בית הדין לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה שאישה שנפצעה באימון לקראת המרתון בעיר נחשבת לנפגעת עבודה, מאחר שהתאונה התרחשה במסגרת קבוצה שהקימה החברה שבה הועסקה. השופטת כרמית פלד פסקה שמדובר היה בפעילות שהחברה יזמה אותה והפיקה ממנה תועלת בהיבטים שונים כמו רווחת העובדים, גיבוש חברתי, תדמית וכדומה.
התובעת היא עוזרת מנכ"ל בחברה, והתאונה התרחשה לפני כשלוש שנים, אז היא שברה את רגלה לאחר שנתקלה בכלב בזמן אימון עם קבוצת הריצה של החברה בפארק הירקון. לאחר שביטוח לאומי דחה את בקשתה להכיר באירוע כתאונת עבודה ולשלם לה דמי פגיעה, היא הגישה נגדו תביעה באמצעות עו"ד אורי וינינגר.
היא טענה שמדובר בפגיעה בעבודה מאחר שהתאונה התרחשה בעת פעילות נלווית לעבודה. כלומר, בפעילות שיזם המעסיק והיה לו אינטרס מובהק לקיים אותה. הודגש כי החברה הקימה את הקבוצה, עודדה את העובדים להשתתף בה, רשמה אותה לתחרויות בכלל ולמרתון הספציפי בפרט ואף מימנה את הפעילות שלה, בין היתר באמצעות תשלום למאמן, רכישת חולצות ממותגות וסבסוד נעלי ריצה.
מנגד טען הביטוח הלאומי באמצעות עו"ד ענבל קמיור שלא מדובר בפעילות שקשורה לעבודה כיוון שקבוצת הריצה לא נמצאת בליגה למקומות העבודה, בשונה מקבוצת הכדורגל שלה למשל. עוד נטען כי הפעילות התקיימה מחוץ לשעות העבודה, העובדים לא היו חייבים להשתתף בה ולא שילמו להם על כך, וההטבות שקיבלו היו חלקיות ביותר.
אבל השופטת כרמית פלד ציינה כי המונח "תאונת עבודה" זכה לפרשנות גמישה ודינמית בשל השינויים הגדולים שעבר שוק העבודה. בהתאם לכך, מועסקים זכו להכרה כנפגעי עבודה עקב תאונות שהתרחשו בפעילויות נלוות, כמו השתלמויות, ימי גיבוש, אירועי ספורט ונופשים, גם כשהתקיימו מחוץ לשעות העבודה.
בפסק הדין נקבע כי הפעילות של קבוצת הריצה עונה על המבחן הבסיסי לקיומה של "פעילות נלווית": האם מדובר בפעילות קשורה לעבודה ובעלת תועלת עבור המעסיק?
השופטת ציינה כי מעדויותיהם של העובדים עלה כי הקבוצה הוקמה ביוזמת החברה, שסבסדה חלק משמעותי מהפעילות ובהחלט הפיקה ממנה תועלת בהיבטים שונים כמו גיבוש, בריאות ורווחה של העובדים, תדמית והעמקת הקשר וההזדהות עם החברה.
היא דחתה את האבחנה שערך הביטוח הלאומי בין קבוצת הריצה לבין קבוצות בליגה למקומות עבודה. קודם כל, בשונה מקבוצות כדורגל, לא הוכח שיש ליגה למקומות עבודה למרוצי ריצה. שנית, אין כל שוני בין השתתפות בטורנירים של כדורגל לבין השתתפות במרוצים. בשני המקרים מדובר ביוזמה שהמניעים מאחוריה דומים (גיבוש חברתי, תרומה לבריאות וכדומה) והמשתתפים לא מקבלים שכר עבור הפעילות.
לפיכך קבעה השופטת שההשתתפות בקבוצת הריצה הייתה פעילות נלווית לעבודה, ומאחר שהאימון היה חלק אינטגרלי מהפעילות - יש להכיר בתובעת כנפגעת עבודה. ביטוח לאומי חויב בהוצאות משפט של 6,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אורי וינינגר
• ב"כ הנתבע: עו"ד ענבל קמיור
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
