בכניסה לסניף קרפור בנתניה ביום ראשון השבוע אני נתקלת בערימת אננסים גדולה בתוך מכל עץ שמעליו רשום: "24.90 שקל". "תראי את המחיר", אומר לי אורי קילשטיין, מנכ"ל קרפור ישראל, "במקומות אחרים הוא נמכר גם ב-40-38 שקל. כאן שמים אותו על במה בכניסה ומבליטים את המחיר. זוהי שיטת קרפור. לא להחביא דיל טוב. בעתיד נייבא ונוריד עוד מחירים".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אני חשה תחושת דז'ה-וו: באננס זול נתקלנו שנינו יחד במאי 2016 בכניסה לסניף ענק של וול-מארט בניו ג'רזי. היינו שלושה – איציק אברכהן, אז מנכ"ל שופרסל הכל-יכול, קילשטיין, אז משנה למנכ"ל בשופרסל, ואני, במסגרת משלחת עיתונאים שיצאה לארה"ב לקראת השקת מותג התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) של שופרסל, מוצר שכשל. ביקשתי אז לסייר ולראות סופר של וול-מארט מבעד לעיניהם של אלופי ידע מעולם הקמעונאות. כבר בכניסה התנפלו שניהם על האננס וחשפו בפניי מדוע האננס נמכר אז בישראל במחירים גבוהים עד להרגיז, ואיך יום אחד הם שואפים להצליח להוזיל אותו.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מאז חלו שינויים – במיסוי, בהגבלות היבוא – הפער מול מחירי חו"ל ירד, אבל החתול השחור שעבר לאחרונה בין קילשטיין לאברכהן הוא בגודל של פיל. איש משלושתנו לא שיער אז שקילשטיין, בן טיפוחיו של אברכהן, יהיה המתחרה שלו שיציג לישראלים את האננס במחיר אטרקטיבי גם בהשוואה לשופרסל (29.90 שקל), וינהל מול רשתות השיווק בארץ מלחמת חורמה על ליבו של הצרכן תחת הכובע של מנכ"ל קרפור ישראל.
קילשטיין, שחשב שהוא הולך להיות המנכ"ל הבא של שופרסל אחרי אברכהן, עמד בעשרת החודשים האחרונים בראש אחד המבצעים הגדולים והמסקרנים של הקמעונאות בישראל: הפיכת עשרות סניפים של מגה ויינות ביתן, חלקם מיושנים, חלקם דועכים, לגרסה הישראלית של הענק הצרפתי המקצועי והמדויק בביצועיו, שהוא הרשת החמישית בגודלה בעולם. ליווינו אותו בשבוע האחרון, של השקת הרשת.
קילשטיין מפוכח, אנליטי, אמביציוזי, אשף טבלאות אקסל, אבל בחודשים האחרונים הוא בילה הרבה ברצפת המכירה. "כל השנים הייתי מוכוון מספרים, פלנוגרמות (תכנון ממוחשב של מרחב קמעונאי – ש"ח), ספקים. חשוב היה לי ללמוד. עכשיו אני גם מבין מה חש לקוח שמסתובב עם עגלת קניות. תפיסת העולם של הרשתות והצרכנים השתנתה בגלל הגידול באי-קומרס (מכירות אונליין). לכן חשוב להקל על הצרכן. למשל, לא למקם את החלב בסוף החנות כדי שיחרוש קודם את כולה. מהצרפתים למדתי גם איך מדגישים מבצעים", הוא מסביר, ומבטו קולט לפתע שטור אחד של מדפים ארוך מדי. "כאן צריך לקצר כדי שלא יהיה צפוף לעבור", הוא מורה למנהל הסניף, מצביע בדיוק עד היכן, וממשיך.
"שינויים שברשתות אחרות נמשכים חודש-חודשיים, נעשים אצלנו היום תוך יומיים – החלפת קו מקררים, החלפת קופות. עד סוף השנה נהפוך עוד 50-30 סניפים לשלנו, כשגם עלויות ההסבה הצטמצמו – מאות אלפי שקלים ולא מיליונים לסניף. כל החברים אמרו לי שזה בלתי אפשרי. קיבלנו אוניית משא, שמתנהגת היום כמו סירת מרוץ".
