דיירי בניין ישן ללא ממ"דים בנהריה, שהשתלטו על חלק מהחצר המשותפת ובנו מספרה שלטענת שכנה חוסמת גישה למקלט ציבורי, לא יחויבו להרוס אותה – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בחיפה. פסק הדין של השופטת ג'אדה בסול נסמך בעיקר על שיהוי בן כ-13 שנה בהגשת התביעה.
מדובר בבניין שנבנה לפני עשרות שנים ומורכב משתי קומות שבכל אחת מהן שתי דירות. את הבניין מקיפה גינה משותפת. התובעת מתגוררת בקומה הראשונה ואילו הנתבעים גרים בקומת הקרקע. אף שברמת העיקרון הגינה שייכת לכלל הדיירים, הנתבעים השתלטו על חלק ממנה ובנו עליה מספר מבנים, אחד מהם משמש כמספרה שאותה מנהל בנם.
השכנה רכשה את דירתה ב-2007, אלא שמסיבה לא ברורה הגישה את תביעתה רק ב-2020. לטענתה, שכניה סיפחו לעצמם את השטחים המשותפים באופן חד-צדדי תוך הדרתה משטח הגינה עליו השתלטו, וזאת מבלי שקיבלו אישור של כלל הדיירים. עוד לדבריה, המספרה שבנו חוסמת את הגישה למקלט ציבורי הממוקם מאחוריה, ומדובר כאמור בבניין ישן ללא ממ"דים בדירות. בנסיבות אלה היא דרשה לאפשר לה גישה לכלל חלקי החצר.
מנגד טענו הנתבעים כי חלוקת הרכוש המשותף בבניין נעשתה בהסכמה לפני כ-40 שנה. לדבריהם, בעלי הדירות הקודמים קבעו שדירת התובעת תקבל את שטח הגג ובתמורה לכך יינתן להם חלק מסוים בגינה. לשיטתם, השכנה הייתה מודעת כל השנים לחלוקה הזאת. בינתיים בנם ניהל ומנהל פעילות עסקית ענפה מהמספרה ורכש לעצמו מוניטין במקום הזה – כך שאין מקום לשנות מהמצב הקיים.
עו"ד אייזיק סטולובהשופטת בסול ציינה שאין מחלוקת שלא נרשמו הצמדות רכוש משותף לאיזו מהדירות, ומשכך על הנתבעים להוכיח כי החזקתם בחלק מהגינה הינה כדין. היא קבעה שהם לא עמדו במשימה. ביחס להסכם מ-1987 בין בעלי הדירות הקודמים שעיגן לכאורה את החלוקה, נקבע שאינו מועיל להגנה, שכן לא הוכח כי מדובר בהסכמה מפורשת מטעמה של השכנה ואף לא ניתן להוכיח שההסכם הוצג לה בעת שרכשה את דירתה.
בפסק הדין צוין כי בעלי הדירה שקדמו לתובעת היו חשוכי ילדים ומשכך ויתרו על חלקם בגינה לטובת הגג, אלא שאין ללמוד מכך שגם השכנה הנוכחית מסכימה לחלוקה זו, ואין לפרש את שתיקתה כהסכמה למצב הקיים.
השופטת הדגישה כי בהיעדר רישום הצמדת הגינה לדירת הנתבעים באופן רשמי, הסכמת דיירים קודמים לחלוקת הרכוש המשותף אינה יכולה לחייב את התובעת כדיירת חליפית, ולפיכך היא זכאית לגישה מלאה לגינה, והנתבעים זכאים לגישה לגג.
עם זאת היא נקבע שמכוח עקרון תום הלב, שעה שגם דירת השכנה הורחבה בניגוד לחוק, ובשל השיהוי הניכר בהגשת התביעה – אין מקום להורות על הריסת המבנים, גם לא את המספרה שנטען כי חוסמת גישה למקלט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד אייזנברג
• ב"כ הנתבעים 2-1: עו"ד צבי הרשקוביץ
• ב"כ הנתבעים 4-3: עו"ד יהורם אביב
• ב"כ הנתבעים 6-5: עו"ד יוסי חובב
• עו"ד אייזיק סטולוב עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
