הימים שהכל היה מסומן בדולרים - ואיך נגמלנו? אוצר מהעבר עם גד ליאור
"אני מתקשה להבין. הגעתי למדינת ישראל, אני כבר לא בארה"ב, אבל המחירים פה מוצגים בדולרים ולא בשקלים. יש למדינה מטבע משלה והוא צריך להיות היחיד שמחירים נקבעים בו. לא דולר ולא שום מטבע אחר". את הדברים האלה אמר הפרופסור סטנלי פישר, ימים ספורים לאחר שעלה לארץ, קיבל תעודת זהות ישראלית והתמנה ב-1 במאי 2005 לנגיד בנק ישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
דווקא הוא, הפרופסור בעל המבטא האנגלו-סקסי הכבד, היה צריך לנזוף בישראלים הוותיקים ולהבהיר להם שכאשר מוכרים דירה או מכונית, ראוי שבמדינה עצמאית עם מטבע משלה - המחיר שינקבו בו יהיה בשקלים ולא בדולרים.
13 צפייה בגלריה
פרופ' סטנלי פישר. "יש למדינה מטבע משלה, ובו המחירים צריכים להיקבע. לא בדולר"
(צילום: גיל יוחנן, Shutterstock)
אולם, את הישראלים קשה היה לחנך. עובדה. לפחות חמש פעמים, שוב ושוב, נאלצו הרשויות בישראל להעביר החלטות, לחוקק חוקים ולפרסם צווים, עד שמחירה של מכונית לא יפורסם כ-12,000 דולר, אלא כ-50,000 שקל.
סרבול ורצון לא מובן לעקוף את השקל
מתברר שעוד ב-1981 סעיף 17ד' לחוק הגנת הצרכן קבע: "לא יפרסם עוסק ולא ינקוב, במפורש או במשתמע, מחיר של נכס או של שירות המוצע לצרכן, אלא אם כן הוא המחיר הכולל בלבד ורק במטבע ישראלי". אולם, הייתה גם הסתייגות בסעיפים 17ב ו-17ג, שם נאמר בעצם שאין זה לא חוקי לפרסם גם את המחיר של נכס, מוצר או שירות במטבע שאינו ישראלי: "פרסום מחירו הכולל של נכס או שירות, יכול שיהיה במטבע חוץ, ובלבד שמחירו במטבע לפי שער החליפין הקבוע בה".
ומהו השער של המטבע הזר שמותר יהיה להציג? בחלק ב' של התוספת הראשונה לחוק הגנת הצרכן נקבע כי "השער היציג" של מטבע חוץ פלוני יהיה השער היציג שקבע בנק ישראל כ"שער המכירה" לשטרות והמחאות, שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ. מסובך? נכון.
ועוד ספח לחוק: "הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מהמדינה או אליה, לרבות במוספי המעבר היבשתיים, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל". לך תחפש באופן מיידי את השער המתאים, כאשר אתה קונה שירות או מכונית. פשוט הוראה שכולה סרבול ורצון בלתי נגמר או מובן, למשל לסטנלי פישר, איך להמשיך ולעקוף את השימוש במטבע הישראלי.
רחוב לילינבלום בתל אביב היה במשך שנים מעוז רכישת מטבעות זרים בשוק שחור, כאשר אין איש במדינה שלא יודע לאן עליו להגיע אם ברצונו לרכוש דולרים. רבות מהעסקאות, בעיקר המפוקפקות יותר, נעשו מאז קום המדינה בתשלום בדולרים, שעברו מיד ליד. גם עבור מכוניות ולעתים דירות, שילמו קונים לא אחת בדולרים, בניגוד לחוק, שכן נאסר להחזיק בכמויות גדולות של מטבע זר והיו מגבלות על הרשות לרכוש דולרים ומטבעות זרים אחרים בבנקים, גם לצורך נסיעה לחו"ל.
אולם, "המחלה" האמיתית הייתה שישראלים רבים, בעיקר בשנות האינפלציה הגדולה, באמצע שנות השמונים, נקבו יותר ויותר במחירי נכסים, מדירות ומכוניות ועד לתכשיטים ומכשירי חשמל יקרים, בדולרים. ולנקוב במחיר בדולרים היה מותר במשך שנים.