קילשטיין (50) התחיל את הקריירה שלו כמנהל מותג חטיפים באסם, עבר להיות אנליסט בחברת הייעוץ מקנזי, ובילה עשר שנים בשופרסל, בה טיפס עד לתפקיד משנה למנכ"ל ועזב ב-2021 כשהתברר שלא יהיה מנכ"ל במהרה. אברכהן הבהיר אז שברצונו להמשיך כמנכ"ל עוד כמה שנים (אך בפועל הגיע להתנגשות עם היו"ר יקי ודמני, התפטר ואחר כך חזר כיו"ר). כשלא מונה למנכ"ל, עבר קילשטיין לנהל את רשת קניוני עזריאלי, וכעבור שנה, במקביל לטלטולים והמלחמות המסועפות והמתוקשרות ברשת שופרסל, עלתה מועמדותו בשנית למנכ"ל הרשת, אבל הוא בחר במפתיע לקבל את תפקיד מנכ"ל יינות ביתן, ובפועל מנכ"ל קרפור ישראל.
כשהוא נכנס לסניף נתניה בשעת בוקר ביום ראשון, הוא שולף מצלמה, מצלם ושולח. לזלקינדים, שיראו. "אלמלא דני ומייקי זלקינד (בעלי אלקטרה, זכיינית קרפור - ש"ח) הדבר לא היה קורה. יכולותיהם הן שהביאו את קרפור לארץ. רק בגללם ניתן היה לבצע את ההשקעות ולהביא את בנק הפועלים, ויזה, כ.א.ל, לייצר לחברה מעגל עסקי וללכת על המהלך בכל הכוח. הכרתי כאן אנשים. צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה, למשל. אנחנו שונים מאוד כטיפוסים. אני יורד לפרטים, יש אומרים צנטרליסט, אוהב את העבודה הסיזיפית, לפתור בעיות. צביקה הוא איש המכירות הטוב מסוגו עם קשרים בכל המגזרים וגם בעולם".
אנחנו עוברים בסניף הגדול, וקילשטיין לא מוותר ובודק כל טור מדפים. בעשרת הימים האחרונים הוא חרש עם צוות של עשרה עובדים את רצפות המכירה של כל הסניפים.
להשקת קרפור הגיעה מצרפת משלחת כמעט חסרת תקדים בהיסטוריה של הרשת. ראש הממשלה נתניהו וראש האופוזיציה לפיד התכתשו מי הביא את הרשת לישראל. ספקים שזילזלו בך מדברים אחרת. פתיחת הרשת הפכה לשיח ציבורי. איך לא משתכרים מהכוח?
"היהירות והזחיחות באות בשלב האחרון לפני הדעיכה של חברות מצליחות, ואני זוכר זאת תמיד. זהו שלב מסוכן, כשאתה חושב שאף אחד לא יכול ללמד אותך, לא שם לב שהפכת לאיטי יותר, ויום אחד נשמט השטיח מתחת לרגליך. חלק מהדרך להימנע מזה הוא להקיף את עצמך באנשים שיש להם מה להגיד ולהתווכח איתך. כולם יודעים שאני לא אוהב את היס-מנים. אני נמצא בקרפור על תנאי – שאוכל לעשות את מה שאני חושב לנכון. לא אקבל הנחיות שאני לא מאמין בהן. כן להקשיב, לא להיות יס-מן. אם זה לא יהיה, אני חוזר לאביתר (בנו הצעיר, בן 8.5), לילדים, לבית ולאלגרה (אשתו), ולא מסתכל אחורה וגם לא חוזר יותר להיות שכיר".
ההחלטה לבחור בקרפור, אותה קיבל ביוני לפני שנה, הייתה אחת הדרמטיות בחייו. לראשונה הוא משתף: "זה היה שלושה שבועות לפני שאיציק היה אמור להיבחר ליו"ר שופרסל. גם בעבר איציק היה בעל הבית ללא מצרים, אבל בסיטואציה שנוצרה בחברה, עם הדומיננטיות של איציק ומול הדירקטוריון שעבר חוויה קשה, חשבתי ששיקול הדעת ומרחב הפעולה שלי כמנכ"ל לא יהיו דומים למה שהיו בשנים הקודמות, כשעשינו יחד דברים גדולים כמו פיתוח האונליין והמותג הפרטי. אחרי ביקור בסניפי קרפור בצרפת עם האחים זלקינד וצביקה (שווימר), הרגשתי שיש לי הזדמנות לעשות משהו חד-פעמי שאני יכול להתאים לו. ידעתי שמול הפוטנציאל העצום, גם הסיכון עבורי עצום. בחרתי באפשרות להיות חלק מצוות שיביא משהו חדש, אחרי שהתייעצתי עם אלגרה, שהיא סמנכ"לית מערכות מידע באמדוקס. הגעתי לאיציק הביתה לפגישה בארבע עיניים. היה לא פשוט לאכזב אותו, אבל לא הייתה לי ברירה.
