מהמהמרים בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה
בהמשך הדיון, נציגי המועצה הציגו את פרופיל מהמרי הספורט בישראל, שלפיו מדובר בבעלי השכלה ורמת הכנסה מעל הממוצע: על פי הנתונים, מהמרי הספורט מהווים 14% מכלל האוכלוסייה, 60% מהם בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית, 80% בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה, 92% גברים, 91% צופים במשחק ספורט לפחות פעם בחודש ו-28% מהם הינם בגילאי 31-40.
בנוסף הוצגו ימי ההימורים המניבים ביותר לטוטו בשנת 2021, ובראשם ה-24 לאוקטובר, עם מכירות של למעלה מ-18.5 מיליון שקל, כאשר במוקד עמדו מספר משחקים פופולאריים בליגות הכדורגל המובילות: ברצלונה - ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד – ליברפול, ואינטר – יובנטוס.
בטוטו הבהירו כי אין קשר בין ימי חלוקת קצבאות ביטוח לאומי לגובה המכירות, וכי היצע אירועי הספורט בכל יום נתון הוא הגורם שמשפיע בצורה הגדולה ביותר על המכירות, כאשר ימי ראשון בהם יש היצע גדול של משחקי כדורגל וכדורסל הם ימי המכירות המובילים, עם ממוצע מכירות הגבוה ב- 50% מממוצע המכירות בימי חלוקת הקצבאות.
לשאלת יו"ר הוועדה הציגו בטוטו כי ישנה מגמת עלייה במכירות האון ליין של הטוטו: כ-22 אחוז מכירות באונליין ו-78 אחוז מכירות פיזיות בשנת 2021, כאשר ב-2016 נתח האונליין עמד על 15%. וכי נכון לשנת 2021, בישראל 1,496 תחנות, כאשר מאז 2010 אין גידול במספר התחנות.