תוכנית הדולריזציה הסודית
עד כדי כך הייתה הכמיהה לדולרים בישראל גדולה, עד כי ב-13 באוקטובר 1983 פורסם ב"ידיעות אחרונות" אחד הסקופים הגדולים אי פעם. העיתונאי גדעון עשת, חתן פרס סוקולוב כעבור שנים, גילה כי הממשלה עצמה חמדה את הדולרים ולכן: "האוצר מתכוון להצמיד את כל המשק לדולר".
חשיפת תוכנית הדולריזציה הסודית הגדולה, שרוב חברי הממשלה שמעו עליה לראשונה מהכותרת הראשית בעיתון, הביאה למחרת להתפטרותו של שר האוצר, יורם ארידור. "בשעה 3 אחר הצהרים החליט ארידור לפרוש", הייתה הכותרת בעיתון למחרת, לצד כותרת נוספת, ב-14 באוקטובר: "ארידור: הייתה הסתערות על הבנקים – והשרים נבהלו".
הידיעה פורסמה בהבלטה בעולם כולו, שכן הייתה זאת סנסציה שמדינה במזרח התיכון מבקשת להצמיד את כל כלכלתה וכספה לדולר. מיותר לומר, שהתוכנית לא יצאה מעולם אל הפועל ולא עלתה יותר.
אחרי פרסום החוק הראשוני האוסר, חלקית, לפרסם את מחירם של מוצרים ושירותים במטבע זר, בעצם החוק מ-1981 נותר בגדר המלצה בלבד. ב-16 בספטמבר 1984 מסופר בידיעה ב"ידיעות אחרונות" כי הדולר חי ונושם בישראל, גם אחרי הניסיון הראשון שלא ינקבו בו מחירים בארץ. הכותרת היא: "התאחדות הסוחרים המליצה לפני חבריה לעבור, החל מן הראשון לאוקטובר, למחירון דולרי. אם חברי הכנסת רוצים משכורת בדולרים, למה לנו אסור?".
הכתבה נפתחת כך: "התאחדות הסוחרים מבקשת לתקוע עוד מסמר בארון המתים של השקל. בהתכנסות מיוחדת של נציגי שמונה ענפי מסחר היא המליצה לפני חבריה בכל הענפים, פרט לענף המזון, לעבור מה-1 לאוקטובר למחירון דולרי". ולמה זה? הסוחרים מסבירים: "אנחנו לא יכולים להחזיק מעמד עם השקל. אי אפשר לעדכן מחירים כל יום. אם פרסומים מלמדים שחברי הכנסת מבקשים משכורות דולריות, מדוע לא יוכלו הסוחרים להשתמש במחירונים דולריים?".
הסיוע של המדינה לזוגות צעירים - בדולרים
ב-1 באוגוסט 1985 מספרת ידיעה כי מכירת דירות חדשות ירדה ביולי ב-37%. "בכל החברות חוששים ממשבר רציני בענף. אפילו עדכון המשכנתאות החודש לא הביא את הזוגות הצעירים אל הדירות. מדובר בעדכון בלתי מספק שהעלה את הסיוע מרמה של כ-5,000 דולר לדירה ל-7,000-9,000 דולר לדירה. בסכום זה אי אפשר לרכוש דירה ללא חסכונות או רכוש פרטיים". כן, קשה להאמין, אך במדינה שיש לה מטבע משלה, הכל נקוב עדיין בדולרים. אפילו הסיוע הממשלתי לזוגות הצעירים מטעם המדינה.
דירת 3 חדרים בפרויקט החרדי ברמות בירושלים, 66 מ"ר, עם חצרות - החל מ-44,700 דולר. דירת 3 חדרים בראשון לציון - 48,000 דולר. דירה דומה על הר הכרמל בחיפה - 50,000 דולר. אף מחיר לא נקוב בשקלים. כאילו המטבע הרשמי של המדינה לא קיים
ובידיעה יש גם דוגמאות למחירי דירות. השקל לא מוזכר כמובן: בפרויקט החרדי ברמות בירושלים – 3 חדרים, 66 מ"ר, עם חצרות – יעלה החל מ-44,700 דולר. דירת 3 חדרים בראשון לציון – 48,000 דולר. דירה דומה על הר הכרמל בחיפה – 50,000 דולר. אף מחיר לא נקוב בשקלים. כאילו המטבע הרשמי של המדינה לא קיים.
ב-1 באוגוסט 1989 מספרת ידיעה בעיתון כי המלונאים מרוויחים עד 700% על יינות. אז איך זה קורה? מתברר, לפי הידיעה של לאה אתגר, כי "במספר בתי מלון בארץ נקובים המחירים בדולרים". התוצאה של המחירים הנקובים בדולרים היא הפתיח של הכתבה: "דופקים מחירים – והפראיירים משלמים".
ב-28 באוקטובר 1993 מתברר ששום ביקורת לא עוזרת ודבר לא משתנה. כל מחירי התיירות לא רק נקובים בדולרים, אלא לעתים גם במטבעות זרים שונים. למשל, ידיעה מספרת כי אחת ההצעות היא בנוסף ל-6 לילות בפריז וטיסה שנקובים בדולרים גם שוברי קנייה הנקובים בפרנקים צרפתיים. ויש גם טיסות שנקובות בפרנקים שווייצריים ובלירות שטרלינג.
בנק ישראל: "אל תשקיעו בדולר"
ובינתיים, ב-13 בפברואר 2002, מייעץ בנק ישראל: "אל תשקיעו בדולרים". לא לכל עצה של בנק ישראל הציבור נענה. רבים רכשו דולרים כי מצאו במטבע הזר הזה "חוף מבטחים", לפחות אז. היום "השקעה" כזאת היא בוודאי פחות כדאית, כאשר שער הדולר צונח מול השקל כבר שנים.
ב-28 בפברואר 2002 הכותרת היא: "חופשה בישראל - צמודה לדולר. המחירים נקובים בדולרים, לפי השער היציג ביום העזיבה של המלון. למה צריך לבלות חופשה בישראל בחשש שהדולר יעלה?".
ב-6 במרץ 2002 הכנסת אישרה סופית את החוק המחייב פרסום מחירים בשקלים בלבד. החוק החדש "אינו מאשר פרסום כלשהו, אפילו במשתמע, של מחיר נכס או שירות, במט"ח מכל סוג". דומה שאין חוקים רבים בספר החוקים הישראלי שהופרו בגסות, כפי שהופר החוק הזה, במשך שנים. אגב, את החוק יזם ח"כ מיכאל נודלמן ממפלגת "ישראל ביתנו", שבראשה עמד גם אז שר האוצר הנוכחי, אביגדור ליברמן.
ב-6 במרץ 2002 הכנסת אישרה סופית את החוק המחייב פרסום מחירים בשקלים בלבד. החוק החדש "אינו מאשר פרסום כלשהו, אפילו במשתמע, של מחיר נכס או שירות, במט"ח מכל סוג". דומה שאין חוקים רבים בספר החוקים הישראלי שהופרו בגסות, כפי שהופר החוק הזה, במשך שנים
ועדת הכלכלה של הכנסת מחקה מהחוק את שכר הדירה ובשל כך הוגשו שלוש הצעות חוק פרטיות על ידי חברי הכנסת יאיר פרץ (ש"ס), אילן גלאון (מרצ) ואופיר פינס (עבודה) לכלול את שכר הדירה בחוק. אולם, גם שכר הדירה המשיך להיות נקוב בדולרים עוד שנים רבות.
ב-10 ביוני 2002 מדווח ב-ynet כי "מיום ד': אין יותר מחירים בדולרים. ביום רביעי ייכנס לתוקפו תיקון החוק להגנת הצרכן האוסר על הצגת מחירים בדולרים. בנוסף, יחויבו הסוחרים להציג את המחיר הסופי של המוצר. התיקון אינו נוגע לעסקים בין אנשים פרטיים". כך מחדדת הידיעה את המצב החדש, שלא נשמר כלל עוד במשך שנים. סגן שר התמ"ס (תעשייה ומסחר), ח"כ אלי בן-מנחם, הכריז באותו היום, כי הוא מקווה ש"השינוי בחקיקה ישפיע על המשק כולו". הדברים נותרו בגדר תקווה בלבד עוד לשנים לא מעטות.