"כשנכנסתי לקרפור ב-1 ביולי, רק סניף אחד, בכיכר דיזנגוף, הוסב ל'סופר' (מהדורת הביניים של קרפור – ש"ח). מהר מאוד הגעתי למסקנה שאנחנו חייבים לפתוח מסה קריטית של סניפים אם אנחנו רוצים לחולל שינוי אמיתי. כשאמרתי שצריך להסב עשרה סניפים עד ראש השנה, שצריך להזמין 30,000 מ"ר מרצפות – התוכנית נשמעה לכולם משהו בין אומץ לטירוף. בחודשים האחרונים נתתי את כולי. הבנתי שכדי להצליח אני חייב להראות דוגמה אישית בלתי מתפשרת עד הקצה. אין ארוחות צהריים ואין יום שישי ולא מוצ"ש. בעבר לא היה בוקר שבו לא קמתי לריצה. הפסקתי לרוץ. ועליתי במשקל (מחייך). וקיצצתי בזמן היומי שהקדשתי לאביתר. אבל אני מקפיד כשאני מגיע הביתה להקדיש שעה להכין איתו משהו ביחד. למדנו לאפות פיצות בטאבון, כשיונתן בן ה-14 מביא את כישוריו. שני הגדולים, יואב (17.5) ונועה (19) שבצבא, מספקים תובנות על קרפור בעיקר בטיקטוק".
בענף לא פירגנו יותר מדי לכניסת קרפור.
"כל הזמן שמעתי כמה ולמה זה לא יעבוד, כשהמעצבנים ביותר היו אלו שמדברים בכפל לשון. הצהירו - אני בעד התחרות שטובה לצרכן, אבל זילזלו בנו בריאיונות בתקשורת. אבל כשהבאתי משהו חדש או במחיר אטרקטיבי, העתיקו בטירוף. יוחננוף אמר בריאיון אצלכם: 'קרפור לא יעבוד'. רמי לוי זילזל. אבל אני רואה את אנשיהם נכנסים לחנויות שלנו ובודקים. צוותים של רמי לוי נכנסו לאחרונה לחנויות בנתניה, באור יהודה, תשאלו עובדים".
עברתי על רשימת כל 344 מוצרי המזון מהמותג הפרטי שהבאתם, חלקם וריאציות שונות לאותו מוצר בטעמים. חסרים מוצרים רבים מליבת סל הסופרמרקט – שמן קנולה, מרקים, טונה, ירקות קפואים, מיונז, קטשופ.
"חלק מהמוצרים שאת מציינת עדיין לא הגיעו לארץ מסיבות כשרות או לוגיסטיקה, וחלק כי אינם מוכרים לקרפור הצרפתית. הטונה בקופסאות למשל – מוצר אדיר אצלנו, הם לא מכירים. נבחן אפשרות לעשות משהו עם ספק מקומי. כל צריכת הסלמון בצרפת היא של סלמון טרי. שאלו אותנו למה צריך קפוא? איתרנו את אחד המפעלים שמספק להם סלמון טרי ושיש לו גם קו ייצור של סלמון קפוא, ועובדים שם על נושא הכשרות. ירקות קפואים מתעכבים מסיבות כשרות: קרפור רוכשת ממפעלים שמייצרים על אותו קו גם מוצרים לא כשרים. בקטשופ יש בעיה עם הספק, המיונז בטיפול. בשמן קנולה אנחנו עדיין נמצאים בהסכמים קודמים, שמכתיבים מכסות.
"השקנו את הרשת עם מסה קריטית של 1,000 מוצרים. מהם 450 הם מוצרי מזון, ניקוי וטואלטיקה. עוד 150 מקטגוריה זו נמצאים בקנה, ונעמוד על 600 תוך שבועות. אני מניח שעד ראש השנה נהיה עם 700, ובאפריל בשנה הבאה עם 1,500. שלא לדבר על עולם הנון-פוד (מוצרים שאינם מזון) שעוד יגדל. בספטמבר יגיעו הצעצועים, שאני מנסה להקדים לאוגוסט".
