הצד השני של ההצלחה: המשק הישראלי פיתח תלות גדולה בתעשיית ההייטק, ושיעור תקציבי המחקר הממומנים על ידי גורמים מחו"ל, שהוא גבוה משמעותית בהשוואה למדינות העולם, עלול לחשוף את ההייטק הישראלי ואת המשק כולו למשבר אם תהיה יציאה של משקיעים זרים מישראל.
כך עולה מהדוח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי לשנת 2023. הדוח מציג את תמונת המראה להצלחה הגורפת של ההייטק הישראלי: לפי יו"ר המועצה, פרופ' פרץ לביא, מדובר במגמות מסוכנות המאיימות על חוסנה הכלכלי והלאומי של ישראל בטווח הזמן הקרוב.
הדוח מתייחס בדאגה לנתונים שלפיהם מחצית מהיצוא הישראלי (48.3%) נובע מתעשיית ההייטק והיא מהווה מרכיב מרכזי גם בתל"ג ובצמיחה. אמנם מדובר בנתונים שמראים על חוזקת ההייטק בישראל, אך לטענת כותבי הדוח הבעייתיות נובעת מכך שההשקעות במו"פ מתבססות ברובן על ידי גורמים זרים.
למעשה, אמנם ישראל מובילה בהשקעות במו"פ מבחינה עולמית, אך יותר מ-90% ממנו מבוצע וממומן ע"י המגזר העסקי וגורמים זרים, ולא על ידי הממשלה. בשיעור הגבוה והחריג (54%) של תקציבי המחקר והפיתוח הממומנים על ידי גורמים מחו"ל רואים מחברי הדוח מקום לדאגה, כיוון שהוא עלול לחשוף את תעשיית ההייטק בארץ ואת המשק כולו לסחרור ולמשבר אם תהיה יציאה של משקיעים זרים מישראל.
ברקע, כותבי הדוח מסבירים כי מדובר בחשש רלוונטי לאור האירועים בשנה וחצי האחרונות, כאשר לאחר עשור שישראל שגשגה בהייטק ורשמה הישגים רבים, בשנת 2023 נרשמה תפנית. שנה זו נפתחה עם חשש למשבר ברמה העולמית, אשר נתן אותותיו גם בישראל עת נרשמה ירידה בהיקף ההשקעות בהייטק, בגיוסי הון בחברות ההזנק ובגיוסי קרנות ההון סיכון, והסתיימה ברבעון רביעי קשה במיוחד, לאחר מתקפת הטרור של החמאס ב-7 לאוקטובר.
להימנע מקיצוץ בתקציבי המחקר
המועצה ממליצה לממשלה להכריז על תוכנית אסטרטגית להורדת התלות במימון המחקר והפיתוח העסקי בגורמים זרים ולהגדיל את ההשקעות הממשלתיות בתחום. עוד מוצע להימנע מקיצוץ בתקציבי המחקר העומדים לרשות משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה והות"ת, ולחזק את הקרנות הדו-לאומיות התומכות במחקרים משותפים עם חוקרים מחו"ל.
היא קוראת להקים תוכנית חירום לאומית להוראת המדעים, שיעדה הפיכת המקצוע ליוקרתי ונחשק. בין השאר מציעה הוועדה להרחיב את החינוך המדעי בבתי ספר יסודיים, להקים מועצה לאומית למקצועות המדעים המדויקים, ולהקים תוכנית חומש לקידום איכות המורים למדעים.
המועצה מציגה נתונים, שלפיהם חלה ירידה יחסית בשני העשורים האחרונים במספר הסטודנטים לתואר ראשון במדעים ובהנדסה בישראל. גם שיעור הלומדים לתואר שלישי במדעים ובהנדסה מכלל הלומדים לתואר שלישי נותר ללא שינוי משמעותי בחמש השנים האחרונות, מה שעלול לפגוע במיקומה של ישראל במדדים השונים בעולם ולמנוע את שילובה בתוכניות בינלאומיות.
