בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה בקשה של כמה בני משפחה לקיים צוואה שהכתיב לכאורה דודם לפני מותו שלא בנוכחות עורך דין. השופטת קרן גיל קיבלה את ההתנגדות שהגישו בני משפחה אחרים שטענו שהמנוח נוצל על ידי מותו, ושלא הוכחו התנאים הנדרשים לקיומה של צוואת "שכיב מרע".
למנוח היו אישה ובן ששניהם נפטרו לפניו. הבן הותיר אלמנה ושלושה ילדים. למנוח היו ארבעה אחים שגם הם נפטרו לפניו. בסוף 2017 הוא מעד בסמוך לדירתו ואושפז עם שבר במפרק הירך. בינואר 2018 הוא אושפז באיכילוב עם חשד לדלקת ריאות וכמה ימים לאחר מכן נפטר מזיהום בגיל 87.
לטענת אחייניו של המנוח, שיוצגו על ידי עו"ד יניב כהן ועו"ד ליזה פנירי ברהום, בעת שהיה מאושפז חשש דודם שימיו ספורים ועל כן ניסה, בסיוע אחד מהם, להשיג את עורך דינו על מנת שיגיע במהירות לבית החולים לערוך צוואה. אבל עורך הדין מסר שאינו פנוי להגיע ונקבעה פגישה למועד מאוחר יותר.
לטענת האחיינים, ביום שבו סירב עורך הדין לבוא הוציא המנוח דף ועט וביקש מנכדה של אחותו לכתוב את הצוואה. צוין בה כי הוא מוריש 1/13 מהכספים שלו שנותרו בבנקים לכל מי שמופיע ברשימת האקסל (אחייניו ונכדיו). במקביל הוא הוריש לאחיינים את דירתו. לדבריהם, מדובר בצוואת שכיב מרע, שכן המנוח ראה עצמו בסכנת חיים.
המתנגדים, נכדיו וכלתו של המנוח, שיוצגו על ידי עו"ד אורי צפת ועו"ד יפית מאמיה, טענו מנגד כי הצוואה היא תוצאה של קנוניה של נכדי אחותו. הם הדגישו כי אחד מהם השתלט על המנוח עוד ב-2017 והודה כי הוא זה שכתב את טבלת האקסל. הם הוסיפו שלא מדובר בצוואת שכיב מרע שכן המנוח לא ראה עצמו בסכנת חיים. כך למשל, הוא הורה לנכד לשים אוכל במקפיא וקבע עם עורך דינו פגישה למועד מאוחר יותר.
השופטת קרן גיל כי אחת הדרישות המהותיות בצוואת שכיב מרע היא שהמצווה "רואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות". היא קבעה שהמבקשים לא הוכיחו שבמועד הציווי הנטען המנוח היה שכיב מרע: הם לא צירפו חוות דעת רפואית וגם לא עתרו למינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת מצבו הרפואי של המנוח במועד הציווי הנטען. המבקשים גם לא הוכיחו שמבחינה סובייקטיבית המנוח ראה עצמו מול פני המוות במועד הציווי הנטען.
בפסק הדין נקבע שגרסת נכד האחות תמוהה ועוררה תהיות רבות. למשל, לא הוצגה ולו ראיה אחת אובייקטיבית בדבר הציווי הנטען, אף שעל פניו לא היה כל קושי להקליט או להסריט את המעמד. "ממכלול הנסיבות עולה שמצבו הרגשי של המנוח היווה קרקע פורה לניסיון לנצלו, ויש ממש בטענת המתנגדים שנכד האחות ניסה להשתלט על המנוח", נכתב.
בסופו של דבר קיבלה השופטת את ההתנגדות לצוואה וקבעה שיורשי המנוח הם שלושת נכדיו בחלקים שווים. המבקשים חויבו בהוצאות משפט בסך 87,750 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשים: עו"ד יניב כהן ועו"ד ליזה פנירי ברהום
• ב"כ המשיבים: עו"ד אורי צפת, עו"ד יפית מאמיה
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
