מתוך רצועת עזה, כשהוא בהפוגה בין פשיטות על יעדי חמאס ביחד עם צוות הלוחמים ביחידת העילית בה הוא מפקד, שמע יונתן אילון, אב לשניים מהיישוב רקפת הסמוך לסחנ'ין שבגליל התחתון, את הכרזתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשלהי חודש מאי כי "הושלם המהלך למתן הנחות בקרקע בנגב ובגליל בגובה של 91% לחיילי מילואים".
אילון בישר לאשתו, שמחכה לו ביחידת דיור קטנה ביישוב הקהילתי שבמועצה האזורית משגב, כי לאחר שבע שנות המתנה הם יוכלו לרכוש קרקע ולבנות בה את ביתם. כמעט ארבעה חודשים אחרי, הוא מאוכזב: "הייתה לי תקווה שסוף סוף המדינה תאפשר לזוגות צעירים לקנות קרקעות ביישובים הקהילתיים בגליל", הוא אומר ל-ynet, "אבל הבנתי שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) טרפדה את המהלך, ושוב הוכח שמי ששולטים בהכנסות המדינה מהכספים שלנו, הם אלו ששולטים במדינה".
את הדברים אומר אילון על רקע השומות החדשות שניתנו לקרקעות ביישוב שכניה הסמוך, במסגרתן 39 מגרשים בני כחצי דונם, שיצאו לשיווק לאחר עיכובים של עשור, מתומחרים בסכום של לא פחות מ-1.5 מיליון שקל למגרש, לא כולל מע"מ והוצאות פיתוח. לפני עשור מחיר מגרש דומה עמד על כ-300 אלף שקל.
בשבוע שעבר כ-600 משפחות צעירות מהגליל, במרביתן בן או בת הזוג משרתים במילואים, מסרו לראש הממשלה, באמצעות שר התפוצות עמיחי שיקלי, מכתב ובו תבעו ממנו להיאבק למען יישום ההחלטה להוזלת הקרקעות ועידוד התיישבות בגליל. זאת בעקבות מכתב ששיגר לנתניהו שר הבינוי והשיכון ויו"ר מועצת רמ"י, יצחק גולדקנופף, ובו הציג שומות נמוכות יותר ביישוב שורשים, גם הוא במועצה האזורית משגב.
במכתב טענו המילואימניקים כי "הציגו לשר שומה נמוכה באופן חריג משומות עדכניות וכן הוצגה שומה אחרי ערעור המשתכנים באותו יישוב - שר השיכון הציג את דוגמת היישוב שורשים (אזור עדיפות לאומית ב') שבמועצה אזורית משגב, בו נעשו שומות סבירות של 687,783 שקל ערך קרקע לפני הנחות. יצוין שהמחירים נקבעו לאחר ערעור המתיישבים על השומה ובתהליך שהחל לפני אישור ההטבות ולמזלן נגמר לאחר אישורן".
עוד כתבו כי "לצערנו השומות שנערכו ביישוב הסמוך שכניה, לאחר אישור הטבות עידוד ההתיישבות בגליל, עומדות על ממוצע של 2.1 מיליון שקל, וגם אם מפחיתים מכך עלויות פיתוח ומע"מ שמשלם המשתכן, מדובר ב-1.5 מיליון שקל, שהם פי 2.18 ממה שהציג השר בנוגע ליישוב שורשים. יתכבדו השר והשמאי הממשלתי ויתקנו את שיטת השמאות שמייצרת פערים כה משמעותיים בין יישובים סמוכים בעלי מאפיינים דומים".
"בעוד שההצהרה של ראש הממשלה דיברה על מסירת קרקע למגורים 'כמעט בחינם', הרי שבפועל נאלצים חיילי מילואים, כולל יוצאי המערך הלוחם, שהם חסרי דיור, לשלם ביישובים בגליל סכומים העולים פי 10 ופי 20 עבור רכיב הקרקע בלבד", הוסיפו המילואימניקים.
בעקבות המכתב, היה צפוי נתניהו לדון היום (ב') בצהריים בנושא עם השרים שיקלי וגולדקנופף, שרת ההתיישבות אורית סטרוק, שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף, מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, ח"כ אריאל קלנר ומנהל רמ"י, ינקי קוינט. ואולם, ל-ynet נודע כי כחצי שעה לפני מועד הדיון (בשעה 13:00) - הוא נדחה במפתיע. בלב בגליל מסרו בתגובה לדחייה כי "ביטול הדיון, שהיה אמור להתקיים היום במשרד רה"מ כדי להסיר את החסמים, מעמיק את התחושה שמישהו שם חושב שבצפון שום דבר לא בוער".
