בת 10 שנולדה באמצעות זרע של חלל צה"ל יותר מעשור לאחר מותו תוכר כיתומה שלו לצורך קבלת תגמולים ממשרד הביטחון – כך קבעה לאחרונה בהחלטה תקדימית ועדת הערר לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. השופטת רבקה ארד (יו"ר) וחברי הועדה פרופ' יעקב יהב וד"ר איריס אמה חזן קבעו פה אחד כי המערערת, שנולדה באמצעות אם פונדקאית שכלל לא הכירה את המנוח, נכנסת להגדרת "ילדו של הנספה" שבחוק המשפחות, וזכאית לתגמולים מכוחו.
המנוח, בן 20 במותו, נפל באוגוסט 2002 במהלך פעילות מבצעית בחאן יונס. הוריו פנו לבית המשפט בבקשה ליטול את זרעו, ובקשתם אושרה. בהמשך התקבלה גם בקשתם להשתמש בזרע בנם לצורך הפרייתו והבאת ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית. ואכן, כעשור לאחר מכן נמצאה אישה שהסכימה, והבת נולדה ב-2013. לאחר לידתה היא נרשמה במשרד הפנים כבתו והיא גם נושאת את שם משפחתו.
כשהייתה כבת 3.5 הוגשה בקשה באמצעות אימה להכיר בה כיתומה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה. קצין התגמולים במשרד הביטחון דחה את בקשתה בנימוק שהבת לא עונה להגדרה "ילדו של הנספה" לצורך קבלת זכויות מכוח החוק. לשיטתו, החוק מעניק תגמולים רק למי שהיה תלוי במנוח ערב מותו. בעקבות ההחלטה הוגש הערעור באוקטובר 2017, במסגרתו עמדה הילדה על כך שהיא נחשבת לבתו של המנוח לעניין חוק המשפחות.
עו"ד עדי חןאוראל כהןחברי הוועדה כתבו כי הפרשנות שאותה מעניק משרד הביטחון לחוק המשפחות אינה כזו שלשון החוק יכולה לסבול. לדבריהם, הוא למעשה מבקש להוסיף לחוק קריטריונים שאינם כלולים בו לצורך אי-הכרה במערערת כיתומת צה"ל. כך, הניסיון להתנות את זכאות הילדה לתגמולים בהיותה סמוכה על שולחן המנוח ערב נפילתו אינה נסמכת על לשון החוק. כמו כן, הוראות החוק לא כוללות תנאי שלפיו יתום הוא רק מי שנולד לזוגתו של הנספה.
חברי הוועדה ציטטו מפסיקה שקובעת כי חוק המשפחות ברור ביותר בכל הנוגע להגדרת מי זכאים ומי שאינם זכאים על פיו. הם הוסיפו כי החוק אינו מעניק למשיב שיקול דעת לבחון את אופיו של התא המשפחתי או את טיבם של קשרי המשפחה כתנאי להכרה.
בהחלטה צוין שהחוק אמנם נחקק בתקופה בה הפריה מלאכותית נתפסה כמדע בדיוני באופן שאולי קורא תיגר על הכללתה של הבת בחוג הזכאים לתגמולים. עם זאת, העובדה שבמשך שנים מאז התפתחות הרפואה החוק לא תוקן באופן שיתייחס להכרה בצאצא שנולד בהפריה, מלמדת שיש להתייחס אליו בפשטות כבנו של הנספה.
חברי הוועדה הוסיפו כי בהתאם לפסיקה יש לפרש את חוק המשפחות בהרחבה ולא ביד קמוצה. לפיכך, גם אם פרשנות משרד הביטחון תתקבל, יש להעדיף את הפרשנות שמציעה הבת, שמגשימה את תכלית החקיקה באופן טוב יותר. בסופו של דבר הבת הוכרה כיתומה לפי חוק המשפחות ומשרד הביטחון חויב בהוצאותיה בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד תומר חמו ועו"ד גל חן
• ב"כ המשיב: עו"ד אסף חבצלת ועו"ד אורנה פורגש (פמת"א אזרחי)
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