בהקשר הזה צריך לציין שד"ר דנה טבת, מומחית להתנהגות צרכנים מאוניברסיטת רייכמן שביקרה לבקשתנו בסניף עירוני ובסניף היפר של קרפור אחרי הפתיחה, טוענת כי הגדלת המגוון היא קריטית לרשת: "כרגע התחושה בסניף היא מעורבת, חצי צרפתי חצי לא. בסניף העירוני הקטן בולטת הרבה יותר כמות מוצרי קרפור, שמעניקה תחושה של וואו. בסניף הגדול הם הולכים לאיבוד. מי שנכנס לסניף מצפה לחוויה אחרת ממה שהכיר, וגם למחירים".
כמה עצמאות קיבלת מקרפור?
"קרפור היא רשת בשליטה גבוהה: היא קובעת סטנדרטים מינימליים ומצפה מהזכיין לעמוד בהם בשורה ארוכה של קריטריונים בתחומים שונים. לא עמדת בהם, לא ייתנו לך לפתוח. למשל, תאורה: העוצמה והגוון של התאורה נמדדים בעשרות נקודות בסניף. לא דומה התאורה על העוף, שגווניה ורודים יותר, לזו שעל הבקר, שגווניה אדמדמים. את התפוחים מאירים בלבן, שייראו אדומים יותר. יש קריטריונים לגבי חוזק המרצפות – להבטיח שלא יישברו לעיתים קרובות".
כולם מדברים על קרפור כמורידת המחירים של המדינה, אבל אתם לא הכי זולים.
"את מוצ"ש האחרון הקדשתי למחירים, עברתי על 16,287 פריטים, בחשיבה מה אני רוצה לחדד, ולא בפעם הראשונה (להפוך את המחירים לטובים יותר, להתאים אותם לאזור, לייצר פערים נכונים מול המתחרים ועוד). בישראל יש ארבעה שחקני דיסקאונט אמיתיים: רמי לוי, אושר עד, יש חסד ויוחננוף, שהפערים ביניהם הם של אחוזים בודדים. בקבוצה השנייה של הדיסקאונט נמצאות בין השאר מחסני השוק, ויקטורי, חצי חינם, שופרסל דיל ועוד. המחירים בשופרסל דיל עלו הרבה מאז שעזבתי, אולי בגלל הצורך ברווחיות. חנויות הדיסקאונט של קרפור יהיו במקום הראשון בקבוצה השנייה. זולות יותר משופרסל דיל, אבל לא מרמי לוי, עם סחורה באיכות הרבה יותר טובה, ירקות למשל. האיש (רמי לוי) עובד על להיות זול ומגיב לנו על כל מחיר. כבר ביום ראשון הוא שינה מחירים של עשרות מוצרים. אחרי הפתיחה הוסיף עוד עשרות הוזלות. אנחנו נאתגר אותו, ונהיה זולים משמעותית משופרסל דיל".
גם בקטגוריה של החנויות השכונתיות רמי לוי הוא ללא ספק הכי זול בשכונה.
"אני מתכוון להביא את 'קרפור סיטי' להיות במחירים מהזולים ביותר באזור של כל חנות, בין רמי לוי לשופרסל שלי. רמי לוי כבודו במקומו מונח, אבל לנו יש עולמות שאין לו. עם ישראל יכריע בסופו של דבר, ואנחנו נעקוב עד כמה אנחנו אטרקטיביים עבורו".
תהיו יקרים ב־20%-25% מול צרפת.
"אל תשכחי ששם המע"מ על מזון הוא 5% ואצלנו 17%. מעבר למע"מ אני משלם על המוצרים עוד 12%, כולל הובלה. כדי להוזיל מוצרים אני הולך להביא ביבוא מקביל מוצרים שהישראלים משלמים עליהם ב-60% יותר מאשר הצרפתים. נתחיל במוצרי ניקיון, שכבר נמצאים בדרך במסגרת פיילוט, כמו סבון כלים פיירי".
מה תיחשב הצלחה בעיניך?
"ברמת הסניפים הפרמטר יהיה עלייה במכירות למ"ר. יינות ביתן מוכרת רבע ממה שמוכר רמי לוי, שליש מהמכר של שופרסל, וכ-60% ממה שמוכרים ויקטורי ויוחננוף. אני רוצה להקטין משמעותית את הפערים. כל הגדלה של המכר ביותר מ-20%-25% על כל מקבץ הסניפים – תהיה בעיניי הצלחה. הפוטנציאל גדול הרבה יותר. את התוצאות נראה מהר יחסית".