"לא נוכל לחיות על האדמה שאנחנו נלחמים להגנתה"
זו לא הפעם הראשונה שהמילואימניקים תושבי הגליל יוצאים נגד רמ"י ופונים לנתניהו בנושא. אילון טוען כי "עכשיו, עם מחיר השומה שנתנו ליישוב שכניה הסמוך, מחיר הקרקע יקפוץ פי שניים, נצטרך להתחיל לגייס כסף כדי לבנות את הבית ולא נהיה מסוגלים לעמוד בזה. בשנה שעברה נסגרו במועצת משגב 9 גנים בגלל שהיישובים מתבגרים וזוגות צעירים לא מצליחים לבנות כאן את ביתם".
מתן ליבנה, מרצה וחוקר בתחום הגבריות והחינוך המתגורר עם אשתו, מטפלת בשיאצו ומורה ליוגה, ושלושת ילדיהם בשכירות במושב יעד, בסמוך לבית הוריו, חושש כי התקווה להקים בית ביישוב בו נולד היא חסרת סיכוי. "הפעם האחרונה שנמכרה קרקע בהרחבה של יעד הייתה לפני כחמש שנים. אף אחד מאתנו לא יודע מה יהיה מחיר המגרשים כעת, אבל לפי החברים שלנו בשכניה ברורה לנו המגמה", הוא אומר. "לא נתפס שתוך כדי מלחמה מקפיצים את המחירים כדי שלא נוכל לחיות על האדמה שאנחנו נלחמים להגנתה".
לטענת ליבנה, "יש לי חבר טוב מהמועצה המקומית שעב שבנה בית של 220 מ"ר על שתי קומות. המגרש עלה לו 200 אלף שקל, מה גם שעלות הבנייה במגזר נמוכה משמעותית מזו שכאן. הוא כבר בונה כעת קומה נוספת לבן הצעיר שלו, בן 10, שיגור מעליו אחרי שיתחתן. אני מנגד צריך לחשוב איך אני מצליח להשיג לבן שלי דרכון גרמני כי אם הכול ייחרב, הוא לפחות יוכל לחזור למקום שממנו סבא שלי ברח. אני ציוני על מלא ולא ייתכן שלנו לא יהיה פה גם מקום".
פיני דרעי מהיישוב הקהילתי דתי-לאומי מורשת הוא אב לשבעה ילדים ונשוי לרופאה שעובדת בבית החולים פוריה. שניהם משרתים במילואים ובשנה האחרונה הוא השתתף ביותר מ-150 יום בלחימה בצפון ובדרום הארץ. "בחרנו לגור בגליל, על אף שלל הצעות העבודה שקיבלה אשתי בבתי החולים במרכז הארץ", הוא מתאר. "אבל כשאנחנו רואים את המשך המגמה של עליית מחירי הקרקעות, אנחנו מבינים שהרעיון להקים פה בית הופך לחסר סיכוי".
לדבריו ,"אנחנו לא דורשים שהשכנים ביישובים הערביים ישלמו כמונו, אנחנו רוצים צדק ושוויון. למה לנו לא מגיע לגור ליד ההורים והיישובים פה צריכים להזדקן? אנחנו לא מסוגלים לשלם 4.5 מיליון שקל על בית. ביקשנו אפילו להקים פה דירות בבנייה רוויה, אבל אין כאן תב"ע (תוכנית בניין עיר – י.ק) מתאימה ולשם כך יידרשו עוד שנים ארוכות של תכנון".
תושבים ממשיכים ביישוב שלומי פספסו את המכרז
יו"ר ארגון לב בגליל וסגן ראש מועצת גליל תחתון, אופיר שיק, טוען בשיחה עם ynet כי "שוב אנו נתקלים במציאות שבה הנהלת רמ"י פועלת כרצונה ומתעלמת מהמגמה של הנחיות הממשלה. דווקא בעת הזו, כשהגליל משווע לחיזוק ההתיישבות ומשרתי המילואים קורסים תחת העומס ומצפים להטבות הכלכליות שהובטחו, היא מקפיצה את השומות ובכך מעקרת את יוזמת ההנחות שגובשה במאמצים אדירים".
