יוקר המחיה בישראל זינק בשנים האחרונות לשיאים חדשים בכל תחומי החיים. אך המוקד המרכזי והמשפיע ביותר הוא תחום הדיור, שכן הוא מהווה שליש מההוצאה החודשית הכללית של משק בית בישראל, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). מדד מחירי הדיור של הלמ"ס שפורסם לאחרונה הציג בתחילת השנה ירידה במחירים, לראשונה זה שלוש שנים, אולם אף שהקצב השנתי של עליות המחירים נבלם, הזינוק חסר התקדים במחירי הדירות בשנה שעברה ניכר בשוק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
נושא מצוקת הדיור, שנמצא על סדר היום הציבורי, בא לידי ביטוי, בין היתר, כאשר בוחנים כיצד השחיקה בשכר פוגעת ביכולת לקנות דירה. זאת ברקע העלייה המתונה בשכר הממוצע אל מול הנסיקה במחירי הדיור מאז משבר הקורונה. בדיקה שערכה עבור ynet קבוצת אמבסדור, המתמחה בייעוץ ושיווק לחברות נדל"ן, בחנה את היחס בין מחירי דירות ביישובים נבחרים בישראל לבין מספר המשכורות שמשק בית נזקק לו על מנת להשלים רכישת דירה, בהנחה שכשליש מההוצאה החודשית הביתית מוקצית לדיור.
הבדיקה מבוססת על ניתוח נתוני הלמ"ס, הן לגבי מחירי הדירות הממוצעים בערים הגדולות (100 אלף תושבים ומעלה) – תל אביב, חיפה, ירושלים, ראשון לציון, פתח תקווה וכפר סבא – והן לגבי השכר הממוצע במשק, בפילוח לעובדים שכירים כלליים ועובדי הייטק במטרה לבדוק את הפער במספר המשכורות הנדרשות לביצוע עסקת נדל"ן.
מהממצאים עולה כי בזמן שמחירי הדירות בשנים 2019-2022 עלו בכ-30%, שכרו הממוצע של שכיר במשק עלה רק ב-12% (1,300 שקלים) ועמד ב-2022 על 12,120 שקלים לחודש. שכרם הממוצע של עובדי ההייטק עלה בשיעור דומה אך בתרגום כספי מדובר בקצת יותר מפי שניים (כ-3,000 שקלים) מעליית השכר הממוצע במשק.
"עליית המחירים הדרסטית מונעת בעיקר על ידי רוכשים שמוכנים לשלם מחירים גבוהים ממחירי השוק או מהמחירים הריאליים, פעם אחת בשל היכולת הפיננסית שלהם – למשל עובדי הייטק המשתכרים גבוה – ופעם שנייה בשל הציפייה שלהם לעליית מחירים נוספת ולרכישה שתצדיק בהמשך את ההשקעה", אומר שמוליק לוי, מנכ"ל ובעלי אמבסדור. "על רקע מחירי הדירות הגבוהים באזורי הביקוש, ניתן לומר כי מגזר עובדי ההייטק, בשל השכר הגבוה שהוא מרוויח ושהמשיך לעלות, הוא בין היחידים שהצליח עד כה להתמודד עם עליית המחירים של השנים האחרונות".
תל אביב - משימה כמעט בלתי אפשרית
את השחיקה בשכר והיכולת לרכוש דירה ניתן לראות באמצעות ההשוואה הבאה: בשנת 2019 לקח למשק בית, המרוויח שתי משכורות ממוצעות, להשלים רכישת דירה בתל אביב בתוך 33 שנים. בחישוב עליות המחירים של השנים האחרונות, ייקח לאותו הזוג עוד 10.5 שנים של עבודה על מנת להגיע לאותה הדירה, אם רכש אותה ב-2022, כלומר 43.5 שנים בסך הכל. משק בית בו שני המועסקים עובדים בתעשיית ההייטק יצטרכו לעבוד רק עוד 5 שנים (20 שנה בסך הכל) ביחס למצב ב-2019 על מנת לרכוש את אותה הדירה.
כלומר, על מנת לרכוש דירה ממוצעת בתל אביב, שכיר המרוויח משכורת ממוצעת יאלץ לעבוד 347 חודשים מלאים, בעוד שלשכיר עובד הייטק ממוצע ייקח 160 חודשים בלבד – 187 משכורות פחות על מנת להשלים את רכישת אותה הדירה בדיוק. ב-2019, לעומת זאת, הפער בין מספר המשכורות המלאות של עובד הייטק, הנדרשות לרכישת דירה בתל אביב, אל מול משכורת ממוצעת של שכיר עמד "רק" על 144 משכורות, כלומר, בשלוש שנים גדל הפער ב-43 משכורת מלאות.
2 צפייה בגלריה
תל אביב. על מנת לרכוש דירה ממוצעת בעיר, שכיר המרוויח משכורת ממוצעת יאלץ לעבוד 347 חודשים מלאים
(צילום: מוטי קמחי)
לדברי צחי סופרין, בעל השליטה וסגן יו"ר קבוצת סופרין הפועלת בין היתר בתל אביב, "מחירי הדירות האמירו מאוד בשנים האחרונות במקביל ליוקר המחיה. משקי הבית כיום נאלצים לשלם הרבה יותר על מזון, בגדים ומוצרי צריכה נוספים, עוד לפני שאנו נוגעים בהוצאה על דיור המשקפת בדרך כלל כשליש מההוצאות של משק בית ממוצע בישראל. אבל, דירה היא עדיין מוצר צריכה מהמעלה הראשונה, והציבור הישראלי משווע לדירות שההיצע שלהן חסר מאוד בשוק. כך גם ראינו לפי נתוני הלמ"ס האחרונים שהראו מגמת ירידה בהתחלות הבנייה".
סופרין מוסיף כי "בתל אביב קשה אף יותר לרכוש דירה, שכן מדובר בעיר שמאוד התייקרה בשנים האחרונות, בעיקר כשמסתכלים על אזורים מסוימים כמו צפון העיר וחלקה המערבי, שם טיפסו המחירים לכ-60 אלף שקל למ"ר, ויש מקומות שחצו את ה-70 אלף שקל למ"ר. אלה מחירים שגם משק בית של עובדי הייטק עלול להתקשות לעמוד בהם, לצד ההוצאות השוטפות ומוצרי צריכה נוספים, בהתאם לאיכות החיים שהורגלו אליה. בשל כך, אנו רואים היום יותר תושבים תל אביביים שרוצים להישאר לגור בסביבה בה הם חיים, אבל לא מצליחים להרשות לעצמם לקנות דירה במחירים הללו – ולכן מתחילים לחפש דירות בחלקים המזרחיים והדרומיים שלה, שם ניתן למצוא דירות במחירים נמוכים יותר משמעותית".
ביתר הערים שנבדקו – חיפה, ירושלים, ראשון לציון, פתח תקווה וכפר סבא – ניתן לראות שהיכולת של מגזר עובדי ההייטק לרכוש דירה כמעט ולא נפגעה. כלומר, לוי מסביר שמספר השנים וכמות המשכורות שעליהם להרוויח כדי להגיע לדירה באחת מערים אלה גדלה בחודשים ספורים עד שנים ספורות, אל מול המצב שהיה שלוש שנים לפני כן ב-2019, בזכות העלייה בשכרם.
"בהנחה ששליש מהוצאות משק הבית הולכות לדיור, זוג הייטקיסטים, שרכש דירה בפתח תקווה ב-2019, נזקק ל-9.5 שנים על מנת להשלים את רכישתה. ב-2022 אותו הזוג צריך רק עוד שנה וחצי (11 שנים בסך הכל) על מנת להשלים את רכישת הדירה", הוא מוסיף. "בכפר סבא נדרשו רק עוד שנתיים וחצי של עבודה כדי להגיע לאותה הדירה – 13.5 שנים ב-2022 לעומת 11 שנים ב-2019. בירושלים זוג הייטקיסטים שרכש דירה ב-2019 ישלים רכישתה בתוך 10.5 שנים. ב-2022 יצטרך לעבוד אותו זוג הייטקיסטים שנתיים וחצי נוספות על מנת להגיע לאותה הדירה (13 שנים בסך הכל)".
לעומת עובדי ההייטק, לשכירים המשתכרים משכורות ממוצעות ייקח זמן רב יותר להגיע לדירה, בנוסף לשחיקה בשכרם שהיא גדולה יותר. מהבדיקה עולה כי בהנחה ששליש מהוצאות משק הבית הולכות להוצאות הדיור, זוג שכירים ממוצע שרכש דירה בכפר סבא ב-2019 נזקק ל-24.5 שנות עבודה על מנת להשלים את רכישתה. ב-2022 אותו הזוג כבר צריך 30 שנים על מנת להשלים רכישת דירה.
בפתח תקווה זוג שכירים ממוצע שקנה דירה ב-2019 צפוי להשלים את רכישתה בתוך 20.5 שנים, אבל אם החליט לרכוש דירה בעיר רק ב-2022, על רקע עליות המחירים והשחיקה בשכר, הוא יאלץ לעבוד 4 שנים נוספות על מנת להשלים את רכישתה. "גם בירושלים הפער גדל", אומר לוי. "מספר השנים שיאלץ לעבוד זוג שכירים המשתכרים משכורת ממוצעת על מנת להשלים את רכישתה של דירה ממוצעת בעיר גדל ב-5.5 שנים – 23 שנים ב-2019 לעומת 28.5 שנים ב-2022. לשם ההשוואה, לזוג הייטקיסטים ייקח 13 שנים בלבד - פחות מחצי הזמן".
פער קטן יחסית בחיפה
העיר חיפה פחות הושפעה מהערים האחרות שנבדקו, מבחינת קצב עליית המחירים השנתי. ב-2019 עובד שכיר נדרש ל-114 משכורות מלאות על מנת להשלים רכישתה של דירה ממוצעת בעיר, ואילו ב-2022 נדרשו לו 125 משכורות מלאות - פער של 11 משכורות בלבד, שהן שנה וחצי נוספת של עבודה. למשק בית ממוצע בעיר ייקח כיום 16 שנים על מנת להשלים רכישת דירה ממוצעת. אם היו רוכשים שנתיים קודם לכן, היו יכולים להסתפק ב-14 שנות עבודה. עבור משקי הבית המועסקים בענף ההייטק בחיפה, השנתיים האחרונות לא היוו הפסד משמעותי, שכן מדובר בפער של 6 חודשים נוספים בלבד של עבודה.
"חיפה זו עיר שמתנהלת אחרת מבחינה נדל"נית לעומת ערי המרכז", מסבירה רקפת להב, סמנכ"לית שיווק בקבוצת אלמוג הפועלת העיר. "בעשור האחרון בנינו מאות דירות בחיפה במספר פרויקטים ושכונות, והמחירים בה עדיין נמוכים באופן משמעותי ועקבי ביחס למרכז, זאת למרות שמדובר בעיר גדולה וחזקה עם שני מוסדות להשכלה גבוהה, מתחמי הייטק, נמל, חוף שוקק, נוף, רכבת כבדה ומטרונית, חיי תרבות וחברה. לאחרונה מכרנו במסגרת מכירה מוקדמת שאנו מקדמים במערב העיר 32 דירות בפרק זמן של כחודש וחצי, זאת על אף שמדובר בתקופה מאתגרת בשוק. לרבים אין כיום אפשרות לקנות דירה חדשה במרכז הארץ, ובחיפה נראה שזה עדיין אפשרי".