עקב אכילס שלכם הוא השירות. איך לוקחים עובדים ותיקים של ביתן ומגה, שני שבטים שהתישו אחד את השני, ומגבשים אותם לצוות שנותן שירות ברמה גבוהה, כאשר הם משתכרים שכר מינימום?
"לקחנו את מנהלי הסניפים הטובים ביותר של יינות וביתן ומגה כדי לנהל את סניפי קרפור, עבדנו על לכידות בין העובדים. הצלחנו ברוב הסניפים. בנינו מחלקת גיוס כוח אדם והדרכה ברמות מדהימות. יש לנו דרך ארוכה, אבל כשאני מסתובב בסניפים אני רואה אנשים עם ברק בעיניים, שיודעים שהם צריכים לשנות די.אן.איי. אני מקווה שתרגישי תרבות חדשה של 'הלקוח הוא הבוס'. אנחנו אומרים לעובדים: 'אתה רואה אמא עם ילד על הידיים, או מישהו בסניף שמחזיק מוצרים בידיים, תביא להם עגלה. אתה עובר ורואה לכלוך על הרצפה, תרים".
ד"ר טבת מבחינה בשני סוגי צרכנים בולטים בעולם הסופרמרקטים: "יש צרכנים מוטי מחיר, שאצלם בולטת נטייה גבוהה יותר לרכוש מותג פרטי. הקבוצה השנייה הם צרכנים מוטי חוויה – שמחפשים את חו"ל, את הריגוש, נוחות הקנייה ואיכות השירות. וכאן יש יתרון למותג הפרטי של רשת כמו קרפור, והם יהיו מוכנים לשלם מעט יותר על המותג הפרטי שלה מול המותגים הישראלים".
כשאני שואלת את קילשטיין מה היתרון של קרפור בתחום חוויית הקנייה הוא אומר: "ההתפתחות האדירה של עולם האפייה בישראל נותרה מחוץ לסופרמרקטים. אולי כי הרשת הגדולה, שופרסל, מקבלת את אספקתה בלעדית ממאפיית גדרון, שעובדת עם קווי ייצור כמו אלו שהיו לפני 20 שנה. אני רוצה ללכת קדימה בכל הכוח, אתגר לא פשוט – בטריות המאפים ובהורדת המחירים. בחודש האחרון שוהה בישראל צוות של קונדיטורים שמתדרך את העובדים".
נפלא אבל איפה הקרואסונים הצרפתיים? המקרונים?
"הקרואסונים כבר הגיעו ארצה, וממתינים בנמל חיפה (ביום הפתיחה השבוע הם עדיין לא הגיעו לחנויות, ואילו על המקרונים אמרו לי אנשי קרפור כי המפעל שאופה אותם אופה באותו קו ייצור מוצרים לא כשרים, והתוכנית היא להעביר אותו לייצור מקרונים בימי שני בכל שבוע, אחרי חופשת סוף השבוע שבמהלכה יכשירו את קווי הייצור – ש"ח). אצלנו תקבלי רמת זמינות גבוהה יותר של מוצרים. פוצצתי את הסניפים בסחורה. אני מניח שיהיו עדיין מוצרים שעלולים להיווצר בהם חוסרים".
לקח לך שבע שנים לבנות בשופרסל מותג פרטי ולהגדיל את הנתח שלו במכירות הרשת מ-7% ל-25%, והיום הוא קרוב ל-30%. גם אצל רמי לוי המותג הפרטי מתקרב לרף הזה. לאיזה נתח יגיע המותג הפרטי בקרפור?
"יהיה קשה להגיע ל-30%, נגיע בשלב ראשון להערכתי ל-15% הן בנתח הכספי והן בנתח הכמותי".
מתי ייצאו לעולם מוצרים ישראליים תחת המותג קרפור?
"הצרפתים מאוד קפדנים לגבי מה שהם מאפשרים לשים תחת השם קרפור. לקראת סוף השנה נתחיל למכור מוצרים ישראליים תחת המותג הפרטי בקטגוריות הטריות: סלטים מוכנים, נקניקים, מוצרים מעולם החלב".
הודעתם על כרטיס האשראי החדש. במה תהיו טובים יותר מכרטיסי האשראי של הרשתות?
"קודם כל בכך שניתן לך צבירה (צבירת כסף בכל קנייה – ש"ח), מה שלא קורה בכל הרשתות האחרות. ברמי לוי, למשל. לשופרסל יש צבירה אבל בשיטה מסובכת. אני רוצה גם שהצרכן יידע בכל רגע נתון איזה אחוז מהסל שלו משמש לצבירה. האחוזים ינועו בין 3%-5% ויוגדרו מראש. בכסף הנצבר ניתן יהיה להשתמש בביט ובכל כרטיסי האשראי החל מסכום מסוים. אני רוצה כרטיס אשראי שקוף, לא רוצה לדבר עם הצרכנים בכוכבים".