מאבקי הקרקעות בהתיישבות בגליל הן לא רק נחלת המועצות האזוריות. גם ביישוב המפונה שלומי שבגליל המערבי פורסם מכרז לרכישת קרקעות לצורך בנייה עצמית, אך תושבים צעירים שרצו לרכוש קרקעות מספרים כי כתוצאה מהלחימה ואי הוודאות באזור, רבים פרשו מהמכרז ואיבדו את זכאותם. אריק, תושב שלומי המשרת בקבע כקצין, נשוי ואב לילד, מספר כי בזמן המלחמה פורסמו שני מכרזים: הראשון, מכרז לבני מקום חסרי דיור שרצו להמשיך לגור ביישוב, ומכרז נוסף לציבור הרחב.
לטענתו, "המכרז לבני מקום פורסם ראשון, ואחרי שנסגר פורסם המכרז השני. אולם רמ"י הכריזה על הזוכים במכרז הפומבי תוך פחות משלושה חודשים, ורק לאחר מכן פרסמה את הזוכים במכרז לבני מקום". המשמעות היא שתושבי שלומי שלא זכו במכרז של בני מקום, כבר לא היו יכולים להשתתף במכרז הפומבי, שאליו ניגשו ככל הנראה גם משקיעים ממרכז הארץ.
לדברי אריק, המכרז שהיה מיועד לתושבי שלומי פורסם בתקופה של חוסר ודאות בעקבות המצב הביטחוני הקשה באזור, ובעקבות זאת משפחות רבות לא הגישו לו הצעות ופספסו את זכאותן. "היינו מצפים שבעולם מתוקן ברמ"י יבינו את המצב ויאפשרו ארגון מחדש של משתתפי המכרז שכן רוצים להמשיך לגור בשלומי מטעמים ציונות ואהבה למקום, במיוחד כשמדובר במשפחות חסרות דיור שהשתתפותן במכרז נפגעה בעקבות המלחמה והפינוי מהיישוב. במקום זאת, הם חיים בבועה משלהם". הנושא נידון בימים אלו בבית המשפט.
רמ"י: "פועלים לאפשר את התפתחות הנגב והגליל"
מרמ"י נמסר בתגובה כי "רמ"י ועובדיה פועלים לילות כימים כדי לאפשר את הצמיחה וההתפתחות בנגב ובגליל. מועצת מקרקעי ישראל קיבלה בשנה האחרונה החלטות מיטיבות הקובעות הנחות מפליגות, תוך מתן העדפה מוצדקת מאין כמותה למשרתי כוחות המילואים ולחסרי דיור, כל זאת לצד קביעת הוראות שמטרתן יידוע הציבור והגדלת מלאי המגרשים המוקצים מתוך מטרה להגדיל ולהגביר את היקף האוכלוסייה המתיישבת באזורי הפריפריה.
"בהתאם לכך, והחל מיום כניסת ההחלטה לתוקף, אושרו ברמ"י מעל 1,000 עסקאות בפטור ממכרז בהן ניתנו הנחות אזורי עדיפות, מתוכן מאות רבות כללו הנחות למשרתי מילואים. בעקבות תיקון 12 לפקודת האגודות השיתופיות, תוקן קובץ ההחלטות כך שיותאם להוראות הפקודה וכן אושרה החלטת הנהלת רמ"י אשר קבעה את אופן יישום הוראות החוק והחלטת המועצה המתוקנת בהתייחס ליידוע הציבור ואופן הקצאת המגרשים.
"החלטה זו הוקפאה בהנחיית משרד המשפטים עד לסיום ליבון טענות משפטיות שעלו מצד גורמים שונים. מיד כשתתקבל הנחיית משרד המשפטים, ניתן יהיה לקדם את אותן עסקאות שכעת יש מניעה מלקדם נוכח ההנחיה, אך נציין כי עסקאות אחרות במרחב הכפרי, אשר בהן לא מתעורר הקושי המשפטי, מקודמות ומאושרות במרחבים השונים.
"רמ"י דוחה בתוקף את הטענות המועלות נגדה כמי שמנסים לסכל את עידוד ההתיישבות, ואין אלא להצר כי גורמים אינטרסנטים מייצרים נרטיב שאין רחוק ממנו מהמציאות. רמ"י תמשיך כפי שפעלה קודם למלחמה וביתר שאת לאחריה לקידום מהיר של תכנון, פיתוח וחיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל, הן במרחב הכפרי והן במרחב העירוני".
פורסם לראשונה: 06:00, 16.09.24
