בשיתוף בנק הפועלים
בשבועות האחרונים המונח "חזית העורף" מקבל משמעות חדשה וחשיבות רבה, שבאים לידי ביטוי ברוח ההתנדבות המרגשת וחסרת התקדים. רבים ממיזמי ההתנדבות מנוהלים על ידי בעלי עסקים, שמצאו את עצמם ב-7 באוקטובר בעצירה מוחלטת של הפעילות העסקית. יש מי שרק פתחו את בית העסק שלהם ואפילו לא הצליחו להנות מפירות הפעילות העסקית.
מצפאית - "פתחנו מסעדה יום לפני המלחמה"
אחד מהם הוא בית הקפה "מצפאית" של אמילי ובן שטרן (38). לפני שנתיים וחצי בני הזוג, שהגיעו מתחום התיירות והמסעדנות, עברו למצפה רמון והקימו מותג של מארזי פיקניק מהודרים. החלום הגדול שלהם היה לפתוח מקום משלהם בלב המדבר ולהמשיך בעשייה קולינרית. החלום התגשם ב-6 לאוקטובר, כשהשניים השיקו את בית הקפה.
למחרת הפתיחה הרשמית של מצפאית פרצה המלחמה. "יום שישי של ההרצה היה נהדר. חג סוכות במצפה רמון היה עמוס במבקרים ובמבלים", נזכרים בני הזוג שטרן. "ואז קמנו ביום שבת בבוקר לחדשות, והבנו שאנחנו נכנסים למלחמה".
הרגע הכי מטלטל באותו יום שבת, מספר בן, היה בשעות הצהריים, כשהחדשות המטלטלות התחילו לזרום. "נעמדה מבקרת בקופה כדי לשלם ותוך כדי היא התבשרה בטלפון שהאחיין שלה מת. זו מציאות הזויה לחלוטין".
עד מהרה, מה שהתחיל כפתיחה חגיגית של עסק חדש ומבטיח, הפך למערך האכלה מתוקתק שפעיל בהתנדבות 24/7. "זה התחיל מחברים, שהוקפצו למילואים ואמרו לנו שאין להם ביצים לאכול בבוקר, הצבא לא היה ערוך. מיד התחלנו להוציא להם אוכל. אחרי שסיימנו את הסחורה שלנו, התחילו להגיע תרומות וגם המון מתנדבים".
תוך ימים בודדים הפך בית הקפה שרק הושק למערך האכלה אדיר, בהתחלה של חיילים ומילואימנקים ולאחר מיכן גם למשפחות המפונות בעוטף עזה. "את המנות הבשריות מימנו בהתחלה מהכיס שלנו, אבל אחרי כמה ימים הבנו שלא נוכל לעשות את זה לאורך זמן, אז כתבנו ללקוחות שהיו אמורים לעבוד איתנו בחודש אוקטובר וחלקם נענו ותרמו לנו כסף לקניית מוצרים".
בימים אלו מתארחים במצפה רמון כששת אלפים ממפוני העוטף, עשרות מהם מגיעים למצפאית לארוחות בוקר, צהריים וערב. "היישוב שלנו הוכפל פי שניים כמעט בן לילה", מציינים בני הזוג ומספרים על הקהילתיות יוצאת הדופן שנוצרה ביישוב. "החיבור הוא מדהים. כל תושבי מצפה רמון מתנדבים מסביב לשעון. אנחנו לא רק מאכילים אנשים, פתחנו לילדי העוטף גם בית ספר עם מערכת לימודים בלתי פורמלית".
כדי לסייע למצפאית להמשיך במערך ההתנדבות, יש צורך בתרומה של סחורות, בשר, חומרי ניקוי וסיוע כלכלי בתפעול בית הקפה. לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם בן שטרן בטלפון 054-4338832
"ישראלים קונים ישראלי"
כמו "מצפאית", יש לא מעט עסקים מקומיים שצמצמו פעילות או הפסיקו אותה לחלוטין, רבים מהם משקיעים את מרבית זמנם בהתנדבות מסביב לשעון למען החיילים ומפוני העוטף.
פרויקט מיוחד "ישראלים קונים ישראלי" של ynet עם ידיעות אחרונות ובחסות בנק הפועלים קורא לתמוך ולעזור לאותם עסקים ישראליים על מנת שיוכלו להמשיך לפעול בתקופה זו.
