בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה ערעור שהגישה המדינה נגד החלטה לזכות את חברת המסגור "א.א מתכות" ואת המנהל שלה מאישומי מס חמורים בהיקף של מיליוני שקלים. השופטים רון שפירא, בטינה טאובר ועדי חן-ברק אישרו את הכרעת הדין המזכה, שלפיה המנהל לא ידע על זיוף החשבוניות שבבסיס האישום ולכן אין לייחס לו ולחברה התנהלות פלילית.
כתב האישום ייחס לחברה מדיר אל אסד ולמנהל שלל עבירות לפי חוק מע"מ: 25 עבירות ניכוי מס תשומות שלא כדין; הכנת, ניהול ומתן רשות לאחר לניהול פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות; ושימוש במרמה או בתחבולה או מתן רשות לאחר להשתמש בהן או עשיית מעשה אחר.
1 צפייה בגלריה
התנהלות כלכלית נבונה
התנהלות כלכלית נבונה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הבסיס לאישומים נגע לשנים 2018-2017. נטען שבאותה תקופה הם פעלו להכניס לספרי החשבונות של החברה 25 חשבוניות פיקטיביות על שם חברת בנייה מסוימת בהיקף של 8,352,880 שקל, שהמס בגינן הוא 1,213,079 שקל – זאת, במטרה להונות את שלטונות המס.
לפני חצי שנה הורה בית משפט השלום בקריות על זיכויים המוחלט של החברה והמנהל. בלב הכרעת הדין, שעליה חתומה השופטת איילת השחר ביטון פרלה, היו הודעות שמסר נציג חברת הבנייה בחקירה. לדבריו, הוא חשב באמת ובתמים שהוא מוסמך לבצע פעולות בשם החברה והחשבוניות המזויפות שיקפו עסקאות שבוצעו בפועל, כך שהנאשמים לא ידעו שהן פיקטיביות. במלים אחרות, גרסתו תמכה בגרסת ההגנה שלפיה הנאשמים לא פעלו בזדון על מנת להשתמט מתשלום מס.
מאחר שהמדינה לא זימנה את אותו לעדות בבית המשפט, וגרסתו לא הופרכה, זיכתה השופטת את הנאשמים. בתגובה הגישה המדינה ערעור למחוזי ובו התעקשה שמנהל חברת המסגור ידע, או לפחות היה עליו לדעת, שמדובר בחשבוניות פיקטיביות שנרכשו במודע ובכוונה כדי להקטין את חבותו במס.
עו"ד אורן אוזןעו"ד אורן אוזןנתי חדד
מנגד התעקשו הנאשמים שהחשבוניות משקפות עסקאות אמת וכי לא הייתה להם ידיעה על היותן פיקטיביות. המנהל אף הביע במהלך המשפט צער והכרה בטעות על כך שלא חשף את מעשה ההונאה.
בנסיבות אלה קבעו שופטי המחוזי פה אחד שהכרעת הדין של השלום נכונה ואין להתערב בה: "אנו סבורים, כמו הערכאה דלמטה, כי לא הוכח ברמת ההוכחה הנדרשת בפלילים דבר מודעותו של הנאשם כי החשבוניות שבנדון הן חשבוניות שהוצאו שלא כדין, ולא הוכחה כוונה להונות את הרשויות או להשתמט מתשלומי מס".
הם עמדו על כך שגרסת נציג חברת הבנייה, שמעולם לא נסתרה, תומכת למעשה בעמדת ההגנה כי הנאשמים נפלו קורבן להונאה בכך שהוצג להם מצג שווא שלפיו הנציג מוסמך לפעול בשם חברת הבנייה, והם לא ידעו שהחשבוניות שהוא מספק להם מזויפות.
השופטים הדגישו שהודעות נציג חברת הבנייה הוגשו מטעם התביעה ולא מטעם ההגנה, והמדינה לא זימנה אותו לעדות על מנת לנסות ולהפריך את גרסתו. מכאן שיש לדחות את הערעור.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ הנאשמים: עו"ד אחמד מסרי • ב"כ המדינה: לא צוין • עו"ד אורן אוזן עוסק במיסים • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין