הוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ אוהד טל אישרה היום (חמישי) לקריאה שנייה ושלישית לבטל את הסעיף בחוק ההסדרים שאוסר על ארנקים דיגיטליים לשלם ריבית על פיקדונות, למרות התנגדות בנק ישראל. עם זאת, היא הוסיפה סייג לשמירה על כספי הלקוחות, והסמיכה את שר האוצר לקבוע תקנות נוספות להגנה על כספי הלקוחות בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ טל, חידד בפתח הדיון היום את נושא הריבית והתנגדות בנק ישראל ואמר כי בשיחה עם הנגיד העלה האחרון חשש נוסף לפיו מה קורה אם חברת תשלומים תבטיח לציבור ריבית מופרזת? לדברי יו"ר הוועדה "יש סמכות לרגולטור בחוק למנוע את זה. הבטחתי כי נחדד בחקיקה את הסמכות לרגולטור לאכוף באופן ספציפי בעיצומים כספיים ובאכיפה מנהלית, כך שמכל הכיוונים אנחנו מגדרים את הנקודה הזו".
בשבוע האחרון סוגיית הריכוזיות במערכת הבנקאית בישראל שוב עלתה לכותרות, אולם הפעם מזווית קצת אחרת: בנק ישראל הוציא מכתב ובו הודיע כי הוא מתנגד לסעיף ברפורמה בשוק התשלומים של חוק ההסדרים שנועד לאפשר לחברות פינטק שונות, כדוגמת כאלה שמפעילות ארנקים דיגיטליים, להציע פיקדונות נושאי ריבית ללקוחותיהן ובכך בעצם להתחרות בשוק הבנקאות המסורתי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio אתמול, טען ד"ר עודד כהן, ראש מטה נגיד בנק ישראל, כי "כל המדינות המפותחות בעולם אוסרות על נותני שירותי תשלום ריבית, משום שיש הבנה בקרב כל הרגולטורים הפיננסיים שצריך להבדיל או לייחד את הפעילות של בנקים. כאשר צרכן מפקיד כסף ומקבל ריבית, הוא עלול לחשוב בטעות שהפעילות הזו מבוצעת בעצם מול גורם שהוא בנק, שמוחלת עליו הרגולציה המחמירה והקפדנית של בנקים ושהוא מנהל סיכוני נזילות וסיכוני שוק ברמה של בנק. זאת, בעוד על אותן חברות פינטק מוחלת רגולציה מקלה יותר כדי שהן יוכלו לפעול ביתר יעילות ובגלל הסיכונים המופחתים שכרוכים בפעילות שלהם". לריאיון המלא תוכלו להאזין בנגן שבראש הכתבה.
למעשה, מסביר ד"ר כהן, הסוגיה אינה נוגעת לפיקדונות עצמם - אשר כבר היום מותרים בחוק גם לחברות פינטק - אלא על האפשרות של החברות להציע ללקוחות ריבית על אותם פיקדונות. "בסוף, אנחנו לא רוצים שהצרכן ישים כסף בארנק הדיגיטלי שלו היום ומחר כשהוא ירצה להשתמש בכסף הזה הוא ייעלם.
"יש פה שני נתיבים: האחד הוא להטיל רגולציה מחמירה יותר על אותה חברת פינטק ואז היא תהפוך להיות בנק ולא תישאר חברת פינטק, והשני הוא למעשה לקבוע כמה תנאים שמגדרים את הסיכון. למשל, אנחנו הצענו הצעה שהתקבלה במסגרת הדיונים בכנסת שהכספים שמופקדים על ידי אותו צרכן בארנק הדיגיטלי יישמרו בחשבון ייעודי נפרד מהחשבון הכללי של אותו נותן שירותי תשלום כדי שלא יתערבבו בתשלומי המשכורות או בהשקעות האחרות של החברה. הם יושקעו רק בנכסים שהם ברמת סיכון מאוד נמוכה וברמת נזילות מאוד גבוהה, ככה שהצרכן יוכל למשוך את הכסף שלו בקלות כשהוא ירצה לעשות זאת.
"תנאי נוסף שאנחנו חושבים שנכון לגלם אותו כבר עכשיו במסגרת החקיקה הוא שאותה חברה לא תבטיח מראש ללקוח את שיעור הריבית שהוא אמור לקבל, אלא למשל תבטיח לו חלוקה בתשואה שהיא משיגה על אותם פקדונות שהלקוח שם אצלה. כלומר, להפחית ציפיות: אם תהיה תשואה, הלקוח יוכל לקבל תשואה", אמר כהן.
כלומר, בנק ישראל לא פסל באופן חד-משמעי את ההצעה, אלא דרש להגביל אותה בתנאים שיפחיתו את הסיכון ללקוחות מפני מקרים של "ריצה אל הבנק", כפי שנרשמו ברחבי העולם בחודשים האחרונים. "למשל, סיליקון ואלי בנק לא היה נתון לרגולציה בנקאית מחמירה כפי שנתונים הבנקים הגדולים בארה"ב", אמר כהן והוסיף: "אנחנו מוכנים להתיר לחברות פינטק לשלם ריבית על פיקדונות, אבל אנחנו מאוד רוצים לגדר את הסיכונים הצרכניים והמערכתיים שכרוכים בפעילות הזו".
"בנק ישראל - הלוביסט הכי טוב של המערכת הבנקאית"
מנגד, עו"ד אריאל ברזילי, ראש האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, התראיין גם הוא ל"כסף חדש" וטען כי "בסופו של דבר, בנק ישראל הוא הלוביסט הכי טוב של המערכת הבנקאית ואם יש איזשהו חשש שהמערכת תהיה חשופה לתחרות מרובה, הוא בא להגן על היציבות שלה. למעשה, הוא תופס תחרות כערעור על יציבות שוק הבנקאות הישראלי".
2 צפייה בגלריה
"בנק ישראל תופס תחרות כערעור על יציבות שוק הבנקאות הישראלי". פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
(צילום: קובי גדעון, לע"מ)
עוד לדבריו, "זה לא רק בנק ישראל - כל רגולטור בסופו של דבר נבחן לפי מידת היציבות של המערכת עליה הוא מופקד. למשל, אתה לא תבוא לנגיד בנק ישראל ותגיד לו: 'למה אנחנו משלמים פה ביוקר?', אבל אם המערכת הבנקאית תקרוס, אתה כן תבוא אליו בטענות. לכן, מבחינת השיקולים שלו צריך קודם כל להבטיח את היציבות ואחר כך, אם אפשר, בשוליים, בשביל להגיד שאנחנו בעד הצרכן, הוא יקדם עניינים תחרותיים. זו תופעה ידועה שנקראת 'שבי רגולטור'".
עו"ד ברזילי הוסיף כי "בתוך הסביבה הזאת של האינפלציה שאנחנו חיים בה, בנק ישראל בעצם מחוייב להעלות את הריבית וכל העלאה כזו של 1% בריבית של בנק ישראל מתורגמת להכנסות של שישה מיליארד שקלים למערכת הבנקאית. 'הכנסות היתר' האלה נובעות בעצם מהעובדה שאין תחרות - אנחנו לקוחות שבויים. עכשיו יש הזדמנות לתת לחברות פינטק להתחרות בשוק הבנקאות.
"כבר היום החוק נותן את המענה לחששות שהציגו (בבנק ישראל - ד"ר). השאלה היא תמיד שאלה של גידור הסיכון. רגולציה מיטבית לא יכולה להגיד: יש חשש, ובגללו אנחנו בעצם מבטלים מערך שלם שיכול להביא בסופו של דבר לתחרות לצרכנים. כל התנאים שבנק ישראל מציין כבר נמצאים בתוך החוק.
"זה לא שאנחנו חושבים שהגנת הצרכן כוללת רק את ההיבט התחרותי. ברור - כל מי ששם כסף רוצה לדעת שהוא יוכל למשוך אותו, אבל כאשר מסתכלים במבט מאקרו על כל המערכת, אתה מבין שמה שחשוב לחזק זה דווקא את האלמנטים התחרותיים שבהם ואם בנק ישראל הצליח רק עכשיו, לאחר יותר מ-30 שנה, להקים עוד בנק שאמור להביא תחרות, אז אנחנו מבינים שיש פה בעיה אמיתית ואת המחירים האלה אנחנו כולנו משלמים ביוקר המחיה", טען ברזילי.
פורסם לראשונה: 10:53, 11.05.23
