בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה בקשת רשות ערעור שהגישה אישה על פסיקה שפטרה את בעלה לשעבר מתשלום של שנים למזונות לילדיהם. השופט נפתלי שילה חייב אותו בכ-400 אלף שקל.
בשנת 2001 ניתן פסק דין המחייב את האב בתשלום מזונות. לטענת האם הוא לא שילם לה החל מ-2004 ולכן היא פתחה ב-2011 תיק הוצאה לפועל. הבירור בתיק עוכב לנוכח כניסת האב להליך פשיטת רגל שבסופו קיבל הפטר על חובותיו. אלא שהאם לא ויתרה והגישה לתיק פשיטת הרגל תביעת חוב בגין המזונות, כאשר באוגוסט 2021 אישר הנאמן חוב מזונות של 406,251 שקל. במקביל עודכן החוב גם בתיק ההוצאה לפועל.
1 צפייה בגלריה
גירושים גירושין פרידה ריב אילוס אילוסטרציה
גירושים גירושין פרידה ריב אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
באיחור של כשנה וחצי הגיש האב להוצאה לפועל בקשה שבה טען שהאם אינה יכולה לגבות את חוב המזונות ללא אישור מבית המשפט. לדבריו, מאחר שמדובר בחוב שנוצר יותר משנתיים לפני פתיחת התיק, סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) מחייב לקבל אישור טרם נקיטת הליכי הגבייה.
רשמת ההוצאה לפועל דחתה את הבקשה בנימוק שהאב ידע על חוב המזונות לאורך השנים מבלי שהתכחש אליו, כך שניכר כי ויתר על זכות הטיעון בעניינו.
האב ערער על החלטת הרשמת – וזכה. בית המשפט למשפחה קבע שבהתאם לסעיף 11(ב) חוב המזונות יאופס למעט השנתיים שקדמו לפתיחת התיק. מכאן בקשת רשות הערעור שהוגשה למחוזי בדצמבר האחרון, שבה טענה האם כי האב היה מודע לאורך השנים לתיק ההוצאה לפועל נגדו כך שניסיונו להתנער ממנו כעת מהווה חוסר תום לב קיצוני. לדבריה, לנוכח בחירתו שלא לערער על הכרעת הנאמן בתיק פשיטת הרגל – איבד בעלה לשעבר את זכותו לטעון שנשייתה מוגבלת בהתאם לסעיף 11(ב).
עו"ד עדי חןעו"ד עדי חןאבי חן
מנגד טען האב שהלכה למעשה גרושתו זנחה את הליכי הגבייה במשך כעשור, ולכן אם היא מעוניינת לחדשם עליה לקבל אישור מבית המשפט. לשיטתו, פסק הדין נכון ואין להתערב בו.
הפינג-פונג השיפוטי הסתיים בהכרעת השופט שילה שלפיה גביית המזונות במקרה זה אינה מותנית באישור בית משפט. לדבריו, צודקת האם בטענתה כי מאחר שהאב לא ערער על הכרעת החוב מטעם הנאמן, הרי שמדובר בחוב חלוט שלא ניתן לפתוח אותו מחדש.
למעלה מן הצורך ציין השופט שהוא נמנה על האסכולה הגורסת שסעיף 11(ב) אינו חל על הורים שמשלמים את מזונותיהם מכוח הדין האישי, וגם מסיבה זו יש לקבל את עמדת האם. יתרה מזאת, אפילו לשיטת אלה שסבורים שהסעיף כן חל – החובה לפנות בבקשת "פרעתי" בגין התקופה שקדמה לשנתיים מוטלת על הטוען לכך (האב), ולא על הזוכה (האם).
בנסיבות אלה קבע השופט כי יש להעניק לאם רשות ערעור ולקבל את הערעור באופן שפסק דינו של בית המשפט למשפחה יבוטל ואילו החלטת רשמת ההוצאה לפועל תיוותר על כנה. האב חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערערת: עו"ד נוי ויצמן • ב"כ המשיב: עו"ד קארין ישראל • עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין