שנה שלמה של מלחמה חלפה ועמה שנה מהקשות שידעה אי פעם כלכלת ישראל, אבל עם כוכבית. נכון, לראשונה הופחת דירוג האשראי של ישראל ואפילו ביותר מרמה אחת, מצבם הכלכלי של משקי הבית והעסקים הורע, הצמיחה היא שלילית, הגירעון בתקציב תפח, ההשקעות במשק פחתו, ההייטק נקלע למשבר עמוק והאינפלציה עוד כאן.
אלה הן חלק מהבשורות הרעות, אולם יש גם בשורה טובה: המשק נכנס למלחמה במצב יציב ואיתן, כלכלת ישראל למרות המלחמה הקשה שנכפתה על המדינה לא קרסה - ומניסיון העבר, המשק הישראלי יודע להתאושש במהרה ממצבים קשים. כך היה למשל אחרי משבר הקורונה וכך חווינו תמיד אחרי מלחמות ואירועים ביטחוניים קשים. זאת, למעשה למעט במקרה אחד, במה שמכונה "העשור האבוד" אחרי מלחמת יום הכיפורים ב-1973, שנקווה מאוד שלא יחזור אחרי המלחמה הקשה גם הפעם.
אם המלחמה בחזיתות השונות תסתיים בקרוב בהסכמים מבטיחי שקט לשנים הבאות, כל הכלכלנים והמומחים סבורים שהתאוששות המשק תהיה מהירה למדי, גם אם יארך שנים להחזיר את רמת החיים ודירוג האשראי של ישראל למצב הטוב שהיה ערב המלחמה.
מה עושה הממשלה כדי להיאבק במשבר הכלכלי? לא הרבה
בתחילת החודש ה-13 למלחמה נתוניה הכלכליים של מדינת ישראל אינם טובים, בלשון המעטה, כאשר עד היום הממשלה לא עשתה למעשה כמעט דבר כדי להיאבק במשבר הקשה. היא לא פעלה כדי למנוע את גידול הגירעון העצום בתקציב המדינה, וגם לא עשתה דבר לעצור את ההאטה במשק, שעלולה לזלוג למיתון וכבר התדרדרה לצמיחה שלילית לנפש. ישראל נותרה כמעט יחידה בעולם שבה האינפלציה עולה כעת ולא יורדת. ובמצב הזה על הפחתת הריבית הגבוהה - תהליך שהחל כבר בעולם - אין מה לדבר בעת משבר כלכלי כה קשה בישראל.
לצד עלייה עצומה בהוצאות הביטחון ובמימון המתמשך של כ-80 אלף מפונים מבתיהם בצפון ובדרום, יחד עם הצורך לפצות עסקים ולממן את הנזקים העצומים מירי הטילים והכטב"מים, מובטחת עליית הגירעון הרבה מעבר לציפיות האוצר, שמדברות על גירעון של 6.6% בשנה ו"רק" 4% בשנה הבאה. את התחזית הזאת שוללים לחלוטין כל המומחים בארץ וגם כלכלני חברות דירוג האשראי. הסכנה: ישראל עלולה להתדרדר עוד בדירוג האשראי ב-2025, אף מתחת לרמה של פרו, תאילנד וקזחסטן, שישראל כבר ירדה לרמתן.
בימים האחרונים מתחילה ישראל במישור הצבאי לתקן מעט מהמחדל הנורא של הממשלה והצבא בשבעה באוקטובר. בכלכלה ישראל הפסידה במלחמה של השנה האחרונה, אך גם כאן ממשלה שתתעשת ותפעל במלוא המרץ תוכל לצמצם את ממדי ההפסד ובעתיד אולי גם למחוק אותו.
בכל מלחמה בעולם ובכל אסון טבע או מגיפה - הכלכלה היא מהסובלות בראשונה. אולם, בעוד שהרוגים חלילה במלחמה לא ניתן להחזיר לחיים - את הכלכלה אפשר לאושש וזאת הבשורה הטובה כאן, בעיצומם של חגי תשרי ובמלאת שנה לאסון הנורא שפקד את ישראל.
אז מה קרה בתחומי הכלכלה השונים בישראל ב-365 ימי המלחמה מאז ה-6 באוקטובר 2023 ועד היום? ynet ניסה לעשות סדר בנתונים שהצטברו השנה.
תקציב המדינה
המשבר הכלכלי הקשה ניכר בראש ובראשונה בגירעון בתקציב המדינה, שזינק במהירות משיעור של 1.5% בלבד בספטמבר 2023 ל-8.4% באוגוסט 2024 (נתוני ספטמבר יפורסמו ב-9 באוקטובר). כל אחוז תוצר שווה כיום כ-20 מיליארד שקל והמשך עליית הגירעון צפויה לחייב את הממשלה לבצע מהלכים קשים של העלאות מיסים וקיצוצים בתקציב המדינה בשנת 2025, שכרגע עדיין ספק עד כמה יבוצעו הלכה למעשה.
הזינוק בתקציב הוצאות הממשלה כבר עבר בשנת המלחמה מכחצי טריליון שקל לכ-600 מיליארד שקל, כאשר התקציב של שנת 2024 נפרץ ועודכן כבר פעמיים ל-586.5 מיליארד שקל, ועדכון נוסף צפוי מיד אחרי החגים.
תקציב הביטחון ועלות המלחמה
בשנת 2024 צפוי תקציב הביטחון להגיע לכ-7% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל, כפול מאשר בשנת 2022 וגבוה בכ-2% מאשר בשנת 2023 עד פרוץ המלחמה. על פי הערכות, עלות המלחמה כבר מגיעה לכ-300 מיליארד שקל, מחצית מתקציב המדינה השנתי המתוכנן ל-2025.
בנק ישראל כבר העריך את עלות המלחמה בחודש מאי השנה, עוד הרבה לפני הרחבתה בדרום לבנון בשבועות האחרונים, ברבע טריליון שקל (250 מיליארד). העלות כוללת הוצאות מלחמתיות ישירות ועקיפות, מימון ימי מילואים, תחמושת, נזקי טילים ולפחות 40 מיליארד שקל של הפסדי גביית מיסים. יום לחימה אחד מוערך כיום לפחות ברבע מיליארד שקל, ללא עלות התחמושת. בשבוע האחרון, בעת תקיפת לבנון על ידי חילות האוויר והתותחנים, הוערכה העלות במשך יומיים של הפצצות בלבד ב-4 מיליארד שקל.
תקציב הביטחון השנתי המעודכן עומד כעת על סכום לא ריאלי של 99 מיליארד שקל. "ועדת נגל" צפויה להכריע על תוספות לתקציב הביטחון בסדר גודל של לפחות 20-30 מיליארד שקל לשנה בכל השנים הבאות.
ובינתיים, גייס החשב הכללי מאז פרוץ המלחמה כרבע טריליון שקל, בעיקר מהנפקות שבהן השתתפו הגופים המוסדיים בישראל, אך גם משקיעים זרים. חובות ישראל כבר מגיעים לכ-1.3 טריליון שקל ואת החובות האלה יצטרכו לשלם גם הנכדים והנינים של הדור הנוכחי.
חוסר המעש של הממשלה בתחום התקציב, כאשר, בין השאר, לא ביטלה את הכספים הקואליציוניים ולא סגרה משרדי ממשלה מיותרים, תרמו להגדלת הגירעון וחובות המדינה והיו מהגורמים להורדת דירוג האשראי של ישראל.
הצמיחה
התוצר ערב מלחמת אוקטובר עלה בישראל בשיעור של 3% והיה סביר למדי, אף שפוטנציאל הצמיחה בישראל הוא גבוה מ-5%. לפי נתוני הלמ"ס, נרשמה ירידה בתמ"ג בשיעור של 1.4% ברבעון השני של 2024 (אין עדיין נתונים לרבעון השלישי השנה) לעומת הרבעון השני של 2023. בתמ"ג העסקי הנתון הוא קטסטרופלי - ירידה של 4.8%. צמיחה שלילית בשני רבעונים נחשבת בעולם כתחילת כניסה של מדינה למיתון, מצב רע ומאוד לא רצוי. כל נתוני החשבונות הלאומיים של הלמ"ס הם חמורים: הירידה ביצוא מגיעה ל-8.1%, הירידה ביבוא הסחורות והשירותים הסתכמה אף ב-9.8%, והירידה בהשקעות בנכסים קרסה ב-16.9%.
האינפלציה והריבית
ערב המלחמה הייתה האינפלציה בישראל 3.3% וכעבור שנה האינפלציה השנתית היא כעת 3.6%, כאשר העלייה צפויה להימשך במדד חודש ספטמבר (שיפורסם ב-15 באוקטובר). זאת, בניגוד מוחלט לירידת האינפלציה המתמשכת כמעט בכל מדינות העולם, כאשר במדינות מפותחות היא ירדה משיא של 9%-12% כבר לסביבות 2.5%-3.5%.
ימים ספורים אחרי שהריבית הופחתה כבר במדינות רבות, כמו בחצי אחוז בבת אחת בארה"ב, בישראל האינפלציה הגבוהה, הגירעון העצום בתקציב וחוסר התגובות של הממשלה, מרחיקים אפשרות להפחתת ריבית, שכדברי מי שנחשב ל"מבוגר האחראי בכלכלה", נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, לא תתבצע לפחות עד אמצע שנת 2025.
אבטלה
נקודת אור כמעט יחידה בנתוניה הכלכליים של ישראל הם נתוני האבטלה. זאת, אחרי שבאוקטובר 2023 נעדרו מעבודתם 764 אלף עובדים - 17.6% מהמועסקים, לעומת 17 אלף נעדרים בחודש ספטמבר שקדם למלחמה.
כיום האבטלה נעה בניכוי עונתיות סביב 3.6% לעומת 3.4% ערב המלחמה. זאת, לצד ולמרות גיוס עשרות אלפי חיילי מילואים והשבתת אלפי מקומות עבודה במשך שנת המלחמה סביב רצועת עזה ובגבול לבנון.
עם זאת, שיעור התעסוקה בישראל ממשיך להיות נמוך מאוד יחסית לעולם, בשל היעדרות מהשוק של רבים מבין הגברים החרדים והנשים הערביות. לפי נתוני הלמ"ס ובנק ישראל שיעור התעסוקה של גילאי 15 ומעלה היה בספטמבר 2023 רק 61.5% וכעת הוא עומד רק על 60.9%, נמוך במיוחד. בחברות דירוג האשראי הזהירו כי נתוני תעסוקה כה נמוכים אם יימשכו יסכנו את המשק הישראלי בשנים הבאות, בעיקר כאשר ברקע אין לימודי ליבה במגזר החרדי - מה שמונע מהם להשתלב בהמשך בשוק העבודה.
הייטק
הענף המוביל את כלכלת ישראל והצמיחה בה סובל ממשבר קשה. לפי נתוני האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ומכון המחקר והמדיניות Rise Israel נרשמה ירידה של 30% במספר המשקיעים הזרים והישראלים בשנת המלחמה לעומת השנה שלפניה. ישראל ירדה בשנת המלחמה בדירוג הבינלאומי של השימוש בבינה המלאכותית ממקום 7 ל-9. כמחצית מחברות ההייטק התקשו לגייס כספים בשנת המלחמה. 45% מחברות ההייטק הישראליות מתכוונות להגדיל את מספר עובדיהן מחוץ לישראל ורק 50% יגדילו את מספר העובדים בארץ. המטה של 76% מבין החברות שגייסו סכומים משמעותיים ממוקם בחו"ל.
יצוין כי על פי נתונים רשמיים ירדו גיוסי ההון של קרנות הון סיכון בישראל בכ-75%, שפל בעשור האחרון. 47% מההשקעות בהייטק בשנת המלחמה הושקעו ב-10 חברות בלבד.
תיירות
את המכה הקשה ביותר בשנת המלחמה ספגה התיירות לישראל וגם תיירות הפנים פחתה בשיעורים ניכרים, בעיקר באזורי הלחימה בצפון הארץ ובדרומה. מפונים רבים שוכנו תחילה בבתי המלון, אולם בינתיים רבים ממפוני הדרום חזרו לבתיהם או שוכנו במגורים חלופיים, כמו באתרים זמניים בקיבוצים.
המשבר הקשה בתיירות צפוי להימשך גם חודשים רבים לאחר סיום המלחמה ועשרות אלפי עובדים בענף, כמו בבתי המלון ומדריכי תיירים, מובטלים כבר שנה ולפי שעה לא נראה שמצב הענף ישתפר בקרוב. משרד התיירות הקצה לאחרונה 70 מיליון שקל לסיוע במימון השכר לעובדים שהכנסתם ירדה באופן ניכר.
עסקים
מתחילת מלחמת חרבות ברזל נסגרו בישראל כליל כ-50 אלף עסקים, בעיקר בענף הבנייה ובענפים הקשורים אליו, בהם עסקי קרמיקה, מיזוג, אלומיניום וחומרי בניין. ראויה לציון לטובה הממשלה בתחום זה, שהעניקה סיוע נרחב לכל המגזר העסקי ולבעלי עסקים ועצמאים שנפגע עקב המלחמה, אף כי יש כמובן מי שנפלו בין הכיסאות, כמו אמנים או מדריכי תיירים שאינם שכירים ועובדים תמיד לסירוגין בעונות השונות של השנה.
נדל"ן
הענף שנפגע יותר מכל לצד ענף התיירות, הוא הנדל"ן. היעדרות כ-100 אלף עובדים פלסטינים מיומנים מהענף, והבאתם לארץ רק של כרבע מהעובדים הזרים (שרובם לא מקצועיים) הנדרשים לענף, לפי נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו, גרמה, לצד חרם יבוא חומרי הבניין מטורקיה, למשבר מהחמורים שידע הענף מאז פרוץ המלחמה.
בשל הירידה בהתחלות הבנייה, היסוסים של קבלנים אם וכיצד להמשיך בבניית פרויקטים שונים ומצב רוח קשה של קונים פוטנציאליים, המצב בענף מוגדר כחמור מאוד. ודווקא לאחר שהחלה ירידה משמעותית במחירים - אלה שוב עולים ככל שהמלחמה נמשכת וקצב הייקור השנתי מגיע כבר ל-5.8%, בעיקר בשל עלות העובדים החדשים שלא חוזרים מדי לילה לשטחים, ההאטה בהתחלות הבנייה והעלייה במחירי חומרי הגלם, כאשר שערי האירו והדולר עולים.
גם כאן מאשימים הקבלנים את הממשלה, שלא עשתה צעדים לצמצום המשבר ולסיוע לקבלנים. אוכלוסיית ישראל ממשיכה לגדול בקצב של כ-2% בשנה ולדעת המומחים המשבר של מחסור בדירות ילך ויחריף.
מט"ח
המלחמה וההערכות המתעתעות סביב סיכויי עסקת חטופים וסיום המלחמה טלטלו את שערי הדולר והאירו במהלך כל שנת המלחמה. בראשית 2023 ירד הדולר לשפל של 3.10 שקל. דווקא ב-6 באוקטובר 2023 היה שער הדולר גבוה מאשר עכשיו ועמד על 3.863 שקל. כיום הוא נע סביב 3.72 שקל. שער האירו היה דווקא ב-6 באוקטובר 2023 נמוך מעכשיו - 4.072 שקל, לעומת סביב 4.12 שקל עכשיו. המשמעות של הטלטלות בשוק המט"ח לאורך שנת המלחמה הייתה לסירוגין ייקור רב או הוזלה של מוצרי היבוא, בעיקר חומרי הגלם, לצד ייקור, למשל לאחרונה, בחופש הגדול ובתקופת החגים כעת, של הנסיעות לחו"ל וכמובן חובות המדינה הצמודות למטבעות זרים.
הבורסה
חרף המלחמה עלו המדדים המובילים בבורסה של ת"א ב-13% בממוצע מראש השנה אשתקד ועד ראש השנה הנוכחי. עם זאת, מדובר בעלייה נמוכה מאשר ברבות מהבורסות בעולם, כאשר בארה"ב אף נרשמו שיאים חדשים השנה. מדד S&P 500 עלה ב-27%, הדאקס הגרמני ב-23%, הדאו ג'ונס ב-21% והניקיי היפני ב-20%. משמע שלא היה כדאי להשקיע בבורסה של ת"א אלא בחלק מהבורסות בחו"ל.
מדד הפחד בישראל עלה ב-25%, נתון שלילי כמובן, אף כי מיד עם פרוץ המלחמה מדד הפחד עלה לשיא ב-100%. מהבורסה יצאו בשנת המלחמה מיליארדי שקלים רבים, הן של הציבור הרחב (כ-9 מיליארד שקל) והן של משקיעים זרים (כ-7 מיליארד שקל) שחוששים להשקיע כעת בנכסים ובחברות בישראל.
דירוג האשראי
ולסיום לא ניתן שלא לציין את הנתון הכלכלי הקשה מכולם. בשל המלחמה שגרמה לפגיעה קשה בכל הכלכלה הישראלית ולחשש שישראל אף לא תצליח לעמוד חלילה לראשונה בהחזר חלק מחובותיה בעתיד, הורידו חברות דירוג האשראי את רמות הדירוג של ישראל. זאת, בצירוף דוחות חמורים, שבהם הובעה דאגה מהתרחבות המלחמה במזרח התיכון ובגבולות ישראל ונכתבה ביקורת נוקבת על ממשלת ישראל, שלא יזמה מהלכים להתמודד כיאות עם המצב שנוצר ואף ערערה את יסודות הדמוקרטיה בישראל.
ערב המלחמה היו דירוגי ישראל הגבוהים אי פעם ואף עם תחזיות חיוביות שמשמעותן שדירוג ישראל אף יכול לעלות בעתיד, כאשר היא כבר הייתה מדורגת בחלק מהחברות בין 20 המדינות עם הכלכלות הטובות, היציבות והמשגשגות בעולם.
ואז פרצה המלחמה. חברות הדירוג התאפקו תחילה, אולם בפברואר הגיעה ההורדה הראשונה אי פעם של דירוג האשראי של ישראל. חברת מודי'ס הורידה ברמה אחת את הדירוג וביום שישי לפני שבוע הורידה את הדירוג בעוד שתי רמות לדירוג נמוך יחסית, ברמה של Baa1. חברת סטנדרד אנד פור, הגדולה בעולם, הורידה באפריל השנה לראשונה את הדירוג ברמה אחת ובעוד רמה בשבוע האחרון ל-A. חברת פיץ' הורידה לפני שבועות אחדים את הדירוג בראשונה ל-A.
התחזיות השליליות של החברות מהוות איום לשוב ולהוריד את דירוגה של ישראל בקרוב אם המלחמה תתרחב עוד והממשלה תמשיך לא לנקוט בצעדים הדרושים לצמצום הגירעון בתקציב וליציבות המשק.