איך אתם ערוכים לאונליין?
"השקנו השבוע את האונליין, אבל בזהירות, כי אני רוצה להבטיח רמת שירות גבוהה. נפיץ אונליין רק באזורים שיש בהם סניפים שמחזיקים את כל המוצרים. היום האונליין מהווה 5% ממחזור יינות ביתן. אני חושב שהפוטנציאל הוא להגיע לנתח של 15% תוך שנתיים".
נוצר הרושם שכדי לקלקל לכם את חגיגת ההשקה, שופרסל הזמינה ספקים להשקת חנות "קאש אנד קרי" (תת הרשת שמוכרת למכולות ולחנויות קטנות) החדשה שלה באשדוד בדיוק בשעת השקת רשת קרפור ברעננה.
זהו אחד הרגעים הנדירים בשיחות הממושכות עם קילשטיין שאני מרגישה כעס, אם כי מאופק, כפי שאופייני לו: "בהחלט ציפיתי משופרסל לעשות מהלך לקראת ההשקה שלנו, אבל משהו מרשים, ארוך טווח, עם שכל – להפוך עולמות כדי לפתוח שלושה סניפים של ספאר, להעלות מוצרים של ספאר על המדפים. אבל להתחרות על הזמן של הספקים, לאן ייסעו – לרעננה או לאשדוד?".
אתה לא חושש מהתחרות מצד ספאר?
"זה חלק מהדברים שיקרו פה. שחקנים בינלאומיים ייכנסו. לא ראיתי מגזר ששחקן בינלאומי נכנס ונשאר לבד. בוודאי אם קרפור תצליח. אני יודע מה נדרש כדי לבנות מותג פרטי אמיתי – שטחים מטורפים של מדפים. כדי לבנות את ספאר באמת, צריך לפגוע אנושות במותג הפרטי של שופרסל. אני לא רואה את שופרסל הורסת את המוצרים החזקים של המותג הפרטי שלה".
עזבת את תפקידך כמנכ"ל קניוני עזריאלי, שגילגלו מחזור של 13.1 מיליארד שקל בשנה והניבו רווח תפעולי של 665 מליוני שקל, ועברת ליינות ביתן המפסידה עם מחזור של פחות מ-3 מיליארד. החלפת משרה מסודרת ומתגמלת בוויכוחים עם מאות ספקים של 14,000 פריטים.
"זה לא רק המחזור והעבודה", הוא מחייך, "אלא גם החדר. את לא יכולה להשוות את המשרד שאלתרנו, בבניין של מחסן, למשרד המדהים והמרווח שהיה לי במגדל עזריאלי. אגב, לא אעבור מהחדר שלי עד שנצליח".
אז מה משך אותך שוב להתעסק בסופר, הרי אתה בעצמך סיכמת בריאיון שהענקת ל"ממון" באוקטובר 2020, כשעזבת את שופרסל: "כבר הוכחתי את עצמי, אז הלכתי".
"בעזריאלי, מכיוון שהעסק מנוהל ועובד כל כך טוב, היכולת לעשות מהפכות מוגבלת. הכסף והמשכורות בוודאי גבוהים יותר, אבל עולם הנדל"ן לא ריגש אותי. הוא קר, וחזק מדי בישראל, עם כוח רב מדי. בקמעונאות יש המון מה לעשות. קמעונאות מזון היא עולם שונה מכל קטגוריה קמעונאית אחרת. לכן אפילו אמזון הגדולה לא הצליחה במזון".
כשאתה רואה את התוצאות הכספיות הגרועות של שופרסל, אתה מרגיש שמחה לאיד?
"אין לי שום שמחה לאיד. בהתחלה בעזריאלי עוד הייתי מדבר על שופרסל במונחי 'אנחנו'. מאז התרחקתי מאוד. אני לא מרגיש שזה מקום שעזבתי. אני נכנס לסניפים ומזהים אותי צ'יק-צ'ק, אומרים שלום. עובדים קיבלו איסור לעשות לי לייקים, מה שלא היה יכול להיות בתקופתי. בפרטי הרבה כותבים לי, מאחלים בהצלחה. אבל אין לי את הרגשות לשופרסל שהיו לי פעם".
