בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה כנפגעת עבודה באישה שנפצעה באופן חמור בתאונת קורקינט בדרכה חזרה לביתה מאירוע של החברה שבה עבדה. השופטת דורי ספיבק קבע כך חרף הודאתה ששתתה אלכוהול במסיבה ולמרות מכתב השחרור מבית החולים שלפיו היא הייתה בגילופין.
מדובר בבת 37 שעבדה כאנליסטית סיכון בחברת פינטק. בשלהי 2022 היא השתתפה באירוע גיבוש לעובדים ומנהלים ברחוב מנחם בגין בתל אביב. בהזמנה לאירוע צוין כי מדובר במסיבת ריקודים עם אלכוהול רב. המסיבה הסתיימה סביב 2:00 בלילה והיא ניסתה להזמין מונית באפליקציה כדי לשוב הביתה.
לטענתה, לאחר שהזמנותיה בוטלו שוב ושוב, בשעה 3:00 היא שכרה קורקינט חשמלי והחלה ברכיבה לכיוון ביתה. סמוך למקום מגוריה היא איבדה שליטה על הקורקינט, התנגשה ברכב חונה ונפצעה.
היא הובהלה לבית החולים איכילוב, ובעקבות הידרדרות במצבה נאלצו הרופאים לערוך ניתוח חירום שבמסגרתו כרתו את כלייתה הימנית. במכתב השחרור מבית החולים נרשם שהיא התקבלה למיון לאחר "תאונת קורקינט תחת השפעת אלכוהול".
בהמשך פנתה האנליסטית לביטוח לאומי כדי שיכיר בתאונת הקורקינט כתאונת עבודה, אך נדחתה. בתביעה שהגישה לבית הדין בדצמבר שעבר היא טענה שאמנם שתתה באירוע, אולם מדובר היה בכמות אלכוהול מדודה ובכל אופן חלפו יותר משעתיים מאז הלגימה האחרונה ועד להתנגשות.
מנגד, ביטוח לאומי פקפק בגרסתה וטען שהיא לקחה על עצמה סיכון בלתי סביר בכך שנהגה על הקורקינט בגילופין. לשיטתו, בנסיבות אלה אין הצדקה להכיר בתאונת הקורקינט כתאונת עבודה.
אבל השופט ספיבק דחה את הטענה שהתובעת נטלה על עצמה סיכון בלתי סביר. על רקע הרישום בהזמנה למסיבה, שאינו מותיר מקום לספק לגבי אופי האירוע, הוא הדגיש שמצופה היה מהמשתתפים בה - ובפרט מהתובעת - לשתות אלכוהול, והשתייה כשלעצמה לא מהווה נטילת סיכון בלתי סביר המנתקת את הקשר הסיבתי.
כך או כך, ועל רקע עדות התובעת וחברתה לעבודה על כך ששתתה באופן מדוד, וכי חלפה כשעה וחצי מלגימתה האחרונה ועד לתחילת הרכיבה, התרשם השופט שבפועל שתיית האלכוהול לא מנעה מהתובעת את כשירותה לרכוב על הקורקינט: "יותר סביר בעינינו כי הגורם לתאונה הוא 'סיכוני דרך', וזאת בשים לב לכך שכידוע קורקינט חשמלי הוא כלי תחבורה המועד יותר לתאונות מאחרים".
לכך הוסיף את העובדה שברישומי מד"א מהפינוי לבית החולים לא נרשם שהתובעת הייתה תחת השפעת אלכוהול. אמנם במכתב השחרור מבית החולים הדבר כן נכתב, אלא שלדברי השופט קשה להסתמך עליו כראיה בעלת משקל, שכן חסרים בו פרטים מהותיים כגון מקור הקביעה שהתובעת הייתה שתויה (האם מדובר בבדיקת דם, ריח של משקאות חריפים וכיוצא באלה), זהות הגורם המאבחן ועוד.
השופט כתב כי "על אף שמדובר במקרה שיש בו טיעונים חזקים לכאן ולכאן", הוא קיבל לבסוף את התביעה וקבע כי תאונת הקורקינט היא תאונת עבודה. ביטוח לאומי חויב לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד שירז רזניק ועו"ד אביב זיסו
• ב"כ הנתבע: עו"ד נועם מימון ועו"ד גל אברג'יל
• עו"ד שי נתן עוסק בביטוח לאומי
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
