פעם הייתה כאן תוכנית טלוויזיה שנקראה "סיבה למסיבה". אז שיהיה ברור - מדד המחירים לצרכן של חודש יולי שפורסם הערב (ג') הוא ממש לא "סיבה למסיבה". נכון, שיעור האינפלציה השנתי ירד, ואפילו בשיעור חד. אך הסיבה היא ממש לא שהאינפלציה בישראל נעלמה כלא הייתה, אלא דווקא חודש בודד בשנה שעברה, יולי 2022, שבו האינפלציה הרקיעה שחקים וזינקה בחודש אחד בשיעור מדהים של 1.1%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
כמובן שזה לא הפריע לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "עוד חדשות טובות לכלכלת ישראל. המדיניות הכלכלית שלנו עובדת לטובת כל אזרחי ישראל". גם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הוסיף: "בשורות טובות!", אם כי שניהם הקפידו להוסיף כי יש "עוד הרבה עבודה לפנינו", אולי כי גם הם מבינים את הסיבה האמיתית מאחורי הירידה האחרונה במדד.
מדד המחירים לצרכן מחושב לפי החודש האחרון (יולי 2023) לעומת החודש המקביל אליו אשתקד (יולי 2022). ההפרש בין שני המדדים מוביל את האינפלציה להעלייה או לירידה, בחישוב פשוט של שנה לאחור. לכן, כאשר נרשם ביולי אשתקד מדד גבוה במיוחד של 1.1%, גם אילו המדד היה עולה ביולי השנה באחוז שלם - מה שכמובן לא קרה - יכולים היו ראש הממשלה, שר האוצר וחברי הממשלה האחרים לטעון שהמצב מצוין: שיעור האינפלציה השנתי בישראל מצוי בירידה. ולא כך הדבר כמובן.
במקביל, האינפלציה השנתית צפויה לזנק שוב כלפי מעלה בחודש הבא, אוגוסט, בדיוק מאותה הסיבה שהיא ירדה בחודש יולי. באוגוסט 2022 ירד המדד ב-0.3% ואם מדד חודש אוגוסט השנה, למשל, יעלה לפי התחזיות בכ-0.4% - האינפלציה השנתית תזנק לגבהים בעוד 0.7%.
דבריו של בנימין נתניהו על הדירוג שסוכנות פיץ' העניקה לישראל
(צילום: איתי בית-און, לע"מ)
מי שמכיר אולי יותר טוב מכולם את ה"פטנט" הזה, הם חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שיצטרכו לקבל ב-4 בספטמבר החלטה האם לחדש את העלאות הריבית במשק הישראלי לאחר הפסקה קצרה בלבד. ההחלטה שמסתמנת כעת, למרות הירידה הזמנית בשיעור האינפלציה השנתית, היא שהריבית שוב תעלה ותגיע בעוד פחות משלושה שבועות לרמה הגבוהה של 5%, שהם ריבית פריים בגובה של 6.5%.
הסיבה היא לא רק שיעור האינפלציה השנתי והחודשי, כי אם גם גורם אחר שצפוי ללבות אותה כבר בקרוב: העלייה החדה בשערי הדולר, האירו והמטבעות הזרים האחרים אל מול השקל, שנמשכה גם היום וצפויה לגרום להתייקרות חדה של כל הייבוא, החל בחומרי הגלם וכלה במכוניות, במקררים ובמוצרי מזון והיגיינה.
כאשר קיים איום של התייקרויות כאלה, בעוד שברקע מבהיר ראש הממשלה כי חקיקת הרפורמה המשפטית תימשך בקרוב - סביר להניח שבבנק ישראל לא ימתינו ויכריזו שוב על העלאת ריבית נוספת, לאחר עצירה אחת בלבד שהגיעה בעקבות עשר העלאות ריבית רצופות מאז אפריל 2022. זאת, למורת רוחם של התעשיינים, האזרחים וגם של מי שמנהלים במשרד האוצר את תקציב המדינה.
זהו מעגל קסמים עצוב, שאולי ניתן יהיה לעצור אותו רק בקבלת שתי החלטות חשובות מאוד: הודעה של הממשלה על עצירה מוחלטת של הרפורמה המשפטית באופן חד-צדדי, והתחלת מלחמת חורמה, שלא התקיימה עד כה, ביוקר המחיה בישראל. שתי ההחלטות הנדרשות הללו ימנעו העלאת ריבית נוספת כבר ב-23 באוקטובר ואולי גם עד סוף שנת 2023.