ב-22 באוקטובר, אותה השנה, הכותרת היא: "עוברים לשקלים. במשרד השיכון טוענים כי המעבר למחירון שקלי ייצב את מחירי הדירות החדשות. בשוק דירות יד שנהיה, לעומת זאת, המחירים עדיין נקובים בדולרים וחוזי השכירות נחלקים בין שני המטבעות". עוד יארך שנים רבות עד שבשוק הדירות ינקבו כולם מחיר בשקלים.
ב-21 בינואר 2003 הכותרת היא: "השפל בנדל"ן. מחירי הדירות נמוכים בממוצע ב-14% ממחירם הדולרי לפני שנתיים". אין מחירים בשקלים. הכל בדולרים. כך גם הטבלה בעיתון מדווחת על מחיר דירה בת 4 חדרים בצפון ת"א - 320 אלף דולר (לעומת 390 אלף דולר לפני שנתיים), בגבעתיים - 290 אלף דולר (340), בירושלים - 280 אלף דולר (325) ובראשון לציון - 185 אלף דולר (205 אלף לפני שנתיים).
חוגגים בירוק: חתונות, הופעות - הכל בדולרים
ב-17 בפברואר 2003 ממשיכות הכותרות לתמוה באיזה מטבע נקובים כאן המחירים, 55 שנים לאחר הקמת המדינה. הכותרת היא: "זה בשקלים או בדולרים?" כותרת המשנה: "החוק האוסר על הצגת מוצרים ושירותים בדולרים לא מונע ממוכרים ונותני שירותים רבים להמשיך ולהציג את מרכולתם בדולרים".
והידיעה נפתחת כך: "אילו היו מגיעים פקחים של משרד התמ"ס ליריד 'חתונות ואירועים' שהתקיים בסוף השבוע שעבר בגני התערוכה בת"א - היו ידיהם מלאות עבודה. בניגוד לחוק, הקובע כי על כל עוסק להציג את המחיר בשקלים בלבד, הציעו ביריד עשרות עוסקים את שירותיהם רק בדולרים. מדובר בגני אירועים ואולמות, קייטרינג, צלמים, תקליטנים, שירותי בר, תאורנים ואפילו מוכרי הזיקוקין.
"מאות הזוגות הצעירים, שהסתובבו בין הדוכנים בעיניים בורקות, לא ידעו את נפשם משפע ההיצע הדולרי, המחכה להם לקראת חתונתם. גם בדיקת מודעות בעיתונות בתחום הנדל"ן מגלה תופעה דומה. רבים אינם מהססים להציע את 'הסחורה' שלהם בדולרים".
ואפילו יום העצמאות של מדינת ישראל לא הביא לנקוב במחירי הופעות של אמנים במטבע של המדינה העברית. הכותרת ב-4 במאי היא: "כחול לבן (בירוקים)". וכותרת המשנה היא: "בשביל זה יש כסף: עבור הופעה ביום העצמאות יכול אמן ישראלי לקבל גם 11 אלף דולר. כשמדובר בשנת בחירות, ראשי הערים מוכנים לשלם". ומי יקבל 11 אלף דולר? למשל צביקה פיק ולהקת "אתניקס".
"הגיע הזמן לשינוי - אין סיבה שלא לעבור לשקלים"
ב-8 ביולי 2003 מספרת ידיעה של יהודית יהב כי בחברת התכשיטים ה. שטרן המחירים נקובים בדולרים והלקוח משלם על פי השער היציג של אותו יום. צמיד מזהב לבן המשובץ באבני אקוומארין עולה למשל 22,775 דולר. עגילים מקולקציית "ספרינג" מזהב צהוב 18 קראט יעלו 4,670 דולר.
ב-10 בפברואר 2004 מפרסם דני שדה ידיעה, לפיה קיימת הצעה חדשה: "מחירי חבילות התיירות לאירופה יוצגו באירו במקום בדולרים". לא חס וחלילה בשקלים. הסיבה, אגב: התחזקות האירו בעולם.
ב-5 בינואר 2005 הכותרת היא: "מקפצים בין המטבעות". כותרת המשנה מספרת כי "חולשת הדולר גרמה לסחרור מחירים. הכל בגלל השיטה הישראלית, שבה המחירים נקבעים בדולרים. גורמים בענף: הגיע הזמן לשינוי - אין סיבה שלא יעברו לשקלים".
ב-20 בינואר 2005 מדווח העיתון כי "השערים לתרגום הדולרים לשקלים בחנות החשמל והאלקטרוניקה לא אחידים. בעוד שהמוצרים פטורי המכס מתורגמים לשקלים, על פי השער היציג, למוצרים חבי מכס יש שער שונה בדרך כלל וגבוה יותר". בכל מקרה, הבלבול המשיך להיות גדול והדולר שלט גם ערב הגעת סטנלי פישר, הנגיד החדש, לישראל.
אגב, סטנלי פישר עצמו נקב בסכום שיקציב לרכישת ביתו הראשון בישראל - מיליון דולר. בידיעה שפורסמה ב-26 בינואר 2005, כארבעה חודשים לפני כניסתו לתפקיד, מסופר כי "מיליון דולר - זה הסכום שהקציב נגיד בנק ישראל החדש לרכישת בית בישראל. פישר ביקש ממתווכים לחפש לו בית במחיר הזה באזור גוש דן רבתי, כך נודע ל'ידיעות אחרונות".
"הילטון בפאריז זול יותר מבתל אביב"
ב-1 במאי 2005 מתמנה סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל. הוא יורד בו ביום מהמטוס מארה"ב, מקבל תעודת עולה חדש, ממשיך לבית נשיא המדינה ונשבע אמונים. כבר שם אומר פישר, בשיחת רעים, כי אחת המשימות הראשונות שלו תהיה שבישראל ינקבו במחירים בשקלים ולא במטבעות זרים. פישר, שעוד לא הכיר את נבכי הבירוקרטיה הישראלית, עדיין לא הפנים אז שעד שהמהלך הזה יבשיל יעברו עוד הרבה דולרים בקופות בתי העסק בישראל. בכל מקרה, הכותרת בעיתון עם מינויו הייתה: "קבלת פנים חמה לסטנלי פישר - הבורסה בת"א המריאה לשיא".
ב-27 ביולי 2005 שוב טבלה של השוואת מחירים בישראל בדולרים, בכתבה שכותרתה "ההילטון בפאריז זול יותר מבתל אביב". מתברר שכבר אז, ממש כפי שפורסם כאן בימים האחרונים, לילה בתל אביב היה יקר מאשר באתונה, ברלין, אמסטרדם וז'נבה. בתל אביב אגב המחיר היה 321 דולר ללילה ובעיר שבה התאכסנו שועי עולם, ז'נבה, הם שילמו רק 259 דולר לילה.
ב-5 בדצמבר 2006 נשאל נסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים, על השימוש בדולרים בשוק הנדל"ן והסביר כיצד השתרש המחיר הדולרי בשוק הזה: "נקיבת מחירי הדירות בדולרים היא נוהג היסטורי שנולד בתקופת האינפלציה הגבוהה במשק הישראלי ומטרתו הייתה להגן על ערך הדירות. כיום, לאור יציבותו של השקל, התייתר הצורך לנקוב את מחירי הדירות בדולרים". ועל השאלה האם אפשר לאכוף את המחיר השקלי גם בדירות יד שניה, ענה בובליל: "כל עוד אין חוק, כפי שבוצע לגבי דירות חדשות, פשוט אי אפשר לעשות את זה. חבל".
"נקיבת מחירי הדירות בדולרים היא נוהג היסטורי שנולד בתקופת האינפלציה הגבוהה במשק הישראלי ומטרתו הייתה להגן על ערך הדירות. כיום, לאור יציבותו של השקל, התייתר הצורך לנקוב את מחירי הדירות בדולרים"
ב-5 בדצמבר 2006 מתפרסמות בכתבה בעיתון שאלות ותשובות בנושא "איך תוכלו להגן על עצמכם מפני ירידת הדולר?" אחת השאלות, למשל, מסבירה באיזה מטבע משכירים דירות בארץ שיש לה מטבע משלה: "אני משכירה דירה והיחלשות הדולר פוגעת בי. מה לעשות?" או: "אני מוכרת דירה יד שנייה בדולרים והתמורה השקלית יורדת, מה אפשר לעשות?" ועוד: "האם מחירי מוצרים בדולרים צפויים לרדת?" וגם: "רכשתי מכונית אמריקאית וטרם קיבלתי אותה. שילמתי מקדמה. מה קורה עם היתרה?".
ו"מחלת הדולרים" נמשכת. ב-14 בפברואר 2007 מדווחת כתבה על טרנד חדש: "החתונה הקטנה החדשה", רק בחיק משפחה וחברים קרובים. אולם, אליה וקוץ בה: "המחירים נקובים לרוב בדולרים ורק אחר כך מתורגמים לשקלים".
"כל המחירים נקובים בדולרים"
ב-28 בפברואר 2007 מדווחת ידיעה, לקראת חופשות הפסח, כי "כל המחירים נקובים בדולרים". לא בחו"ל, בארץ. התירוץ הוא שכביכול המחירים נועדו לתיירים אולם מתברר שגם עם הישראלים מתחשבנים לפי המחיר בדולרים.
ב-30 במאי 2007 הכותרת ב"ממון" היא: "סוף עידן הדולרים". כותרת המשנה מבהירה, כי "ההנהלה הבכירה של בנק ישראל דנה אתמול בביטול פרסום השער היציג בתוך שנה (לא קרה מעולם). במקביל ביקשו האוצר והבנק המרכזי מגופים מרכזיים במשק לבטל את הצמדת המחירים לדולר". והשאלות הנשאלות כמובן רבות: כמו מה יקרה למחירים ולמה יש חשש מהמהלך.
בבנק ישראל נערכה ישיבה לבחינת ביטול השער היציג, במטרה לאלץ את הציבור לעבור לשקלים. המשתתפים הפנימו כי הגיע הזמן להיענות לדרישתו של הנגיד סטנלי פישר לנקוב מחירים רק בשקלים: "אנחנו בישראל. לא בניו-יורק. יש כאן מטבע של המדינה ורק בו צריך להשתמש"
זה המועד למעשה שבו קורא בנק ישראל באופן רשמי לציבור בישראל לעבור לשקלים. התקשורת מדווחת כי בבנק ישראל נערכה ישיבה לבחינת ביטול השער היציג, במטרה לאלץ את הציבור לעבור לסחור בשקלים. אולם, ההערכות היו - והן מתאמתות עד היום הזה - שבנק ישראל ימשיך לפרסם שער יציג גם בעתיד.
שתי ישיבות התקיימו באותו היום ביוזמת בנק ישראל ובהן השתתף גם מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב. באחת הישיבות השתתפו נציגים מענפים שונים במשק, שהמשיכו לנקוב במחירי מוצריהם ושירותיהם בדולרים, בהם עורכי דין, רואי חשבון, נציגי חברות תיווך, נדל"ן ותיירות. הם ציינו כי רוב הוצאותיהם נקובות בשקלים, אך ההכנסות נקובות בדולרים.
המשתתפים הפנימו כי הגיע הזמן להיענות לדרישתו החד משמעית של הנגיד סטנלי פישר שעבר זמנה של ההצמדה לדולר ויש לנקוב מחירים רק בשקלים. "אנחנו בישראל. לא בניו-יורק. יש כאן מטבע של המדינה ורק בו צריך להשתמש", נזף פישר.
יותר מכל, הרגיז בדיון דיווח כי יש עסקים שמחליטים מראש מה יהיה שער הדולר לכל החודש, למשל 4.50 שקלים, ולא מעדכנים את המחיר שנגבה בסופו של יום בשקלים, גם אם שער הדולר משתנה לטובת הצרכנים. המטרה היא אחת: לגבות יותר שקלים מהקונה.
האנליסט סרחאן סביק, המסקר את ישראל מטעם בנק ההשקעות מורגן סטנלי: "בכל העולם אנשים שמחים כאשר המטבע שלהם מתחזק, אבל רק בישראל זה נתפס כמשבר. פשוט לא ייאמן"
בין השאר מצוטט בתקשורת האנליסט סרחאן סביק, המסקר את ישראל מטעם בנק ההשקעות מורגן סטנלי, שאמר כי "בכל העולם אנשים שמחים כאשר המטבע שלהם מתחזק, אבל רק בישראל זה נתפס כמשבר. פשוט לא ייאמן".
