בית הדין הארצי לעבודה פירסם את פסק הדין המלא בעתירות נגד כוונת ההסתדרות להשבית את העבודה בנמלים ואת החברות המנהלות בהן את התעבורה. מעבר לצו על איסור שיבוש העבודה בנמלים, ההרכב בראשות סגן הנשיאה, השופט אילן איטח, אסר על ההסתדרות למנוע באמצעות חברות התעבורה מאוניות מטען כללי לעגון בנמלים הפרטיים החדשים בחיפה ובאשדוד.
ההסתדרות טענה כי הובטח לה שהנמלים החדשים יעסקו רק בפריקת מכולות, וכי אוניות המטען הכללי ימשיכו לפקוד רק את נמלי חיפה ואשדוד הוותיקים. לאור הפקק המתארך בפריקת אוניות מטען כללי, נעשה כבר ניסיון ראשון לפרוק אוניית מטען כללי בנמל המפרץ בחיפה, שסוכל לבסוף בגלל תנאי מזג האוויר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בית הדין קיבל כאמור את הבקשות לצו מניעה נגד השיבושים. "ניתן בזאת צו האוסר על קיום שביתה, שיבושי עבודה וצעדים ארגוניים מסוג כלשהו, בין אם על ידי עובדי איזה מהנמלים הוותיקים ובין אם על ידי עובדי איזו מחברות התעבורה, ומורה על המשך קיומה של העבודה הסדירה והרגילה הן בנמלים הוותיקים והן בחברות התעבורה".
עם זאת, ימשיך בית הדין לדון בטענת ההסתדרות לגבי ההבטחה שניתנה לה לכאורה שלא לאפשר פריקת אוניות מטען כללי בנמלים החדשים. עד כה הציגה ההסתדרות כהוכחה לטענותיה רק פרסומים עיתונאיים בנושא, ואזכורים בדו"ח מבקר המדינה. אולם, טרם הוצג הסכם רשמי בינה למדינה בנושא, והיתרי הפעילות שקיבלו הנמלים החדשים עוד ב-2015 מתירים להם לעסוק גם בפריקת מכולות וגם במטען כללי.
נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, אמר בתגובה כי ״אנו מודים לבית הדין הארצי לעבודה שהבין שרווחת הציבור חשובה יותר מהשיקולים הפוליטיים של ההסתדרות, וקבע שפריקת המטענים תתקיים כסדרה. אנו קוראים להפעיל את הרציפים הריקים באופן מיידי ולוודא את צמצום התורים בנמלים. פריקת המטען בנמלים הפרטיים תאפשר לקצר את הפקק המטורף שנוצר של עשרות האוניות בכל רגע נתון מחוץ לנמל, שכבר העלה את יוקר המחייה עד כה במיליארדי שקלים״.
עימות באולפן ynet בין אבי אדרי לאיציק איסטריק
(צילום: שמוליק דודפור)
מההסתדרות נמסר כי "בית הדין נתן צו זמני בהתבסס על התור התפעולי בנמלים בפרק הזמן הנוכחי ועל בסיס בחינה ראשונית של סעיפי השקט התעשייתי בהסכם. יחד עם זאת הוא קבע שאין להקל ראש בטענות ההסתדרות כי הכנסת מטען כללי לנמלים החדשים לא סוכמה איתה, והוא מבקש לדון בטענות האלה בהליך העיקרי ועל בסיס תשתית ראייתית רחבה. ההסתדרות תציג את מלוא העדויות והראיות מטעמה בבית הדין בהליך העיקרי והיא מצפה שלאחר שהדברים יובאו בפני בית הדין המסקנה תשתנה בהתאם".
עו״ד עמי שחר, שותף בנ. פינברג ושות׳, מייצג את נמל חיפה ועו״ד יעקב מלישקביץ׳, שות בנ. פינברג ושות׳, מייצג את תעבורה ימית אשדוד, אמר כי ״לאחר דיון ארוך בבקשות הנמלים בחברות הנמלים וחברות התעבורה הימית הציע השופט להסתדרות להקפיא את סכסוך העבודה ולנהל תיק עיקרי כאשר עד אז עם סיום התיק העיקרי לא ינקטו צעדים ארגוניים, ההסתדרות סרבה להצעת בית הדין ומשכך הוציא בית הדין צו האוסר על נקיטת צעדים ארגוניים על פי הודעת השביתה".
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ברך כעת על החלטת ביה"ד הארצי לעבודה מהיום: "יש לראות את בהחלטת ביה"ד החלטת מפתח המשפיעה בעתיד על תפעול כל תשתית נמלי הים בישראל. זו פעם ראשונה שביה"ד הארצי לעבודה אומר מפורשות לעובדי הנמלים הוותיקים שאסור להם למנוע, משיקולים אינטרסנטיים שלהם, שימוש מלא בכל תשתית נמלי הים בישראל, לתועלת המשק כולו. תועלת המשק מוצבת בעדיפות עליונה על פני צורך בלתי רציונלי ובלתי מוצדק, שלא לאפשר שימוש בתשתית שהיא נכסיי מדינת ישראל. נמלי הים הם במוקד פעילות המשק וניצול מלא שלם יאפשר הורדה אמתית בעלויות הפריקה והטעינה, הפחתת עלויות היבואנים והיצואנים, והורדת יוקר המחייה".
יו"ר איגוד יבואני התבואות, איתי רון, כתב אתמול לשר האוצר אביגדור ליברמן ולשרת הכלכלה אורנה ברביבאי, כי "הנזק הישיר למשק רק בתחום התבואות והגרעינים עקב התפקוד הגרוע של הנמלים בשנת 2020 היה כ- 200 מיליון שקל, וב-2021 כפול מזה. לפי הערכות, הנזק הישיר למשק ב-2022 יהיה גבוה הרבה יותר, עקב הרעת זמני הפריקה. היום ממתינות בפקק ימי 61 אוניות בפתח הנמלים, מתוכן 8 אוניות הנושאות גרעיני תבואה או מוצרי גרעינים. האוניות הפורקות בנמלים עושות זאת בצורה איטית ולא יעילה".
רון הביא כדוגמא את האונייה AQUATA שהגיעה לנמל אשדוד ב-27 בדצמבר, כשעליה כ- 38,000 טון מוצרי גרעינים המיועדים להזנת משק החי. האונייה נקשרה לרציף ב- 13 בינואר, עד היום נפרקו כ- 20,000 טון בלבד, למרות שבפריקה רציפה ויעילה הפריקה הייתה מסתיימת בתוך שבוע.
עלות שכירת האונייה ליום עומדת על 46,350 דולר (כמאה וחמישים אלף שקל). ה"קנס" על השייה המוארכת בנמל בשל הפריקה האיטית שישולם לבעלי האונייה, עומד כבר על כ-4 מיליון שקל וגדל ב-150 אלף שקל ליום.
