בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש שליח שנפצע בתאונת דרכים נגד ביטוח לאומי, שסירב להכיר בפיברומיאלגיה ובנזק הנפשי שנגרם לו לאחר האירוע.
התובע (44) נפגע בתאונת דרכים במהלך עבודתו כשליח ב-2016, כשרכב על קטנוע ורכב פגע בו מאחור. ביטוח לאומי הכיר בפגיעות בצוואר, ברכיים ושוק שמאל אך דחה את הדרישה להכיר בפיברומיאלגיה ונזק נפשי. בתביעה שהגיש השליח לבית הדין לעבודה מונו שני מומחים, פנימאי ופסיכיאטר.
הפנימאי מסר חוות דעת שלפיה התובע סובל מתסמונת פיברומיאלגיה, אשר אובחנה בסמוך לתאונה. הוא קבע כי התאונה גרמה להתפתחות התסמונת, בסבירות של מעל 50%. בנסיבות אלה ניתן פסק דין שקיבל את התביעה להכיר בפיברומיאלגיה כפגיעה בעבודה.
באשר לנזק הנפשי קבע המומחה מתחום הפסיכיאטריה שהשליח סובל מהפרעת דחק בתר חבלתית בדרגת חומרה בינונית וכי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הליקוי הנפשי. אולם המומחה לא מסר תשובות ברורות לשאלות הבהרה, ובית הדין מינה מומחית נוספת מתחום הפסיכיאטריה.
זו קבעה בחוות דעתה כי הרוכב לוקה בהפרעות נפשיות והתנהגותיות כתוצאה משימוש בקנאביס ברישיון משרד הבריאות ולצורך טיפול בפיברומיאלגיה. על בסיס זה היא קבעה כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין הליקוי הנפשי.
השליח טען שקיבל מרשם לקנאביס לטיפול שוטף בפיברומיאלגיה ולא ניתן לקבוע שבחירתו הלגיטימית לממש טיפול רפואי זה תנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין תוצאות הלוואי של הטיפול (הנזק הנפשי). ביטוח לאומי טען מנגד שלנוכח חוות דעת המומחית יש לדחות את השליח.
אבל השופטת מיכל נעים דיבנר קיבלה את התביעה וציינה שהנזק הנפשי משתקף כבר מהמסמכים הרפואיים שלאחר התאונה. כך, ברישום רפואי של פסיכיאטרית קופת החולים הוא אובחן כלוקה בהפרעות הסתגלות בשל תאונת עבודה. זאת ועוד, המומחית מטעם בית הדין ציינה כי לא היה נכון לאבחן את התובע כלוקה בהפרעת הסתגלות, אלא בהפרעת חרדה. כלומר, אף היא אישרה שלתובע נגרם נזק נפשי בעקבות התאונה.
בפסק הדין צוין שגם המומחה הראשון שמונה מצא קשר סיבתי בין הליקוי הנפשי לבין התאונה, כך שבעניין זה יש תמימות דעים בין כלל המומחים. בנסיבות אלה, קבעה השופטת, הוכיח התובע שנגרם לו נזק נפשי כתוצאה מתאונת העבודה.
באמרת אגב היא הוסיפה כי אינה סבורה שהעובדה שהנזק נגרם כתוצאה מהשימוש בקנאביס, טיפול תרופתי שניתן לתובע בעקבות נזקיו מהתאונה, מקהה את הקשר הסיבתי המשפטי בין השניים. בסופו של דבר התקבלה התביעה וביטוח לאומי חויב בהוצאות בסך 7,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד צחית עופר
• ב"כ הנתבע: עו"ד הלשכה המשפטית ביטוח לאומי תל אביב
• עו"ד אליהו קייקוב עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