חברות האופנה נקבו מחיר במטבע זר - ונקנסו
ב-1 ביולי 2009 חויבה חברת FOX לשלם 130 אלף שקל קנס, מהם 10,000 הושתו על המנכ"ל ויזל עצמו, על סימון מחירים במטבעות זרים. כך נקבע בהסדר טיעון עם משרד התמ"ת. מנכ"ל FOX, הראל ויזל, טען בכעס כי "בתמ"ת תקועים עם חוקים מטומטמים מלפני 30 שנה". לדבריו, "שר התמ"ת לא טרח כלל לשמוע את רשתות האופנה, למרות שאנו מעסיקים יחד 6,000 עובדים במשק". FOX חויבה לשנות את הסימון החל מה-1 בספטמבר באותה השנה.
מתברר כי זאת הייתה כבר התביעה השלישית שהגיש משרד התמ"ת נגד רשתות האופנה. בעבר הורשעו גם הוניגמן וקסטרו באותן עבירות. לרבות ההרשעה הפלילית, הוחלו עליהן קנסות, הן על הרשתות והן על המנכ"לים באופן אישי.
מנכ"ל הוניגמן, יעקב הוניגמן, אמר כי "הצעתי להכין כל תווית שמשרד התמ"ת יכתיב ושאינה מטעה את הצרכן. גם לשיטתם, אמרתי שאנחנו מוכנים לכתוב שקל בגדול, להוסיף דגל או כל דבר אחר שלשיטתם לא יטעה את הצרכן. זה לא עזר. החוק אינו הגיוני. משרד התמ"ת צריך לדאוג לנו ולא להילחם בנו כל פעם. אנחנו רוצים לפעול בתחום הבינלאומי לפחות באותם תנאים של חברות בינלאומיות אחרות".
ברשתות האופנה הובעה אכזבה מכך ששר התמ"ת באותם הימים, בנימין (פואד) בן-אליעזר, סירב לשמוע את דעתם. "פנייה שלנו לשר התמ"ת לפגישה נענתה בתשובה שאין בכוונת משרד התמ"ת לשנות את הוראות החוק ואין טעם בפגישה", אמר ויזל, שהוסיף: "קשה לי להבין איך מה שטוב לצרכנים באנגליה, ארה"ב, צרפת וכל מדינות המערב - בעייתי לצרכן הישראלי. אף אחד הרי לא חושד שמדינות נאורות אלה לא רואות את טובת הצרכן לנגד עיניהן, אלא אם בהגנת הצרכן בטוחים שהאזרח הישראלי פשוט מטומטם".
במשרד התמ"ת הגיבו כי "הנושא הוכרע כבר בבית המשפט, שקבע כי הצגת המחיר בכמה מטבעות מהווה גניבת דעתו של הצרכן".
איסור לפרסם מחירים במטבע חוץ
אולם, מסורת בת יותר מ-60 שנה קשה לשנות. גם באפריל 2011 עדיין מתפרסמות ידיעות שמנתחות מחירים בדולרים, למשל, 230 אלף דולר לחדר בממוצע, או "במרכז הארץ דירה בת 5 חדרים בקומה חמישית עם מעלית וחניה ב-1.152 מיליון דולר, ודירה בפתח תקווה, עם מרפסת שמש, מעלית וחניה שנמכרה ב-417 אלף דולר".
ב-11 באוגוסט 2011 נכנס לתוקף תיקון חוק הגנת הצרכן, האוסר לחלוטין פרסום מחירים ושירותים בדולרים, או במטבע זר אחר. לפי החוק החדש, "ייאסר על עוסקים ונותני שירותים להציג מחירים בדולרים על מוצרים ושירותים כדירות למכירה, שירותי אינטרנט, אולמות שמחה, מחשבים ועוד".
לפי התיקון, חובה על המוכרים להציג את מחירו הסופי והכולל של המוצר או השירות, כולל ההוצאות הנלוות בשקלים. המוכרים יחויבו לכלול במחירי חבילות הנופש מיסי נמל, העברות ודמי רישום הנהוגים היום. מחירי מכשירי חשמל, למשל, יכללו גם הם את דמי ההתקנה וההובלה.