אם אתם בעלי עסק שהפעילות בו נעצרה או הצטמצמה בתקופת המלחמה, אנחנו מזמינים אתכם להירשם, לשתף את סיפורכם ואת האתגרים שעומדים בפניכם.
כלל העסקים שירשמו יקודמו (בכפוף לתקנון) במתחם עסקים ייעודי ומיוחד אשר יקודם ויפורסם באתר ynet וברשתות החברתיות. בנוסף, חלק מהעסקים שייבחרו מתוך הרשימה, יזכו בחשיפה גבוהה במסגרת סדרת כתבות מצולמות באתר ynet ובפלטפורמות נוספות של קבוצת "ידיעות אחרונות".
החקלאות הישראלית – חשובה מתמיד
מאז פרוץ המלחמה ענף החקלאות בעוטף עזה, שמהווה אחוז גבוה מהתוצרת הישראלית, ספג נזקים כבדים. "יש גידולים שאם לא קוטפים אותם בזמן, הנזק הוא בלתי הפיך", מסביר החקלאי בני טרבלסי משרשרת, מושב הממוקם סמוך לנתיבות. "כרוב למשל – אם הוא מבשיל ולא קוטפים אותו, הוא פשוט מתפוצץ, כמו בלון".
לטענת טרבלסי, במשק שלו ניזוקו 15 דונם של גידולים חקלאיים, בייחוד הפלפלים. הנזקים לחלקאות הם עצומים אבל רוח ההתנדבות הישראלית, מעיד טרבלסי, היא נחמה גדולה. בשבועות האחרונים הגיעו אלפי מתנדבים – ילדים, צעירים ומבוגרים כאחד - על מנת לסייע לחקלאים בעוטף, גם למשק של בני.
"העם המדהים שלנו מגיע בהמוניו לעזור. בתחילת השבוע הגיעה לפה אוגדה של עשרים חיילים עם חמישה ג'יפים. הם שמו את הנשקים בצד למשמר, הורידו חולצות והתחילו לקטוף", מספר טרבלסי בהתרגשות. "מגיעים אנשים מכל הארץ – מתל אביב, מירושלים וממודיעין. אני לא מפסיק לקבל טלפונים, זה פשוט מחמם את הלב".
טרבלסי מברך על כל מתנדב שמגיע, אבל מציין שלמרות ההתגייסות האזרחית חסרת התקדים למען חקלאי העוטף, הנזק לגידולים כבר נעשה. "יש המון מתנדבים, הם קוטפים ועושים את זה מכל הלב, אבל לצערי חסרה העבודה המקצועית של הקוטפים, שעזבו את העוטף. אני מגיע למצב שיש הרבה תוצרת, לא תמיד באיכות טובה. כל הסחורה של שלושה שבועות התנקזה לשבוע הזה. יש עודף היצע ולא רוצים לקחת את כל הסחורה".
למרות הקשיים והאתגרים, טרבלסי מתעקש לשמור על אופטימיות. הוא מבקש להבהיר שהחקלאות הישראלית חייבת להיות במרכז תשומת הלב לא רק בתקופות קשות, אלא גם בשגרה. "אנשים צריכים להבין שחקלאות זה לא קניון, זה ביטחון המזון של מדינת ישראל. כבר 30 שנים מנסים לחסל אותנו. החקלאות היום הוא לא ענף מרוויח. לכן כל כך חשוב לקנות כחול לבן".
איך אני אדע בסופר מהי תוצרת חקלאית מקומית ומה מיובא?
"הכי קל להבחין בעגבנייה. רשתות השיווק ממשיכות לייבא עגבניות מטורקיה. קל לזהות אותן - אלו עגבניות שמגיעות ללא עוקץ, כי משרד החקלאות לא רוצה שהעלה יגרום נזק. העגבנייה הישראלית לעומת זאת מגיעה עם עוקץ. גם אננס מיובא לארץ בלי עלים".
אם אתם בעלי עסק שהפעילות בו נעצרה או ירדה בתקופת המלחמה, ידיעות אחרונות, ו-ynet בחסות בנק הפועלים מזמינים אתכם להצטרף לפרויקט "ישראלים קונים ישראלי". ההרשמה מסתיימת בתאריך 15.11.23.
מלאו את טופס ההרשמה >> ושתפו אותנו בסיפור ובאתגרים שלכם בתקופה הזו.
בשיתוף בנק הפועלים
פורסם לראשונה: 12:42, 31.10.23