נקבעו מספר חריגים לחובת הצגת המחיר בשקלים: בחנויות הפטורות ממכס יוצג המחיר בדולרים, "אך החיוב ייעשה לפי השער היציג ולא לפי שער המזומנים הגבוה של הדולר, כנהוג היום". חברות התעופה חויבו להציג מחירים דולריים, אך יחייבו את הצרכנים לפי שער המחאות והעברות.
ב-25 באוקטובר 2017 פרסמה המועצה הישראלית לצרכנות עוד הבהרה חדשה: "נתקלתם בבית עסק במוצר כלשהו עם תג מחיר במטבע זר? דעו לכם כי חוק הגנת הצרכן קובע כי חובת בית עסק להציג את המחיר בשקלים בלבד, להוציא שירותי תיירות ושירותים שמקבלים בחו"ל - חבילות נופש, טיסות, השכרת רכב וכדומה, וכי זכותכם לדרוש לשלם על המוצר במספר הנקוב בשקלים, לדוגמא 70 שקלים במקום 70 אירו".
גברת שנכנסה לסניף זארה בינואר 2017 מדדה מעיל ועליו תג המחיר 79.90 אירו. כאשר הגיעה לקופה דרשה לשלם 79.90 שקל ולא אירו, בהתאם לחוק הגנת הצרכן המחייב חנויות בישראל לפרסם את המחירים בשקלים בלבד
ואכן, ההוראה פורסמה לאחר תלונה שהגיעה למועצה הישראלית לצרכנות, לפיה בחודש ינואר 2017 גברת שנכנסה לסניף זארה מדדה מעיל ועליו תג המחיר 79.90 אירו. כאשר הגיעה לקופה דרשה לשלם 79.90 שקל ולא אירו, בהתאם לחוק הגנת הצרכן המחייב חנויות בישראל לפרסם את המחירים בשקלים בלבד. לדאבונה נתקלה במנהל סניף שסירב לבקשתה והבהיר כי על הרשת לבדוק את טענתה בבדיקה שאורכת שלושה שבועות ובה יצפו בחומרים ממצלמות האבטחה בחנות, כדי לוודא שהיא לא הסירה את מדבקת המחיר בשקלים בעצמה.
בתלונה שהגישה למועצה הישראלית לצרכנות, כתבה הגברת כי בשום מקום באתר החברה לא מצוינת מדיניות זו. "היה כאן מעבר על החוק, בכך שהלקוח לא קיבל את המוצר כפי שרשום בחוק במחיר שאותו ראה". כאמור, המועצה לצרכנות הצדיקה את הלקוחה, ששילמה לבסוף את המחיר הנקוב, לא באירו כי אם בשקלים.
ב-5 בפברואר 2019 פרסמה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן שוב הוראה בנושא, שלא הוסדר עדיין בשלמותו, על פי סעיפים 17א עד 17ז לחוק הגנת הצרכן. ומה נאמר שם?
"החוק מאפשר ברשימה סגורה של מקרים להציג את המחיר הכולל במטבע זר, כגון נכס שמיועד להימכר מחוץ לישראל או שירות המיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל. בעניין זה יש להפנות להוראות חלק' ב' של התוספת הראשונה לחוק, המונה רשימה של מוצרים ושירותים שניתן להציג מחירם במטבע זר ובלבד ששער ההמרה יהיה כפי שקבוע בחוק. למשל: בכרטיסי טיסה ובשירותי חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום. בדיוטי פרי לפי השער היציג שפורסם לפני עשיית העסקה וכדומה.
שנה לאחר מכן, ב-5 בפברואר 2020, עולה מכתבה בעיתון, תחת הכותרת "המסך הקטן", כי מחירי טבלטים בישראל עדיין היו נקובים בדולרים ואז תורגמו לשקלים לפי שער של 3.45 שקלים. ואילו השבוע הרי כולנו ראינו בעיתונים, באתרים ובפרסומות בערוצי הטלוויזיה, כי מחיר טיסה לגיאורגיה הוא 49 דולר, לווינה 120 דולר ולניו-יורק 690 דולר. המחיר בשקלים לא הוזכר.
מהמחלה הזאת כנראה קשה להיגמל. אולי חיסון חדש יועיל.
